כל תחושה של אדם, גם תחושה שהוא עצמו לא מסוגל לחוש אלא כתחושה רגעית ואקראית, ושהוא עדיין לא יכול להבין אותה בגלל הדרגה הרוחנית שלו, כל אלה הם תוצאות השפעת הבורא על האדם. הכלי של האדם, כלומר הנשמה, מגיבה לתחושות האלה, ובדרך הזאת היא מתפתחת, בעיקר באופן לא מודע עבור האדם...
בדיוק כמו בעלי-החיים, האדם מקבל ותופס את העולם דרך חמשת החושים שלו. אבל מאחר שמלבד רצונות גופניים (מין, אוכל, משפחה), יש בנו גם תאווה, קנאה וכבוד, המוח שלנו התפתח על מנת למלא גם את הרצונות האלה (להשיג בחיים את כל מה שנגזר מהם), לכן האנושות מתפתחת מהדרגה הגשמית-גופנית לרצון להתעשר, בעקבותיו באים הרצונות לשליטה וכבוד, עד לרצון למושכלות (הדרגה הגבוהה ביותר, שמעניקה תחושת שליטה על הטבע)...
לאדם הטוען כי התורה מספרת סיפורים ריקים, כי היא מתארת פשוט את חיי לָבָן, עֵשָׂו וכולי, יש לענות שאם זה כך, פירושו שגם אנחנו בימינו יכולים לעשות תורה מאירועים רגילים ואף צבעוניים יותר מאלה שהיו בעבר...
מוזיקה קבלית קרובה כל כך לנשמת האדם ששואף לעלות, ולכן גורמת לתחושות חזקות וכואבות מאוד. לכן אינסטינקט ההגנה העצמית שלך מונע ממך, בינתיים, להתקרב אל המוזיקה. זה יעבור עם הזמן. לוּ כבר נמצאת בדרגה רוחנית שעליה מספרת המוזיקה הזו, היית חש תחושה של הנאה ושלווה בלתי מוגבלות. היית חש את האור כמו ילד בזרועות אמו...