פרק ה מ"ת
ודע כי כל עולם ועולם מד' עולמות אבי"ע הוא סוד עשר ויש בו גם כל בחינת י"ג עם נה"י שלמעלה שמתלבשת בו והנה עולם הבריאה הוא עשר ספירות ויש בו סוד ו' דרגין דכורסייא והם סוד ו' היכלין שיש מן לבנת הספיר עד היכל הרצון וד' רגלין דכורסייא הם בהיכל ק"ק ואלו הד' רגלים הם ההיכל הז' עצמו והרי הם י'. ובזה תבין מ"ש פרשה בא בזוהר כי שית דרגין לכורסייא וד' רגלין אית ליה לכורסייא וכולא איהו כורסייא ודברים אלו צ"ע כי אם הדרגין והרגלין הם י' א"כ מה הוא הכורסייא עצמו אמנם סוד הענין הוא כי אלו הז' הכלין בחי' שית דרגין וד' רגלין הם כנ"ל ואלו י' הם נקרא בריאה ואמנם יש בחי' ג' אורות שיורדים מן אמא עלאה היא מל' דאצילות דמקננא בג' ספיראן דבריאה שהם אותן ג' אורות שהם נשמת הבריאה והם הנקרא כסא ואלו הג' אורות נקרא ק"ק והם מתעלמין ומתלבשין בהיכל הז' העליון הכולל ד' רגלין דכורסייא ולכן נקרא היכל הז' העליון ק"ק ר"ל היכל שמתעלמים בתוכו ג' אורות עליונים הנקרא ק"ק ונמצא בחי' הבריאה הם י"ס ועוד יש ג' אורות עליונים שהם נה"י הנקרא כסא שהם נשמה להם והרי הם י"ג בין כולם. והנה היכל הז' הזה הכולל ד' היכלות הם כחב"ד של הבריאה ובאלו הד' מתלבשין ג' אורות הנ"ל הנקרא כסא והנה הם נמשכים מן המלכות העליונה דאצילות ולפי שהיא בחי' ד' להיות שיעור קומתה ד' ספירות שהם תנה"י לכן מתאצל מן שיעור קומתה אור א' וגם הוא בסוד ארבעה ונגנזין בד' היכלות דבריאה שבהיכל הז' העליון. והנה בזה תבין כי כמו שהוחין דז"א דאצילות הם תנה"י של הבינה וכן המוחין דמלכות שהיא נוקבא הם תנה"י דז"א וגם ד' מוחין דבריאה הם תנה"י דמלכות והבן איך כל העולמות הם בסדר א' והבן זה מאד. אמנם אע"פ שהם ד' היכלות אינן נמנין אלא לג' לפי שהד' שהוא דעת אינו לעולם במנין כי הוא נעלם מאד בין חו"ב והנה כל מציאות הנ"ל אינו שתנה"י העליונים דמלכות דאצילות הם עצמן מוחין למטה בבריאה רק שהם מאירין שם כנ"ל והרי איך מתנה"י של ז"א נתהוו אור ד' מוחין דנוקבא דז"א העליונה שבאצילות וכל מציאות י"ס שבה ולפי שלעולם הוא שיעור קומתה בד"ס אלו ולכן גם ממנה נתהוו מתנה"י שלה ד' אורות בהיכל ק"ק דבריאה והם בחי' הכסא ונקרא נשמת הבריאה ואותן הד' אורות שהם מתנה"י הם מאירי בד' היכלין הכלולים בהיכל ק"ק הנ"ל שהן ד' בחי' ד' מוחין דבריאה וו"ק הבריאה הם בו' היכלין תחתונים מן היכל הרצון עד היכל ל"ה ואמנם היכל ל"ה אינו רק יסוד לבד המכריע בין נ"ה וזהו לבנת הספיר ולא כמו שחשבו רבים שהוא כולל יסוד ומלכות אמנם בחינת המלכות של הבריאה הוא בהיכל הז' העליון דיצירה כמ"ש במ"א כי תמיד זהו הסדר כי המלכות של זה הוא כתר לזה כי כ"ז הוא סוד מיעוט הירח וירידתה למטה. אמנם יש הפרש א' והוא כי כל כללות מלכות דאצילות בכל י"ס דילה הם מתלבשים בכסא שהוא בראש הבריאה באותן ד' אורות הנקרא כסא כנ"ל אבל בשאר העולמות אינו כן כי אי כל המלכות מתלבשת רק חלק עשירית שבה לבד היא מתלבשת בהיכל הז' העליון של עולם שלמטה ממנו. ובזה תבין ענין ז' וז' מוצקות מוצקים לא כתיב אלא מוצקות וגם ז"ס מ"ש בזוהר לאכללא שביעאה בשביעאה גם נזכר בזוהר שנקרא שבעת ימים ושבעת ימים. והענין הוא כי הנה כל אלו הי"ד הם נוקבין כי הם ז' דמלכות דאצילות וז' דבריאה כי הנה ד' היכלין כנ"ל יש בהיכל ק"ק של בריאה ועוד ג' אורות הנקרא כסא המתלבשים בהיכל הנ"ל הם ז' דבריאה ועוד נשארו ז' ספירות עליונות דמלכות דאצילות שהם כחב"ד חג"ת זהו הנקרא אדם יושב על הכסא הרי ז' מתלבשות (בז' אלו) וז"ס שבעה וז' מוצקות. וזהו ענין מיעוט הירח שנאמר בה לכי ומעטי את עצמך והענין כי תחלה היתה המלכות עם ת"ת למעלה במקומה מאחורי החזה שלו כנודע ושיעור כל קומתה מראשה ועד רגליה היתה שיעור נה"י של הזכר עד סופם והנה כבר הודעתיך ובארנו איך מתנוצץ אור של כל הספירה בבריאה וביצירה ובעשיה אמנם הוא האור המתפשט מהם ולא הם עצמם האמנם בחי' המל' שהיתה תחלה בנה"י הנ"ל הנה בעת מיעוט הירח ירדה היא עצמה בהיכל ק"ק דבריאה ושם באותו היכל נכללו בה כל חלקיה וכל שיעור קומה שלה שהוא שיעור נה"י שלו הם עתה בהיכל זה הז' הנ"ל אשר הוא כללות ג"ר דבריאה ושם תופסת שיעור קומה ההוא של ג"ר דבריאה תמורת ג"ס נה"י של הזכר שהיתה עמדת כנגדן כנ"ל ומזה תקיש אל השאר כי גם מל' דבריאה יורדת בהיכל ק"ק דיצירה כן מלכות דיצירה בהיכל ק"ק דעשיה אלא שיש הפרש א' ביניהן בין מלכות דאצילות לשאר מלכיות דבי"ע כי מלכות דאצי' כל חלקיה יורדין בבריאה אך מל' דבי"ע אינן יורדין כל חלקיה רק חלק הי' לבד ודי בזה: