פרק ב
ואחר שבארנו כי כל הנאצלים כולם בחי' א' הכוללת כל ד' יסודות שהם ד' אותיות יהו"ה שהם ד' עולמות אבי"ע ושיש להם בחי' עליונה חמישית אמצעי בינם לבין א"ס נבאר עתה כל עולם ועולם בכללות ואח"כ נחזור בהם בע"ה לבאר יחד כולם בכללות א'. והנה כל מה שנברא בעולמות כולם אינם רק ד' בחינות שהם הוי"ה כנ"ל והם בחי' רוחני הנקרא נשמה ובחי' איברי הגוף ובחי' המלבושים ובחינת הבית ונדבר בעולם האצילות ומשם יובנו כל השאר כי הנה פנימית כל האצילות הוא הרוחניות הנקרא נשמה והיא מלובשת תוך איברי הגוף הנקרא כלים שהם הי"ס הנקרא ראש וזרועות וגוף. ונחזור לענין הגוף כי זה הבחי' הוא י"ס עשר מדות כי יש בהם גבול ומדה כמ"ש בפרקי ההיכלות בשיעור קומה שהוא רל"ו אלפים רבבות פרסאות כו' וגוף הזה מלובש תוך לבושי דאצילות וכמו שארז"ל בי' לבושים נתלבש הקב"ה לבוש של גאוה שנאמר ה' מלך גאות לבש וז"ס הנזכר בפרקי היכלות כי שם החלוק של הבורא יתברך נקרא זהריא"ל כו' אך בנשמה שבפנים אין מדה כלל אמנם בערך הא"ס נוכל לכנותם בשם מדות וספירות גם אל הנשמה. והנה המלבושים האלה הם בתוך בחי' הבתים שהם ז' היכלות דאצי' שהם בחינת העולם בעצמו שהם השמים והארץ והאויר ששביניהן כי כל זה בחי' הבתים והם נקראים עולם אצילות אשר בתוכו יושב האדם העליון שהוא נשמה וגוף ולבושי מל' נתונים בהיכל מלך עליון שהוא כללות עולם האצילות ואלו הד' בחי' הם בחי' הי"ס המתחילין מחכמה הנ"ל ויש בהם ד' בחי' כנ"ל ועוד יש בחי' הכתר שהוא בחי' הה' הנ"ל שורש לכולם ויש בה ג"כ שורש ד' בחי' הנ"ל ונמצא שבחי' האור והנשמה שבכתר שורש לי"ס הנשמות דאצילות המתחילין מחכמה כנ"ל ובחי' הגוף שבכתר הוא שורש לי"ס הגופות שבי"ס דאצילות המתחילין מחכמה כנ"ל ובחי' הלבושים שבכתר הוא שורש לי"ס הלבושים שבי"ס דאצילות המתחילין מחכמה כנ"ל ובחי' היכל שבכתר שורש לי"ס ההיכלות שבי"ס האצילות המתחיל מחכמה כנ"ל. אח"כ נברא עולם הבריאה ע"ד הנ"ל ממש כי דרך המסך שהוא קרקע ההיכל דאצילות האיר למטה ונחתם שם חותם כל מה שהיה בעולם האצילות ונקרא עולם הבריאה יען הוא אור של תולדה ואינו אור עצמו העליון ואמנם כיון שהוא חותם האצילות צריך שיהיו בו כל הבחי' אשר באצילות והוא כי בחי' הכתר שהוא בחי' הה' הכלולה מד' בחי' הנ"ל החתים כתר בראשש הבריאה כמוהו ומאור הכתר דאצילות נחתם אור הכתר דבריאה ומגוף כתר דאצילות נחתם גוף כתר דבריאה ומלבוש כתר דאצילות נחתם לבוש כתר דבריאה ומהיכל כתר אצילות נחתם היכל כתר בריאה אלא שלא נמשכו האורות אלו מכתר דאצילות ממש לכתר דבריאה אלא ע"י מלכות שבמלכות דאצילות שהוא עתיק דבריאה כנ"ל המתלבש בכתר דבריאה והיא המשיכה אלו ד' בחי' שבכתר דאצילות ובראם בכתר דבריאה וכעד"ז עשו י"ס דאצילות והמשיכו אורם דרך המל' הנ"ל אשר בכתר הנ"ל והחתימו חותם דאצילות בבריאה נשמה מנשמה גוף מגוף לבוש מלבוש היכל מהיכל ועל דרך זה ביצירה כי המלכות דבריאה היה עתיק מחובר עם א"א דיצירה ושם נקרא כתר דיצירה וה' פרצופים דבריאה המשיכו והחתימו חותמם ביצירה ע"ד הנ"ל בבריאה נשמות מנשות וגופים מגופים ולבושים מלבושים והיכלות מהיכלות וכן על דרך זה ה' פרצופים דיצירה החתימו בחינותיהן בעשיה נשמות מנשמות וגופים מגופים לבושים מלבושים והיכלות מהיכלות וכעד"ז הנ"ל כלהעולמות יחד בכללות א'. והנה א"ק הוא כדמיון כתר אל הי"ס שבכל עולם ועולם באופן זה כי א"ק הוא כתר לד' עולמות אבי"ע נמצא כי א"ק הוא כולל שורש כל הה' בחי' הנ"ל שיש בכל עולם ועולם כי כתר שבו הוא ד' שרשים אל ד' בחי' של י"ס שבו שהם נשמות וגופים ולבושים והיכלות וזה דרך פרט. אמנם דרך כלל הוא מ"ש עתה בע"ה כי כללות בחינות נשמות אשר בא"ק יקראו שורש הנשמות וכללות בחי' נשמת אצילות יקראו נשמות דנשמות ממש וכללות נשמות בריאה יקראו גופות לערך נשמות אצילות וכללות נשמות דיצירה יקראו לבושים דנשמות וכללות נשמות עשייה יקראו היכלות הנשמה וכן כללות בחי' גופות דא"ק יקראו שורש (נשמות) דגופות וכללות בחי' גופות דאצילות יקראו נשמות דגופות וכללות בחינת גופות דבריאה יקראו גופות דגופות וכללות בחי' גופות דיצירה יקראו לבושים דגופות וכללות בחי' גופות דעשייה יקראו היכלות הגופות וכן כללות בחי' לבושים דא"ק יקראו שורש (נשמות) הלבושין וכללות לבושי דאצילות יקראו נשמות דלבושים וכללות בחינת לבושי דביראה יקראו גופות דלבושין וכללות בחי' לבושי יצירה יקראו לבושי דלבושין וכללות לבושי עשייה יקראו היכלי דלבושין וכללות בחי' ההיכלות דא"ק יקראו שורש (נשמות) ההיכלות וכללות בחי' ההיכלות דאצילות יקראו נשמות ההיכלות וכללות היכלי דבריאה יקראו גופות דהיכלות וכללות בחי' היכלי דיצירה יקראו לבושי דהיכלות וכללות היכלות דעשייה יקראו היכלות דהיכלות וכשנדבר כ"ז דרך כלל יהיה כן כי ה' ב
חי' א"ק הם שרשים בין לנשמות בין לגופים בין ללבושים בין להיכלות וה' בחי' דאצילות הם נשמות בין לשרשים בין לנשמות בין לגופים בין ללבושים בין להיכלות וה' בחינות דבריאה הם גופים בין לשרשים בין לנשמות בין לגופים בין ללבושים בין להיכלות וה' בחי' דיצירה הם לבושים בין לשרשים בין לנשמות בין לגופים בין ללבושים בין להיכלות וה' בחי' דעשיה הם היכלות בין לשרשים בין לנשמות בין לגופים בין ללבושים בין להיכלות. ובזה תבין מארז"ל אשתו כגופו דמיא כי הבריאה אשת האצילות היא שהרי הם חו"ב כנ"ל ואפי' שיש ג"כ נשמות בבריאה נקרא גופות בערך נשמות דאצילות כי כמו שהאשה מקבלת מבעלה כן הגוף מקבל מהנשמה. וכן משארז"ל אין בית אלא אשה הוא בעשייה כי הרי העשייה הוא הבית והיכל לכל ה' בחי' כנ"ל. והנה עשיה אשת היצירה כנודע וזהו אין בית אלא אשה בבחי' העשייה וכעד"ז בבחי' עשייה שבכל עולם ועולם יקרא בית לאותו עולם ובחי' בריאה שבכל עולם ועולם יקרא גוף לאותו עולם. נמצא דרך קיצור כל בחי' א"ק נקרא שרשים (לנשמות) וכל בחינות אצילות נקרא נשות וכל בחינת בריאה נקרא גופות וכל בחי' יצירה נקרא לבושים וכל בחי' עשיה נקרא היכלות וז"ש בפ' משפטים צ"ד ומאן גופא דברתא דמלכא דא מט"ט והאי גופא איהו אמה שכינתא כו' ותלת אינון אמה