אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / קבלה מדע ומשמעות החיים / נספחים / מקובלים על קבלה ומדע

מקובלים על קבלה ומדע

ר' משה בן מימון
רמב"ם (1138-1204)

האדם כשידע עצמו ולא יטעה בו ויבין כל נמצא כפי מה שהוא - ינוח ולא יתבלבלו מחשבותיו לבקש תכלית למה שאין לו התכלית ההוא או לבקש תכלית למה שאין לו תכלית אלא מציאותו הנתלה ברצון האלוקי - ואם תרצה, אמור, בחכמה האלוקית.

רמב"ם, מורה נבוכים, חלק ג, פרק יג

ר' שמעון בר צמח דוראן
רשב"ץ (1361-1444)

כי החכמה הפנימית, אשר אין בה תרמית, ומעלתה על שאר החכמות גדולה, היא חכמת האמת חכמת הקבלה.

רשב"ץ, ספר תשב"ץ, חלק ב' סימן נב

ר' צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב
(1763-1831)

אין חכמה בעולם כחכמת עמקי סתרי טעמי תורה, וכל החכמות מבלעדה לאפס ותוהו נחשבו.

ר' צבי הירש אייכנשטיין, סור מרע ועשה טוב, דף יח

ר' משה חיים לוצאטו
רמח"ל (1707-1747)

כל עניני הבריות מתנהגים על פי הנהגה אחת פנימית. והפנימיות מתלבשת בכל הבריות. והוא מה שאמרו: "הטבע" כמנין "אלה-ים". וזה הוא האמת שהסתיר הקב"ה מן הפילוסופים. וידיעה זאת לא ניתנה, אלא לחכמי ישראל.

רמח"ל, כללי ספר מלחמות משה, כלל טו

הגאון ר' אליהו מוילנא
הגר"א (1720-1797)

רבנו [הגאון מוילנא] עסק הרבה גם בחקירת סגולות הטבע מחקרי ארץ לשם השגת חכמת התורה, ולשם קידוש ה' בעיני העמים, ולשם קירוב הגאולה. עוד מצעירותו הראה נפלאות בכל שבע החכמות. והרבה לבקש גם ציווה לתלמידיו ללמוד כמה שאפשר בשבע החכמות של מחקרי ארץ, גם בכדי להרים את חכמת ישראל עפ"י חכמת התורה בעיני העמים עפ"י הכתוב: "כי היא חכמתם ובינתם לעיני העמים".

בשם הגר"א, ר' הלל משקלוב, "קול התור", עמ' 115

בקשר ללימוד שבע החכמות אמר לנו רבנו: "ההתגלות המשיחית באה בד בבד עם התגלות חכמת התורה ומתגלית על ידי גלוי רזי התורה ופתיחת שבע החכמות [...] וזאת כוונת הזהר (וירא, קי"ז), שבשנת ת"ד לאלף הששי [1840] יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא, עם התחלת התגלות משיחית קימעא קימעא [יפתחו שערי חכמה עם תחילת התגלות המשיח]".

בשם הגר"א, ר' הלל משקלוב, "קול התור", עמ' 117

פעמים רבות היה אומר מתוך אנחות כבדות, למה יאמרו בגוים איה חכמתן של ישראל. ומפה לאוזן אמר לנו הרבה פעמים, מה עושים תופשי התורה שלנו בעד קידוש ה', כמו שעשו הקדמונים מגדולי ישראל, שרבים מהם קידשו שם שמים ע"י ידיעתם המרובה בחקירת מצפוני הטבע מנפלאות הבורא, אשר גם רבים מחסידי האומות העלו על נס את חכמת ישראל חכמי התורה, אנשי הסנהדרין, תנאים ואמוראים וכו'. ובדורות המאוחרים רבנו הרמב"ם ובעל התוספות יום טוב ועוד, אשר הרבו לקדש שם שמים בעיני הגוים על ידי חכמתם במחקרי ארץ.

בשם הגר"א, ר' הלל משקלוב, "קול התור", עמ' 118

לימוד שבע החכמות מסייע להשגת חכמת התורה ברזיה ומעלה את חכמת ישראל וקידוש ה' בעיני הגוים וקירוב הגאולה.

בשם הגר"א, ר' הלל משקלוב, "קול התור", עמ' 118

כדי להבין ולהשיג את חכמת התורה הכלולה באור החכמה העליון, נחוץ ללמד גם את שבע החכמות הצפונות בעולם התחתון, עולם הטבע.

בשם הגר"א, ר' הלל משקלוב, "קול התור", עמ' 119

אלה הם שבע החכמות: א) חכמת החשבון התכונה והמדידה. ב) חכמת היצירה וההרכבה. ג) חכמת הרפואה והצמיחה. ד) חכמת ההגיון הדקדוק והמשפט. ה) חכמת הנגינה והקדושה. ו) חכמת התיקון והשילוב. ז) חכמת הביגו"ר (בין גשם ורוח) וכחות הנפש. רבנו ידע את כל החכמות האלה על בוריין.

בשם הגר"א, ר' הלל משקלוב, "קול התור", עמ' 120

הרב אברהם יצחק הכהן קוק
הראי"ה (1865-1935)

הרציונליות מתפתחת רק מפני שמעבר לסף-ההכרה שלה, עושה הנסתר את פעולתו המדעית והמוסרית. מזוייפת היא ההנחה ההמונית, שהנסתר מעכר את המדע הבהיר ואת הבקורת המדויקת. דוקא על ידי הנסתר, ובעזוז שירתו ועומק הגיונו, יוסד על יסוד איתן המעמד של המדע, ההולך ומתחדש והבקורת המדויקה המנתחת וחודרת. מצרופם של שני אלה השפעים בעשרם הגדול, הנסתר והבקורת, יבנה יסוד האיתן, אשר לאור האלקי העליון, העומד למעלה מכל הגה והכרה.

הראי"ה קוק, אורות, עמ' צב

כל מה שרזי תורה הפנימיים, בין מצד המדע, בין מצד הרגש, בין מצד הדמיון, יותר יתגלו ויתפשטו, יותר יוכשרו להיות העסק בהם קבוע ורגיל - כן תתעלה הנשמה בכלל ונשמת העולם.

הראי"ה קוק, אורות, עמ' צ

נסיונות הזמנים, התגדלות היחס החברותי, והתרחבות המדעים, זיקקה הרבה את רוח האדם.

הראי"ה קוק, אורות האמונה, עמ' סז

העתיד של האדם בא יבא, שיתפתח למעמד רוחני איתן כזה, שלא די שכל מקצֹע לא יסתיר את חברו, אלא שמכל מדע ומכל רגש יהיה נשקף כל הים המדעי, וכל התהום ההרגשי. כמו שהענין הזה הוא במציאות האמתית.

הראי"ה קוק, אורות הקדש א, עמ' כב

ישנה מעלה עליונה כזאת, שכל מה שיגדל כוח ההשכלה הנגלית, יגדל כוח הידיעה הנסתרת.

הראי"ה קוק, אורות הקדש א, עמ' סה

ולעולם צריך אדם למלא את המידה השכלית של השכל הטבעי בכל תכונותיו, כדי שיתקיים במידתו הרוחנית גם כן התוכן של נפש בריאה בגוף בריא.

הראי"ה קוק, אורות הקדש א עמ' סו

כשם שהאדם צריך להתרגל אל הטבע החומרי וכוחותיו, ילמד את דרכיו ומעשיו ע"פ אותם החוקים השולטים בעולם, שהוא בעצמו גם כן חלק מהם, והם שולטים בתוכו כמו שהם שולטים מחוץ לו - ככה יותר מזה צריך ומוכרח הוא להסתגל לחוקי הטבע הרוחני, שהם יותר שולטים במציאות כולה, שהוא חלק ממנה.

הראי"ה קוק, מהפנקסים שבכתבי היד, אוצרות הראי"ה, תשמ"ח, ד, עמ' כג

עוד יתגלה בעולם גודל ערך הכח של רצון האדם, ומדרגתו במציאות כמה היא מכרעת, על ידי רזי תורה. וגילוי זה יהיה הכתר של כל המדע כולו.

