לבני האדם יש הרבה דעות, כך אומר בעל הסולם. כמעט לכל אדם יש פתרון אמיתי להביא בעזרתו את האנושות למצב טוב, להסכמה כללית. רבים הם הפתרונים המבטיחים אושר שמחה בטחון בכל העולם, כל אחד מהם מתחייב לכלות את הפער בין דעותיהם של בני האדם ולהביא את האנושות למצב בו כל בני האדם מסכימים לדעה אחת
"וכדאי להטות אוזן השואל: "מדוע לא יעשה איש הפוליטיקה, חבר התנועה הסוציאליסטית, כאותו פיסיקאי, שאחר שהניסיון גילה ליקויים בהאינטרפרטציא, שהיה רגיל לה בחוקי הברזל של תורתו, לא נרתע מלנער את חצנו ממנה. תחילה ניסה לתקן אותה בזהירות, ובאחרונה הוא מוכן לפוסלה, כשאין היא מסוגלת לעמוד בפני המציאות".
ובכדי למצוא איזה מוצא מהסבך הזה יש לתפוס היטב את חוק ההתפתחות ההדרגתי האמור, שעליו ביסס כל שיטתו, ויש לדעת, שהחוק הזה הוא חוק מקיף לכל הבריאה כולה: ועליו נבנו מערכות הטבע כולה
"השתדלות לבנות חיי קומונה גם לפועלים בעיירות. המעלות: העובדים ומכ"ש המפחדים מפני ביטול עבודה וודאי יקבלו עליהם הדת - שישיגו בטחון בחייהם סוג רכושנים אידיאליים יקבלו ג"כ הדת ע"י הטפה על בסיס דתי.
כל עוד האדם לא הגיע לאמת המוחלט, היינו מטרם שהתחיל לעבוד בהתאם לקו האמצעי בלמעלה מהדעת, כל חשבונותיו זמניים ושקריים, משום כך מכנה אותם בעל הסולם "אמת לשעתו".
גם החשבונות הפרגמטים של האדם נובעים מחשבונות מקריים. הרצון לקבל שבאדם לא יכול להשוות בין שני הקווים כול עוד אין באפשרותו ללכת למעלה מהדעת. הליכה למעלה מהדעת היא חלק מאמת המוחלט...
"הרצון לקבל, המוטבע בכל נברא, הוא בשינוי צורה מהבורא. ועל כן נפרדה ממנו הנשמה, כאבר הנפרד מגוף, כי שינוי צורה ברוחניות הוא כמו גרזן מפריד בגשמיות. ומכאן ברור מה ה' רוצה מאתנו, הוא השואת הצורה, שאז אנו חוזרים ונדבקים בו כמטרם שנבראנו."