עבד שפחה דברתא דמלכא הרי כי אמה ראש מט"ט שבבריאה כנודע והוא נקרא גופא כי גם יש בחי' מט"ט בראש הבריאה והוא רישא דמט"ט וכנז' פ' תצא דרכ"ג ע"א הכי לתתא באילנא דחיי דבריאה מסטרא דכורסיא עלאה תפלין דראש מט"ט תפלין דיד דיליה כסא תחתון פירוש כי ראש מט"ט ז"א דבריאה ובינה דבריאה תפלין בראש דהאי ז"א וכן נוקבא דבריאה תפלה של יד דהאי ז"א וכן בתקונים אמרו כי גופא דמלכא איהו כורסיא. ולהבין כל אלו ה' בחי' שהם שרשים ונשמות וגופים ולבושים והיכלות ולפנים מכולם הוא הא"ס כל זה יובן ממ"ש בתקונים דס"ה קם ר"ש ואמר סבא סבא והא שכינתא איהו יחודא דקב"ה איך קליפן בה דיוקנין דלתתא דלאו אינון מציאותה א"ל ר' למלכא דיתיב בהיכליה מנהון מסתכלין בלבושי מנהון בגופא כו' לגאו מכולא ההוא דאחיד כולא וקשיר כולא דלא אתרמז בשום רמיזא ע"ש היטב ותבי כל מה שהקדמנו וכן אמרו שם איהו חותם מסטרא דגופא כו' ונודע כי חותם הוא בריאה כמ"ש בהקדמת התקונים דף ד' ואם נרצה נקח דרך אחר כי כל האורות דא"ק נקרא יחידה ואורות דאצילות הם חיה ואורות דבריאה הם נשמה ואורות דיצירה הם רוח ואורות דעשייה הם נפש וכעד"ז בלבושין שבכל העולמות ובגופות ובהיכלות כי כל לבושי א"ק הם לבוש א' העליון שבכל הה' לבושים וכל לבושי האצילות לבושי השני כו' וזה הדרך הוא הדרך הראשון כי הריהנפש נקרא היכל רוח לבוש והנשמה גוף החיה נשמה יחידה שורש הנשמה נמצא כי כל הנ"ל הוא בדרך פרטות בכל עולם ועולם כיצד אור הכתר דאצילות נקרא שורש הנשמה ונקרא יחידה ואור חכמה דאצילות נקרא נשמה לנשמה ונקרא חיה ואור בינה דאצילות נקרא גופא ונקרא נשמה ואור ת"ת דאצילות נקרא לבוש ונקרא רוח ואור מלכות דאצילות נקרא נפש ונקרא היכל וכעד"ז בפרטי פרטות וד"ל. ואמנם הכלל הבינוני הקצר מכולם הוא כי זה כל הי"ס דאצילות וכתר ג"כ יש בכ"א מהם שורש נשמה לנשמה גוף לבוש היכל וכעד"ז בי"ע וכעד"ז א"ק שהוא שורש לכל אבי"ע נמצא כי כל מה שנאצל הוא הוי"ה א' כלולה מה' בחי' שהוא קוץ של י' בא"ק י' באצילות ה' בבריאה ו' ביצירה ה' בעשייה וכל בחי' מאלו כלולה מכל הה' כי קוץ של י' שבא"ק יש בה הוי"ה א' של ה' בחינות אחרות שהם ה' בחי' הנ"ל בא"ק עצמו שהם א"ק ואבי"ע שבו שהם ה' בחי' שהם שורש ונשמה וגוף ולבוש והיכל וכן היו"ד דאצילות יש בה הוי"ה אחת הכוללת כל הה' בחי' הנ"ל וכן עד"ז שאר אותות בבי"ע. באופן שהם ה' אותיות כלולים כל האחד מכולם שהם כ"ה בחי' ואח"כ עד"ז הנ"ל יש כללות אחר שכל א' מהם כלולה מן כל הכ"ה בחי' והוא כי י' דאצילות יש בה הוי"ה א' כלולה מכל ה' בחי' וכל בחי' מה' כלולה מה' שהם י"ס שורש וי"ס נשמה וי"ס גוף וי"ס לבוש וי"ס היכל וכעד"ז בקוץ של י' בא"ק י' באצילות ועד"ז באות ה' בבריאה ובאות ו' ביצירה כו' נמצא כי בקיצור הוא זה כי הא"ק הוא קוץ הי' ויש בו הוי"ה א' כוללת ה' בחי' שורש ונשמה וגוף ולבוש והיכל וכל בחי' מאלו כלולה מה' ששהם י"ס שורש וי"ס נשמה וי"ס גוף וי"ס לבוש וי"ס היכל וכל ספירה מאלו העשר ספרות נכללו בה' פרצופים שהם השורש ואבי"ע: