פרק ה
ועתה נחזור לבאר כלל גדול באורך בע"ה בענין כל העולמות כולם של אבי"ע הנה נודע כי אצילות אבא והוא חיה בריאה אמא והיא נשמה יצירה ז"א והיא רוח עשיה נוקבא והיא נפש והבן ושמע ונתחיל בבחי' ז"א שבד' עולמות וממנו תבין שאר הפרצופים. דע כי בז"א דאצילות ביארנו שיש בו ג' מיני לבושים הנקרא גוף ובתוכם ט' הויות מנוקדות נחלקים בבחי' הפנימיות והרוחניות שהם נרנ"ח כנזכר בשער השמות אמנם דע כי כל אלו הויות הם קשר א' כי כל הוי"ה הוא רוחניות ספירה א' כנזכר שם וא"כ איך נכללו ד' בחי' אלו של נרנ"ח בהוי"ה א' ולא יהיה הוי"ה לכל א' מהד' אמנם הטעם הוא כי כל זה רוחניות והפנימיות אינו רק בחי' א' לבדה והיא בחי' חיה והיא נשמה לנשמה של כל ד' העולמות אבי"ע בכללם וקוץ י' שבה בחי' יחידה שבה וי' חיה שבה וה' ראשונה נשמה וו' רוח שבה ה' נפש שבה ואמנם כולם הם בחינת חיה לכל העולמות וע"כ היא הוי"ה א' בלבד כוללת כל הה' בחי' האלו שבכל ספירה וספירה וזה כולם בחכמה עשית הנאמר על עולם אצילות כי חכמה היא חיה בכללות כל העולמות ואמנם הג' לבושים הנקרא כלים דז"א דאצילות כולם הם בחינת נר"ן של כל העולמות כולם דבי"ע כמ"ש בע"ה אבל בערך חיה נקרא ג' אלו גופים שלה כי הרי אפי' בינה שהיא נשמה נקרא בית גופני לחכמה שהוא החיה ומכ"ש הרוח והנפש כלל העולה כי הנפש רוח נשמה של הז"א שבכל עולמות הם הנקראים ג' כלים בעולם אצילות בז"א אשר שם וחיה דזעיר אנפין של כל העולמות היא הנקרא פנימיות ונשמה דז"א דאצילות ובזה תבין למה האצילות עצמות וכלים אינון חד כמ"ש בהקדמת תקונים דף ג' וחיוהי וגרמוהי חד בהון לפי שגרמוהי שהם כלים דאצילות הם בחי' רוחניות גמור הנקרא נפש רוח נשמה של כל העולמות ואינן נקראים כלים אלא לגבי חיה הנקרא חיוהי וזהו חיוהי וגרמוהי לרמז אל החיה הנ"ל והבן זה היטב וע"כ (נ"א וע"ס) כל האצילות הוא אלהות גמור כי הכלים ממש אלהות נמצא כי הג' כלים דז"א דאצילות הם בינה ת"ת ומלכות שבו שהם נר"ן שבו ובתוכם מתלבש חכמה דז"א שהוא נשמה לנשמה דז"א אך סדר התלבשותו הוא באופן זה כי קוץ הי' והיו"ד הם בפנים מהכל וג' אותיות אחרים מלבושים של נשמה לנשמה לבדה שהי' קומתה גבוה והה' נשארה למעלה בראש הנשמה וו' יותר למטה נגד הרח ומאירה לרוח בנשמה לנשמה שבו ומתלבש בו ע"י התלבשות הרוח שבנשמה כי קומת הרוח קטן מהנשמה והוא מכוון נגד הרוח שבנשמה וה' תתאה דחיה יותר למטה ומתלבש בנפש שהוא קצרה מכולם ע"י התלבשותה תחילה (נ"א כולה) בנפש של הנששמה ואח"כ בנפש של הרוח ואחר כך בנשמה לנשמה דנפש והבן כ"ז מאד. והנה ג' עולמות בי"ע כולם כלים גמורים ולכן אינם אלהות ולכן נקראים חותמי האצילות כי הרוחניות הג' חלקי של נר"ן בלבד של האצילות הנקרא כלים דאצילות הם האירו חותמם בבי"ע ונעשו כלים גמורים לנר"ן הנ"ל אך החיה א"א להחתים כלים ממש מכחה לכן לא היה רק ג' עולמות בי"ע לבד נגד נר"ן דאצילות הנקרא כלים לגבי חיה דאצילות כנ"ל ונודע הטעם כי אבא נקרא מחשבה ואין בו שום תפיסה אבל בינה היא נוקבא ונקרא צירי כי בה כח ציור לציר הכלים והיא יותר גשמית מהחיה לכן נקרא בינה לשון בנין והבן זה מכ"ש משם ואילך. ונבאר עתה עניינם הנה הנשמה יש בה י"ס גמורות כנ"ל כי הוא פרצוף של לבוש פנימי דז"א דאצילות ובזה תבין מ"ש בתקונים דבאות י' סליק לי' אלף רבוא ספיראן ובאות ו' סלקין לשית אלפין רבוא והוא עם הנ"ל כי בבחי' פרצוף הג' כלול מי"ס ולכן סלקין לחשבון עשרה אבל בפרצוף הב' האמצעי הכולל ו"ק בכל ספירה מהם ולכן לא סלקין אלא לחשבון ו' אלף כו' ודע כי כל הנ"ל הוא בין בא"א בין באבא בין באמא דאצילות ועד"ז בכל ה' פרצופים דבי"ע. ופ' י"א וי"ב הם כתובים בסוף שער מ"ב:
שער כללות אבי"ע. ענין הפרש שיש בין אצילות לבריאה ויצירה ועשיה: