אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב יהודה אשלג, בעל הסולם / שמעתי / פג. ענין ו' ימינית, ו' שמאלית
הרב יהודה אשלג

פג. ענין ו' ימינית, ו' שמאלית

שמעתי י"ט אדר תש"ג

יש בחינת "זה", ויש בחינת "זאת". משה רבינו עליו השלום נקרא בחינת "זה", שהוא סוד שושבינא דמלכא, ושאר הנביאים הם בחינת "זאת", או בחינת כ"ה שזה סוד "יד-כה", ו' שמאלית, ויש בחינת ו' ימנית, וזה סוד "זיינין דכנישין", דכניש ב' ווין והוא סוד וחד דכליל לן, שזה סוד י"ג שהיא נבחן למדרגה שלימה.

יש ואו ימינא, ויש ואו שמאלא, ו' ימינא נקרא עץ החיים, ו' שמאלא נקרא עץ הדעת, ושם יש מקום השמירה, וב' הווין נקראים י"ב חלות, שש שש המערכות שהוא סוד י"ג תיקונים, שהם י"ב וחד דכליל לן, שהיא נקראת מזל "ונקה". וכמו כן כולל תיקון הי"ג הנקרא "ולא ינקה", שזה סוד וזיינין דכנישין, ש- ז' הוא סוד מלכות היא כלול לן, שמטרם שזוכה ל"לא ישוב לכסלה עוד", נקראת בחינת "ולא ינקה". ומי שכבר זכה שלא ישוב לכסלה, נקראת בחינת "ונקה".

וזה סוד "יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי, דאינון אות בשמיה כפילה וקלישא" (בשיר של אסדר לסעודתא) וכמו כתוב "בווין תתקטר וזינין דכנישין" (בשיר של אזמר בשבחין). שיש לפרש בווין תתקטר, שההתקשרות ע"י ב' ווין, הוא סוד תריסר נהמי, (שהם י"ב חלות) דאינון אות בשמיה. שאות נקרא יסוד, ונקרא כפילא וקלישא, שפירוש שנתכפלו הווין, ש-ו' השמאלית נקראת עץ הדעת, ששם מקום השמירה, אז נעשו בחינת קלישא (הנקרא קל) שאז נעשה מקום, שבקלות יכולים לעבוד. שלולי ההתכפלות עם עץ הדעת, אלא שהיו צריכים לעבוד עם ה-ו' הימנית, שהוא סוד עץ החיים, אז מי היה יכול להגביה את עצמו, ולקבל בחינת מוחין.

מה שאין כן ב- ו' השמאלית שהוא סוד השמירה, שבבחינה זו נמצא האדם עצמו תמיד, ובזכות השמירה, שהוא מקבל על עצמו למעלה מהדעת, אז עבודתו רצויה. ולכן נקרא זה קלישא, שהוא קל, היינו שבנקל למצוא מקום עבודה. זאת אומרת, שבכל המצבים שהאדם נמצא, הוא יכול להיות עובד ה', מטעם כי הוא לא צריך לשום דבר, אלא הכל הוא עושה למעלה מהדעת, נמצא שאינו צריך לשום מוחין שעמהם יהיה עובד ה'.

ובהאמור יש לפרש מה שכתוב "תערוך לפני שלחן נגד צוררי", ששלחן פירושו, כמו שכתוב (כי תצא, חמישי, "ושלחה מביתו ויצאה מביתו והלכה") ששלחן, הוא כמו "ושלחה", היינו יציאה לחוץ מהעבודה. שיש לפרש, שאפילו בזמן היציאות מהעבודה, היינו מצב של הירידות, יש לו גם כן מקום עבודה. כלומר שבזמן הירידות, שהאדם מתגבר למעלה מהדעת, ואומר שגם הירידות נתנו לו מלמעלה, על ידי זה מתבטלים הצוררים. היות שהצוררים חשבו שע"י הירידות, האדם יגיע לתכלית השפלות, והאדם יברח מהמערכה, ולבסוף הדבר נעשה להיפך, שהצוררים מתבטלים. וזה סוד מה שכתוב "השולחן אשר לפני ה'" שדוקא על ידי זה, הוא מקבל את הפני ה'. וזה ענין אשר הוא מכניע כל הדינין, אפילו הדינין היותר גדולים, היות שהוא מקבל על עצמו, עול מלכות שמים בכל הזמנים. היינו, שתמיד הוא מוציא לעצמו מקום עבודה, בסוד מה שכתוב שר' שמעון בר יוחאי אמר "לית אתר לאתטמרא מינך".

חזרה לראש הדף
Site location tree