אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב יהודה אשלג, בעל הסולם / שמעתי / יג. ענין רמון
הרב יהודה אשלג

יג. ענין רמון

שמעתי בסעודת ליל ב' דר"ה תש"ח

ענין רמון, אמר, זה הוא רמז למה שאמרו חז"ל, שאפילו הרקנין שבך מלאין מצות כרמון (עירובין י"ט). ואמר, רמון הוא מלשון רוממות, שהוא סוד למעלה מהדעת. ויהיה הפירוש "שהרקנין שבך, מלאים מצות", ושיעור המלוי הוא, כפי שהוא יכול ללכת למעלה מהדעת, שזה נקרא רוממות. שענין ריקנות, אינה שורה אלא על מקום שאין שם ישות, (בסוד "תולה ארץ על בלימה"). נמצא, כמה הוא השיעור של המלוי של מקום הריקן, התשובה הוא, לפי מה שהוא רומם את עצמו למעלה מהדעת. זאת אומרת, שהריקנות, צריכים למלאות עם רוממות, היינו עם בחינת למעלה מהדעת. ויבקש מה', שיתן לו את הכח הזה. ויהיה הפירוש, שכל הריקנות לא נברא, היינו שלא בא לאדם שירגיש כך שהוא ריקן, אלא בכדי למלאות זה עם רוממות ה', היינו שיקח הכל למעלה מהדעת. וזהו מה שכתוב "והאלקים עשה שיראו מלפניו", כלומר שזה שבא לאדם אלו המחשבות של ריקות, הוא בכדי שהאדם יהא לו צורך לקבל על עצמו אמונה למעלה מהדעת. ולזה צריכים את עזרת ה', היינו שהאדם מוכרח אז לבקש מה', שיתן לו את הכח שיוכל להאמין למעלה מהדעת. נמצא, שדוקא אז, האדם נצרך להבורא שיעזור לו. וזהו מטעם, היות השכל החיצוני נותן לו להבין את ההיפך. לכן אין עצה אחרת להאדם אז, אלא לבקש מה' שיעזור לו, ועל זה אמרו "יצרו של אדם מתגבר עליו כל יום, ואלמלא אין הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו". נמצא, שרק אז הוא המצב שהאדם מבין, שאין מי שיעזור לו אלא הקב"ה, וזהו "אלקים עשה", בכדי "שיראו מלפניו", שענין יראה הוא בחינת אמונה, שרק אז האדם נצרך לישועת ה'.

חזרה לראש הדף
Site location tree