פרק יד

  לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד:
אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ,    אֵין אֱלֹהִים;
הִשְׁחִיתוּ, הִתְעִיבוּ עֲלִילָה--    אֵין עֹשֵׂה-טוֹב.
ב  יְהוָה--    מִשָּׁמַיִם, הִשְׁקִיף עַל-בְּנֵי-אָדָם:
לִרְאוֹת, הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל--    דֹּרֵשׁ, אֶת-אֱלֹהִים.
ג  הַכֹּל סָר, יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ:    אֵין עֹשֵׂה-טוֹב--אֵין, גַּם-אֶחָד.
ד  הֲלֹא יָדְעוּ, כָּל-פֹּעֲלֵי-אָוֶן:    אֹכְלֵי עַמִּי, אָכְלוּ לֶחֶם; יְהוָה, לֹא קָרָאוּ.
ה  שָׁם, פָּחֲדוּ פָחַד:    כִּי-אֱלֹהִים, בְּדוֹר צַדִּיק.
ו  עֲצַת-עָנִי תָבִישׁוּ:    כִּי יְהוָה מַחְסֵהוּ.
ז  מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן,    יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל:
בְּשׁוּב יְהוָה, שְׁבוּת עַמּוֹ;    יָגֵל יַעֲקֹב, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.