הראי"ה קוק, אורות הקדש ג, עמ' פ

יתעסקו המדעים איך להוציא מן הכח אל הפועל את כל הפרטים, שהרצונות הטובים והישרים השולטים בעולם שואפים אליהם, והם הם כל צרכי החיים ההגונים החמריים והרוחנים.

הראי"ה קוק, אורות התשובה, עמ' נ

בשנת תרפ"ג בערך בקר הפרופסור איינשטיין, בארץ ישראל. וסודרה פגישה בינו ובין רבנו הגרא"י קוק. [...] נגע מרן בכללות הקפת שיטתו של הפרופסור, והעיד אותו שזהו חזון נפרץ כמה פעמים באוצרות היהודים העתיקים שאיזה התגלות מפליאה את האנושות כולה, מוצאים אותה באיזה פנה נסתרת של ספרותנו הקדומה ובעיקר המסתורית, המרקיעה במעוף ברקיה ברום העולם המחשבתי, ומתנשאת למעלה מכל דרגא של התפתחות היסתורית בעולם המחשבה. ושכן אירע גם כן לההתגלות הנפלאה המרעישה את הלבבות של כל הוגה דעות בכל העולם כולו מתוך שיטתו היחסית החדשה, שגם מקורה כבר נמצא בספרי המסתורין והקבלה והמפרשים שנתחברו עליהם.

[...] ושהפרופסור איינשטיין בגבורת שכלו הכביר בקע את הים הגדול הזה, ומצא בו שביל למהלך הרעיונות והדיעות אשר ממנו מתפלגים נתיבים לכל המדעים כולם. מובן שהפרופסור קבל הדברים בתשומת לב ובהתעניינות והעיר על הצד הפלוסופי של הערת הרב בנוגע להבנת שיטתו, שסוף כל סוף בעיקרה היא עומדת בהתפיסה הטכנית של בניין העולם כולו.

תיאור הרב שמואל שולמן לפגישת הראי"ה קוק ואיינשטיין,
מתוך אוצרות הראי"ה, תשס"ב, א, עמ' 87

הרב יהודה לייב הלוי אשלג
בעל הסולם (1884-1954)

אין כל פתרון מדעי, איך אפשר לעצם רוחני, שיהיה לו איזה מגע כל שהוא עם אטומים הגשמיים בגוף, שיוכל לגרום לו איזה תנועה. [...] וכדי להוסיף כאן איזה פסיעה קדימה בדרך מדעית רק לחכמת הקבלה אנו צריכים. כי כל החכמות שבעולם כלולות בחכמת הקבלה.

בעל הסולם, מאמר "החרות"

סוד הגלגול נוהג גם כן בכל פרטי המציאות המוחשיים, אשר כל דבר לפי דרכו חי חיים נצחיים. ואף על פי שאנו רואים בחוש שכל דבר הוה ונפסד, אין זה רק למראה עינינו, ובאמת רק בחינת גלגולים יש כאן, אשר כל פרט ופרט אינו נח ואינו שקט אף רגע, אלא הולך ומתגלגל על גלגל שינוי הצורה ואינו מאבד אף משהו ממהותו בכל דרך הילוכו, כמו שהאריכו בזה בעלי הפיזיקה.

בעל הסולם, מאמר "השלום"

חכמת האמת, אשר כל החכמות החיצוניות כלולים בתוכה, שהמה שבע נערותיה הקטנות.

בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, אות ד'

כמו שלא יוכל לקיים גופו בעולם מבלי שיהיו בידו ידיעות בשיעור מסויים מסדרי הטבע הגשמיים [...] כמו כן ממש נשמתו של אדם אין לה זכות קיום בעולם הבא, זולת בהרכש לה שיעור ידיעות מסדרי טבע מערכות עולמות הרוחניים. [...] האדם מתגלגל עד שזוכה להשיג חכמת האמת על בוריה.

בעל הסולם, מאמר "מבשרי אחזה אלוקי"

המדע בכללו מתחלק לשני חלקים: האחד נקרא השכלה חומרית, והשני השכלה צורתית.

