אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב יהודה אשלג, בעל הסולם / שמעתי / קכו. חכם בא לעיר
הרב יהודה אשלג

קכו. חכם בא לעיר

שמעתי סעודת חג השבועות תש"ז תל אביב

"חכם בא לעיר". חכם נקרא הקב"ה. בא לעיר, שבשבועות מתגלה עצמו להעולם.

"אמר עצל: ארי בדרך, שמא החכם אינו בביתו, שמא הדלת נעול". והענין הוא, חז"ל אמרו "יגעת ולא מצאת אל תאמין", לכן, אם הוא רואה שעדיין לא מצא את קרבת ה', אזי אומרים לו שבטח לא התיגע כראוי, ולכן מכנה אותו הפסוק בשם עצל.

ומהו הטעם שהוא לא התיגע, כיון שהוא מחפש את קרבות ה' למה הוא לא רוצה לתת יגיעה, הלא אפילו אם רוצים להשיג דבר גשמי גם כן לא משיגין בלי יגיעה. אלא באמת הוא רוצה להתייגע, ולא שאומר ארי בדרך, היינו הסטרא אחרא, כמו שכתוב "יארוב ארי במסתרים". היינו, מי שמתחיל בדרך ה' הוא פוגע בהארי שהוא על דרך, ומי שנכשל בו אין לו תקומה. ובשביל זה הוא מפחד להתחיל, כי מי יוכל לנצחו. אזי אומרים לו "אין ארי בדרך", היינו שאין עוד מלבדו, כתוב, כי אין שום כח אחר זולתו, בסוד "והאלוקים עשה שיראו מלפניו". ואז הוא מוציא תירוץ אחר, שמא החכם אינו בביתו. ביתו הוא בחינת נוקבא, בחינת שכינה הקדושה, אזי הוא שהוא לא יכול לידע בבירור אם הוא הולך בקדושה או לא, ולזה אמר שמא החכם, היינו הקב"ה, אינו בביתו. היינו זה הבית אינו שלו, אינו של הקדושה, ומאין יהיה לו הידיעה שהוא הולך בקדושה, אזי אומרים לו "החכם בביתו" היינו "נשמת אדם תלמדנו", וידע שסוף כל סוף שהוא הולך בקדושה.

אזי הוא אומר "שמא הדלת נעול", שאי אפשר להיכנס להיכל פנימה, כדרך "לא כל הרוצה ליטול את ה', יבוא ויטול". אזי משיבים לו "אין הדלת נעול", הלא אנו רואים שהרבה אנשים זכו להכנס להיכל פנימה. אזי הוא משיב "בין כך ובין כך לא אילך", פירוש שאם הוא עצל ולא רוצה להתיגע, אזי נעשה חריף ומתוכח, שחושבין שרק מכבידין עליו את העבודה. ובאמת הוא, מי שרוצה להתיגע אז הוא רואה להיפוך, הלא הוא רואה שהרבה הצליחו. ומי שאינו רוצה להתיגע, אזי הוא רואה שיש אנשים שלא הצליחו, אף על פי שהם לא הצליחו גם כן הטעם שהם גילו שאינם רוצים להתיגע, אבל כיון שהוא עצל, ורוצה רק להכשיר ולהצדיק את מעשיו, לכן הוא כל כך דורש כחכם. והאמת הוא, שצריכין לקבל את העול תורה ומצות בלי שום טענות וויכוחים, ואז יצליח.

חזרה לראש הדף
Site location tree