פרק ו
ונבאר עתה דרך כללות כל הפרטים הנ"ל דע כי בכל א' מי"ס נוקבא דז"א יש בהם פנימית ואמצעית וחיצוניות וכן הענין ג"כ בכל א' מי"ס דז"א וכן באו"א וכן בא"א גם דע כי בכל ספירה מהם יש לו נשמה לנשמה ונר"ן חוץ מי"ס דנוקבא דז"א שאין בכל הי"ס שלה רק נשמה לנשמה א' וכן נשמה א' וכן רוח א' וכן נפש א' לבד המתפשטות בכל הי"ס יחד גם דע כי חוץ מכל א' מג' בחי' שיש בכל ספירה וספירה בין מי"ס דנוקבא או דז"א או דאו"א או דא"א יש מחוץ לספירה אור א' המקיף לה נמצא כי לג' בחי' שיש בכל ספירות יש ג' אורות מקיפים גם דע כי יש לכל ספי' וספי' מכל הי"ס דז"א בחי' אור מקיף על ג' מקיפים אחרים הנ"ל גם לכל א' מי"ס דנוק' דז"א יש ג' מקיפים וגם יש אור א' מקיף את כולם גם דע כי אלו אורות המקיפין כל הפרטים הנ"ל הנכללים בזו"ן כולם הם בחי' אור הבינה המקיף את הבנים בסוד פורס סוכת שלום ועתה אור מקיף הוא מצד הבינה ואח"כ לעתיד לבא במהרה בימינו יברא ה' חדשה בארץ כי נקבה תסובב גבר הוא הז"א ר"ל שהנוקבא דז"א שהיא התחתונה הנקרא מלכות תסובב גבר הז"א כדמיון מה שעתה מסבבת אותו הבינה והסיבה כי תתעלה המלכות למעלה מז"א הנקרא ת"ת בסוד צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהם וע"כ תמצא כי כל הארות המקיפים לזו"ן הם בחי' שמות של אהי"ה גם דע כי כל אורות המקיפים את ז"א יש בהם נקודות באותן השמות אבל בשמות האורות המקיפים הנוקבא דז"א אין בהם נקודה. גם ענין זה נוהג בספי' עצמן כי כל הספירות הנוקבא אינן מנוקדות משא"כ בז"א גם דע כי לעולם אור המקיף גדול מאור המוקף שהוא הנקרא או"פ מאד מאד והוא נשמה לו גם ענין זה נוהג במקיפים עצמן כי המקיף יותר חיצון הוא מעולה מחבירו והוא נשמה לו משא"כ באו"פ שהיותר פנימי הוא גדול מחבירו החיצון ממנו גם דע כי אין לך בכל ספי' וספי' של נצח או הוד בין בז"א בין בנוקבא שיהיה להם שם ע"ד מילוי והטעם לפי שהם סוד ערבי נחל שבלולב שאין להם לא טעם ולא ריח ודו"ק. גם דע שבכל י' הויות המנוקדות בפתח וקמץ כו' אשר הם בחי' נר"ן לזו"ן יש בכל אות ואות אור א' המקיף עליהם:
ונבאר עתה קצת ביאורים וטעמים אל הדרוש הנ"ל. הדעת דז"א (בכל ג' בחינות שבפנימים ואמצעים ואחור) דע כי ג' בחינות ששבספירות דעת (דזעיר אנפין דאצילות) חיצוניות אמצעיות ופנימיות שהם ב"ן ס"ג ע"ב גימטריא קפ"ז וזה סוד שם פז"ק שיש בשם מ"ב כנודע גם עם המלה עצמה גימטריא מקום גם הוא גימטריא שם הוי"ה דרך הכאה יפ"י הפ"ה ופ"ו הפ"ה הכל גימטריא קפ"ז עם השם בעצמו וז"ס ויפגע במקום ר"ל קפ"ז שהוא גימטריא מקום:
החסד שבו שם אלוה הוא סוד הכתוב מנשמת אלוה יאבדו והוא החותם והלבוש הנזכר בסבא פרשה משפטים ע"פ שארה כסותה ועונתה לא יגרע כסותה פרישו דלבושא דמלכא דפריש עלה אלוה כו'. והנה שם זה יש בו אותיות א"ל ו"ה כי שם א"ל הוא חסד ושם ו"ה הוא המתחבר ומצטרף עם אותיות זכרי והם גיטריא רמ"ח מצות עשה שמצד החסד כנודע:
הגבורה דז"א השם הפנימי הוא שם י"ה והוא סוד שלהבת יה היוצא מבינה אל הגבורה וז"ס הנזכר פ' בראשית דל"ב ע"ב וז"ל א"ר אבא כך הוו קדמאי אמרי כד הוו מטאן להאי אתר מראשן שפוון דחכימין ולא אמרי מידי בגין דלא אתענשין גם זהו י"ה המתחבר עם שמי והוא גי' שס"ה ל"ת כנודע והחיצון שבו הוי"ה בניקד אלהים והוא עצמו שם הפנימי דגבורה דנוקבא דז"א וזה שם החיצון דגבורה דז"א מתלבש תוך פנימי דגבורה דנוקבא ומצד זה הוא שמתחברת ומתקשרת נוקבא דז"א עם הגבורה הנקרא שמאלה של הז"א:
הת"ת דז"א כל ג' בחי' הוא שם הוי"ה וזהו טעם שאין הוי"ה נקרא כ"כ בעצם כמו בת"ת כנודע ושם פנימי שבו הוא במילוי אלפין וז"ס שהת"ת נקרא אדם שהוא כך בגימטריא והנה כן הוא שם החיצון בחכמה בסוד מה שמו ומה שם בנו כי תדע הנה הת"ת שלה דנוקבא ב' שמות שלה החיצונים הם נגד ב' שמות שוקי הזכר אשר כנגדם הוא גוף הנוקבא שהוא ת"ת שלה (וגם אותם) שוקיים שלו המכוונים כנגד גופה נקרא צבאות וגם שם השתפ"א חלוף צבאות:
נצח והוד דז"א דע כי נ"ה דז"א הוא סוד חד גופא בבחי' חיצונים אבל בבחי' פנימי' הם תרי פלגי גופא כנזכר בזוהר כיצד הנה שם החיצון הוא שם צבאות ושם זה כולל שניהם יחד ואח"כ באמצע הוא שם א' לבד כולל לשניהם שהוא ברבוע צ צב צבא צבאו צבאות והרי כי מצד ב' שמות אלו החצונים הם כלולים ביחד אבל הג' והוא הפנימי מצדו הם נחלקים לב' שם הוי"ה בנצח ושם אדנ"י בהוד. ואמנם סוד הענין הוא כי הנה נתבאר אצלינו כי מקום רישא דנוקבא דז"א הוא אחורי חדוי דז"א כנזכר באדרא והנה נוקבא שיעור קומתה קצרה מקומת הזכר כי הנה ראש הזכר הוא כחב"ד ורגליו הם למטה והנוקבא ראשה היא בחזה ורגליה הם שוים ומסתיים עד סיום רגלי הזכר ונמצא כי בנה"י של הזכר שם הוא קומת הנוקבא ולכן תמצא כי יש בנ"ה ב' כליות ותרין ביעין דדכורא וב' שוקיים וב' ירכין וב' רגלין בכל אלו הבחי' הוא שיעור קומת הנוקבא מן המוחין שבה עד הרגלים שבה כמ"ש בע"ה. והנה סוד השוקיים בזכר עדיין שם הוא גוף הנוקבא כי מן הירכים ולתתא הוא כנגד שוקי האשה וירכותיה כמ"ש בע"ה נמצא כי מה שהוא בזכר ב' שוקיים נפרדים הם בחי' גוף א' של הנוקבא ובזה תבין למה נ"ה נקרא תרי פלגי גופא כי לפי שמצד פנים נקרא שוקי האיש והם נפרדות ומצד אחור הם גוף א' של הנוקבא ובזה תבין איך נ"ה דז"א בסוד האחוריים הם מחוברים ובסוד הפנים הם נפרדים גם דע כי מסבת בחי' פנימיות של נצח דז"א שהוא שם יהו"ה מתקרב הת"ת בימי החול ועולה בנצח ולסבה הפנימי' של הוד שהוא אדנ"י מתקרבת המלכות בחול ועולה בהוד כנזכר בתיקונים גם דע כי סוד אותן הב' ווי"ן המתחברות יחד באות א' של צבאות שבאחורי נ"ה דדכורא הם נקרא וו"י העמודים וזכור סוד זה גם זה רמז מ"ש פ' וארא דז"ך ע"ב ענין דרוש אותן היאורים כי תצ"ט ופלגא מסטרא דא ותצ"ט ופלגא מסטרא דא שאותן התרין פלגין הם ב' ווי"ן אלו המתחברים ונעשים אלף ותצ"ט הוא שם צבאות גימטריא ועיין במקומו אשר ביארנו שם:
היסוד שלו החיצון שבו הוא שם שד"י במילואו והנה אם תקח ו' אותיות המילוי לבד בלתי ג' אותיות הפשוטים יעלה גימטריא ת"ק אשר הם שעור מהלך כל רקיע ורקיע אשר בו אמר לעולמו די והנה בשביל מילוי זה נקרא היסוד כל שהוא גימטריא נ' וכ"א כלול מי' הרי ת"ק והנה החיצון שלו הוא הפנימי של יסוד דמלכות נוקבא דיליה לכן הם מתחברים יחד בעת הזווג זה החיצון שלו בתוך הפנימי' שלה והבן זה והפנימי שלו הוא השם הנזכר בתקונים דביסוד מתחברין תרין שמהן כחדא יאהדונה"י: