אתה נמצא כאן: קבלה לעם / הרב יהודה אשלג

הרב יהודה אשלג

בעל הסולם

הרב יהודה ליב הלוי אשלג (1884–1954) מכונה "בעל הסולם" על שם "הסולם", הפירוש שכתב לספר הזוהר. כל ימיו עסק בעל הסולם בפירוש חוכמת הקבלה, בחידושה ובהפצתה בשדרות העם. הוא פיתח שיטה ייחודית ללימוד הקבלה, המאפשרת לכל אדם באשר הוא לחקור את המציאות שבה אנו חיים ולהתוודע אל שורשיה ואל מטרתה.

בעל הסולם נולד בפולין בה' בתשרי תרמ"ה (1884). בגיל 19 הוסמך כרב על ידי גדולי הרבנים, ושימש במשך 16 שנה כדיין וכמורה בוורשה. מורו היה ר' יהושע מפורסוב. ב-1921 עלה בעל הסולם ארצה והתיישב בעיר העתיקה בירושלים. שמעו עבר מפה לאוזן על ידי יהודים שעלו מפולין, ועד מהרה הלך שמו לפניו כבעל ידע רב בחוכמת הקבלה. אט-אט התקבצה סביבו קבוצת תלמידים, והם החלו לבוא לביתו בשעות הקטנות של הלילה כדי ללמוד קבלה. מהעיר העתיקה עבר בעל הסולם להתגורר בשכונת "גבעת שאול", ואף כיהן במשך שנים אחדות כרב השכונה.

בשנים 1926–1928 שהה בעל הסולם בלונדון. בהיותו שם כתב את הפירוש "פנים מאירות" ו"פנים מסבירות" לספר "עץ חיים" של האר"י הקדוש שהודפס בתרפ"ז (1927), ואף ניהל חליפת מכתבים עם תלמידיו. במהלך שנת 1933 פרסם את הקונטרסים "מתן תורה", "הערבות" ו"השלום".

שתי יצירותיו העיקריות, פרי עמל של שנים ארוכות, הן "תלמוד עשר הספירות" המיוסד על כתבי האר"י ופירוש "הסולם" לספר הזוהר. הוצאתם לאור של 16 חלקיו של "תלמוד עשר הספירות" החלה בשנת תרצ"ז (1937). בשנת ת"ש (1940) יצא לאור ספרו "בית שער הכוונות", הכולל את הפירוש "אור פשוט" ללקט קטעים נבחרים מכתבי האר"י. פירוש "הסולם" לספר הזוהר נדפס ב-18 כרכים בין השנים תש"ה–תשי"ג (1945–1953). לאחר מכן כתב בעל הסולם שלושה כרכים נוספים ובהם פירוש על "זוהר חדש". הוצאתם לאור הסתיימה בשנת תשט"ו (1955), לאחר פטירתו.

וכך כתב בעל הסולם בהקדמה לספר הזוהר:

"וקראתי הביאור בשם 'הסולם' להורות, שתפקיד ביאורי הוא בתפקיד כל סולם, שאם יש לך עליה מלאה כל טוב, אינך חסר אלא 'סולם' לעלות בו, ואז כל טוב העולם בידיך" ( אות נח).

בעל הסולם חיבר סדרת הקדמות המכינות את התלמיד ללימוד נכון של כתבי הקבלה והמבארות את דרך הלימוד, ובהן "מבוא לספר הזוהר", "הקדמה לספר הזוהר", "פתיחה לחוכמת הקבלה", "פתיחה לפירוש הסולם", "פתיחה כוללת לעץ חיים" ו"הקדמה לתלמוד עשר הספירות". בשנת 1940 הוציא בעל הסולם לאור את עיתון "האֻמָּה" המובא בנספח. בשנותיו האחרונות כתב בעל הסולם את "כתבי הדור האחרון", ובהם ניתח משטרים חברתיים שונים ואף התווה תכנית מפורטת לבניין החברה העתידית המתוקנת.

בעל הסולם לא הסתפק בהעלאת רעיונותיו על הכתב אלא פעל רבות לקידומם, ואף נפגש לשם כך עם ראשי היישוב, עם מנהיגי תנועות הפועלים ועם אישי ציבור, ובהם דוד בן-גוריון, זלמן שזר, משה שרת, חיים ארלוזורוב, משה ארם, מאיר יערי, יעקב חזן, דב סדן וחיים נחמן ביאליק.

דוד בן-גוריון, שעל פי הנאמר באחד ממכתביו נפגש עם אשלג "הרבה פעמים", הופתע בפגישותיהם: "אני רציתי לדבר איתו על קבלה, והוא איתי על סוציאליזם" (ארכיון בן-גוריון, יומנים, 11 באוגוסט 1958).

במאמרו "שלושה ביקורים ומה שביניהם" (אמות, תל-אביב תשכ"ג, עמ' 49) סיפר דב סדן: "הרב ר' יהודה לייב אשלג, מגדולי המקובלים שבדור, שאמר לעשות את יסודות הקבלה מנוע היסטורי בדורנו, ומתוך תפיסתו הסוציאליסטית הבנויה על כך, ביקש מגע עם התנועה הקיבוצית".

לכאורה מפתיע לראות כי בעל הסולם חפץ להתקרב אל תנועת הפועלים העברית ואל ראשיה, שהרי בינם לבינו היה הבדל חיצוני ומנטלי גדול. אולם עיון מעמיק בכתביו חושף דמות מורכבת ומרתקת של איש משכיל ורחב-אופקים הבקי בחוכמות רבות, המעורה היטב במתרחש בארץ ובעולם ובעל דעות מהפכניות ומרחיקות-לכת בתעוזתן.

לתכנים נוספים אודות בעל הסולם

חזרה לראש הדף
Site location tree