אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / אלף שאלה על קבלה / משורשים לענפים / פרק 14 - חוכמת הקבלה, דתות ואמונות
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

פרק 14 - חוכמת הקבלה, דתות ואמונות

מקורה של חוכמת הקבלה

שאלה: מהו מקור חוכמת הקבלה בעולם הזה? כיצד התפתח המדע הזה ובאיזו דרך?

תשובה: בדיוק כמו בעלי-החיים, האדם מקבל ותופס את העולם דרך חמשת החושים שלו. אבל מאחר שמלבד רצונות גופניים (מין, אוכל, משפחה), יש בנו גם תאווה, קנאה וכבוד, המוח שלנו התפתח על מנת למלא גם את הרצונות האלה (להשיג בחיים את כל מה שנגזר מהם), לכן האנושות מתפתחת מהדרגה הגשמית-גופנית לרצון להתעשר, בעקבותיו באים הרצונות לשליטה וכבוד, עד לרצון למושכלות (הדרגה הגבוהה ביותר, שמעניקה תחושת שליטה על הטבע).

המדע מתפתח על מנת לספק את הרצון הזה. החכמים אריסטו ואפלטון הזהירו אותנו מפני פיתוח המדע במטרה לספק את הרצונות שלנו לתאוות העושר, הכבוד והשליטה. אבל כפי שנוכחנו לדעת, זה לא ממש עזר - וזה המצב שלנו, נכון להיום. ניתן לקבל מלמעלה עוד חוש נוסף שנקרא מסך, והתחושות שמתקבלות בו נקראות העולם העליון, מכיוון ששם, כפי שמסתבר, הכול מתרחש בטרם מתהווה בחמשת החושים שלנו.

החוש הנוסף הזה נקרא נשמה, כלי, הרצון להסב הנאה. הוא פועל לפי עיקרון מנוגד לחלוטין לכל החושים האחרים. אי אפשר לקבל אותו סתם כך. ישנם אנשים שחשים את העתיד, אך מתוך ההשראה החושית הגשמית שלהם ולא בתוך המסך, לא בתוך החוש השישי.

חוכמת הקבלה נקראת מדע, מכיוון שאדם נכנס דרכה לעולם העליון, עולה במדרגות הרוחניות עד שהוא מדמה את עצמו למדרגה הגבוהה ביותר - דרגת הבורא. חוכמת הקבלה מתגלה בעולם שלנו, היות שהבורא מעורר באדם השתוקקות אליו, או ליתר דיוק, את ההשתוקקות להידמות לו. השרשרת הזו של האנשים בעלי האישיות המיוחדת מתחילה ב אדם, אברהם, משה, רשב"י, אר"י, בעל הסולם.

כמובן, היו עוד הרבה מקובלים גדולים נוספים בתקופות השונות, אך צוינו כאן רק עמודי התווך של חוכמת הקבלה. רק מי שהבורא מעורר בו את הנקודה בלב, מסוגל ליצור קשר רוחני עם הבורא. אבל זה דורש השקעת מאמצים ומורה שידריך אותו. רכישת דעת בחוכמת הקבלה דומה לרכישת ידע בכל מדע אחר, אלא שאת כל המחקרים והניסויים המעשיים האדם מבצע בתוכו ועל עצמו.

חוכמת הקבלה יחידה ומיוחדת

שאלה: האם הקוראן (איסלאם), מהווה תורה שקשורה לחוכמת הקבלה, שהרי אפשר לראות הרבה מאוד דברים משותפים והרבה דמיון ביניהם? האם ייתכן שלמוחמד היתה גישה למקורות חוכמת הקבלה?

תשובה: חוכמת הקבלה אינה קשורה לשום דת אנושית בעולם הזה. הדת נועדה להמונים, על מנת שגם בעולם הזה הם ישמרו על קיום של מצוות וחוקים, אף שקיום זה אינו מוביל לרוחניות, בכך הם יבטיחו את קיום ההמונים בדרגת ה"דומם" הרוחני. חוכמת הקבלה היא שיטה לגילוי ולהשגת הבורא על ידי האדם שחי בעולם הזה.

לשום דת אין רכיבים דומים או דמיון לחוכמת הקבלה. מלבד זאת, ישנן דתות מסוימות שבכלל שוללות את יחידות הבורא כאחד ויחיד, וזה דבר שמנוגד לחלוטין לעקרונות חוכמת הקבלה ולכל מה שמתגלה בפני האדם שיוצא אל העולם העליון.

אין אמת אחרת

שאלה: בעבודות של תיאוסופים וחוקרי דתות רבים אחרים, ישנם אזכורים והתייחסויות רבות לקבלה כבסיס איתן או כיסוד של הידע האזוטרי. איך המקובלים עצמם מתייחסים לתיאוסופיה?

תשובה: חזור וקרא את הספר "חוויה ושמה קבלה". חוכמת הקבלה רואה בכל הפילוסופיות, התיאוסופיות והדתות ביטוי של פעילות אנושית ותוצר של פעילות המוח האנושי. היא מתייחסת אליהן כאל משהו שנוצר בגלל ההכרח, כדי שלהמונים תהיה איזושהי נקודת אחיזה ותמיכה בעולם הזה.

