אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב יהודה אשלג, בעל הסולם / שמעתי / קצב. ענין הגורלות
הרב יהודה אשלג

קצב. ענין הגורלות

שמעתי שנת תש"ט ת"א

שהמשמעות הוא ששניהם שוים, ואי אפשר לברר בשכל איזה יותר חשובה, לכן צריכין לגורל. ובזהר 'אמור' מקשה, איך אפשר להיות ששעיר לה' ושעיר לעזאזל יהיו שניהם שוים.

והענין הוא, ששעיר לה' הוא בחינת ימין, ושעיר לעזאזל הוא בחינת שמאל, ששם יש בחינת ג"ר דחכמה, שעל זה נאמר "זכו טוב, לא זכו רע". היינו, שנתגלה מלכות דמדת הדין, שהוא בחינת מנעולא ועשית סיתום על האורות. והמנעולא נמצא במקום החזה דכל פרצוף, לכן עד המנעולא יש יכולת לחכמה להאיר, אבל במקום החזה שם נפסקת, כי כל צמצום פועל רק ממנו ולמטה, ולא ממנו ולמעלה. והשעיר לה' נכלל מבחינת השמאל דשעיר לעזאזל, היינו מבחינת החכמה. אבל לא כמו השמאל דעזאזל, ששם הוא מלמעלה למטה, ולכן נפסק האור, שהמנעולא פועלת, אלא רק בבחינת ממטה ולמעלה, שאז המנעולא בגניזו והמפתחא בגלוי.

נמצא, שלענין חכמה השעיר לעזאזל יש לה חכמה מבחינת ג"ר, מה שאם כן השעיר לה' הוא בחינת ו"ק. אבל ו"ק יכול להאיר, מה שאם כן ג"ר מוכרח להפסק, ולכן את השעיר לעזאזל בכדי שהשטן לא יקטרגו. וענין קטרוגו הוא, כי חפצו הוא רק להמשיך חכמה השייכת לבחינה ד', כי ממדרגה אחרת אינו נשלם, כי כל מקורו הוא בחינה ד'. לכן אם לא מקבל לתוך מדרגתו אין הוא נשלם. לכן תמיד הוא מפתה להאדם שימשיך לתוך בחינה ד'. ואם לא רוצה, הוא עושה כל מיני תחבולות להאדם שיהיה מוכרח להמשיך. לכן, כשנותנין לו חלק מבחינת חכמה, אזי הוא לא מקטרג על ישראל, כי מפחד שלא יופסק לו השפע מה שיש לו מכבר. אבל כשהוא ממשיך ג"ר דחכמה, אזי באותו הזמן הישראל ממשיך את הו"ק דחכמה. שאור החכמה הזו מכונה אור של מחילת עונות, שע"י אור הזה זוכין לתשובה מאהבה, שזדונות נעשין כזכיות. שזה סוד, שהשעיר עזאזל נשא עליו את עונות בני ישראל, היינו שכל עונות ישראל נעשו עכשיו לזכיות.

וזה משל שמביא הזהר לשטיא דמלכא, כשנותנין לו חמרא ומספרים לו את כל המעשין שעשה, אפילו מעשים רעים שהאדם עשה, והוא אומר על כל המעשים שהם מעשים טובים ואין דוגמתו בכל העולם. היינו כנ"ל, שהשטיא נקרא השטן, כשנותנים לו חמרא היינו בחינת חכמה, כשממשיכו זה שהוא אור של מחילת עונות, שעל ידי זה נעשו כזכיות. נמצא שעל כל מעשים רעים הוא אומר שהם טובים, מטעם שזדונות נעשים כזכיות, וכיון שהשטן רוצה שיתנו לו חלקו, אינו מקטרג על ישראל. וזה ענין שהיה במצרים קטרוג, שהיה שואל: מה נשתנו אלו מאלו, או שגם ישראל ימותו כמו המצרים, או שישראל ישובו למצרים.

והענין הוא, שבמצרים הוא מקור להמשכת החכמה, אלא שם החכמה בבחינת ג"ר, וכשישראל היה במצרים היה תחת שליטתם.

חזרה לראש הדף
Site location tree