[...] חלק המדע הנושא ונותן בטיב החומרים של המציאות הן בחומרים בלבד בלי צורתם והן בחומרים וצורתם ביחד, נבחן בשם "השכלה חומרית", והשכלה זו מיוסדת על בסיס נסיוני, דהיינו על ראיות והקשים הלקוחים מפי הנסיון השמושי, שהניסיונות המעשיים הללו לקוחים אליה לבסיס בטוח אל מסקנות אמתיות.

וחלקו השני של המדע הנושא ונותן רק בצורות מופשטות מן החומרים בלי שום מגע עם החומרים גופם. [...] ולפיכך, כל השכלה מדעית ממין זה מיוסדת בהכרח רק על בסיס עיוני בלבד, דהיינו שאינו לקוח מפי הנסיון השמושי, אלא רק מתוך המחקר של משא ומתן עיוני בלבד. וכל הפילוסופיה הגבוהה שייכת למין זה. ולפיכך חלק גדול מהמשכילים המודרניים שמטו ידיהם הימנה, מפני שאינם מרוצים מכל משא ומתן הנבנה על בסיס עיוני, שלדעתם הוא בסיס בלתי בטוח, כי רק את הבסיס הנסיוני מחשיבים לבטוח כנודע.

והנה גם חכמת הקבלה מתחלקת תחת ב' החלקים הנ"ל, שהם: השכלה חומרית, והשכלה צורתית. אולם יש כאן הפלאה יתירה על המדע החילוני, כי כאן אפילו החלק של ההשכלה הצורתית נבנה כולו על בקורת התבונה המעשית, דהיינו על בסיס נסיוני שמושי.

בעל הסולם, מאמר "החומר והצורה בחכמת הקבלה"

חכמת האמת, כלומר, חכמת התגלות האלקיית, בדרכיו אל הנבראים, בדומה לחכמות החיצוניות, צריכה להמסר דור דור, וכל דור מוסיף איזה חוליא על קודמיו, ובזה הולכת החכמה ומתפתחת. ויחד עם זה נעשית מוכשרת להתפשטות רחבה יותר בין ההמון.

בעל הסולם, מאמר "תורת הקבלה ומהותה"

כמו שהתגלות מין החי בעולם הזה וסדרי קיומו, היא חכמה נפלאה, כן התגלות השפע האלקי בעולם, הן מציאות המדרגות והן דרכי פעולותיה, עושים ביחד חכמה נפלאה, הפלא ופלא הרבה יותר לאין ערוך על חכמת הפיזיקה. משום שחכמת הפיזיקה, היא רק ידיעה מהסדרים שבמין פרטי, המצוי בעולם פרטי, והיא מיוחדת רק לאותו הנושא שלה בלבד, ואין שום חכמה אחרת נכללת בה.

מה שאין כן בחכמת האמת, עקב היותה ידיעה כללית מכללות הדצח"ם [דומם, צומח, חי, מדבר], הנמצאים בכל העולמות, ובכל מקריהם וסדריהם, כאשר נכללו במחשבת הבורא, דהיינו בנושאים התכליתיים, אשר משום זה, כל החכמות שבעולם מקטנם עד גדלם נכללים בה, באופן הפלא ופלא, על היותה משוה כל מיני החכמות, השונות זו מזו ורחוקות זו מזו, כרחוק מזרח ממערב, משוה אותם בסדר השוה לכל. כלומר, עד שסדרי כל חכמה מחוייבים לבוא בדרכים שלה.

למשל, חכמת הפיזיקה מסודרת ממש על פי סדר העולמות והספירות. וכן חכמת האסטרונומיה מסודרת על פי אותו הסדר. וכן חכמת המוזיקה וכו'. באופן, שבה אנו מוצאים אשר כל החכמות מסתדרות ובאות על פי קשר אחד ויחס אחד, וכולן דומות אליה כיחס הבן אל מולידו, אשר משום זה מותנים זה מזה. כלומר, שחכמת האמת מותנה מכל החכמות, וכן כל החכמות מותנים ממנה. ומשום זה אין אנו מוצאים מקובל אמתי, שלא יהיה לו ידיעה מקפת בכל חכמות העולם, כידוע, עקב היותם רוכשים אותם, מתוך חכמת האמת גופה, משום שהמה כלולים בה.

 בעל הסולם, מאמר "תורת הקבלה ומהותה"

חזרה לראש הדף
Site location tree