חוכמת הקבלה היא היחידה שהועברה אלינו מלמעלה, על ידי אנשים שגילו את העולם העליון. אני לא מנסה לשכנע אותך בשום דבר ללא הוכחות, ועל בסיס של מלים בלבד. כל האיזכורים של חוכמת הקבלה בעבודות ובמחקרים אוניברסיטאיים רק מעידים על העובדה, שכל החוקרים והמדענים האלה הרגישו איפה נמצאת האמת, אבל את האמת עצמה הם לא הצליחו לגלות ולהשיג.

הקבלה לא נכתבה על ידי מלאכים

שאלה: עבורי חשובה המהות, מהו המקור שהאנרגיה שלו נמצאת בכל: בני-אדם, כוכבים, ים, צמחים, מינרלים ואפילו בורג. מה זה משנה בכלל איך אני קורא למקור הזה: קבלה, איסלאם, בודהיזם, זֶן או כל אמונה אחרת של העולם הזה?

תשובה: ההבדל בין חוכמת הקבלה לבין כל מה שאתה אומר וכל מה שאומרות כל הדתות והאמונות, וכל מה שהאדם מסוגל להפיק מהמוח האנושי שלו - הוא שאף שהקבלה, כמו יתר השיטות, לא נכתבה על ידי מלאכים, אלא על ידי בני-אדם - הדבר לא נעשה ברמה השכלית ולא בעזרת שימוש במוח האנושי, אלא בעזרת חוש ייחודי משלהם, שנקרא "אור חוזר".

בחוש הזה חשים המקובלים באופן הכי אמיתי וברור את כל המציאות. הם לא מדמיינים ואינם מנחשים, כמו כל האחרים, את כל התהליכים שקורים מחוץ לגבולות ההבנה, מחוץ לרמת המודעות שלנו.

חוכמת הקבלה לא נמצאת בשום קשר עם שום דת. הקבלה לא קשורה לכל מיני מנהגים, למסורת ולשמירה מכנית של מצוות. אבל עדיין זה לא כל מה שמבדיל את חוכמת הקבלה מן היתר, מכל מה שהומצא בעזרת המוח האנושי.

האנושות מתגאה באיינשטיין ובדומים לו במדע, שהרי כולם הם רק פרי השכל האנושי, אולי גאוני, אבל עדיין אנושי. חוכמת הקבלה נכתבת ומובנת לא ברמה השכלית כלל, אלא בעזרת ה"מסך" - נוכחות ברורה בעולם העליון, חיים בעולם העליון, במקביל לחיים בעולם שלנו.

גילוי לכולם

שאלה: הוזכר פעם, שגם בגמר התיקון העמים האחרים ימשיכו לשמור על אמונותיהם. איך ייתכן? הרי נאמר שחוכמת הקבלה היא הדרך היחידה הנכונה להבנת העולם. איך ניתן לשמור על כל האמונות האלה, כאשר תתגלה בפנינו תמונת העולם האמיתית?

תשובה: מובן שבמידת התגלות הבורא בפני כל אחד ואחד, האדם קובע את יחסו החדש כלפי העולם העליון. במידת ההתגלות, כפי שנאמר: "כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם", כולם יגיעו למצב של איחוד מלא עם הבורא, ואז לא יישארו בעולם שום תנאים, אמונות ומסורת חיצונית, אלא רק עבודה פנימית טהורה.

אבל האם זה נועד רק לאלה שכבר גילו ולאלה שעדיין נמצאים בדרך? או שאתה סבור שילדים כבר ייוולדו קשורים בקשר רוחני מלא, ועם הבנת הבורא? איני רוצה לסבך אותך כשאני מדבר על דרגת גמר התיקון של העולם, אבל הוא ימשיך להתקיים בדיוק כמו היום, רק שהאפשרות לגלות את הבורא תהיה פתוחה לכל אחד ואחד, בעצם כמו היום, והעבודה תהיה אחרת. אבל "עולם כמנהגו נוהג" (רמב"ם).

אלה שמגלים את הבורא, ההבנה שלהם קובעת את סדר פעולות הגילוי שלהם בעולם הזה, אבל בכל זאת הם נשארים עם העבודה, הלימודים, עם הצורך להתחתן, להוליד ילדים וכולי. מבחינה רוחנית העולם הזה, כלומר העולם הפנימי הזה של האדם, יעלה לדרגת עולם האצילות, לעולם הרוחני, ואילו החומריות של העולם שלנו אינה מסוגלת לעלות, היא דוממת.

כל הבעיה שלנו היא בכך, שאיננו מסוגלים להבדיל בין קטגוריות רוחניות לבין החומר. אין בנו עדיין די רוחניות. פרט לכך, אתה באמת חושב שאדם שמשתחווה לעץ בשדה ועושה עבירה רוחנית, מבין בכלל משהו במהות הבורא? ואיך בדיוק הוא מזיק בכך לבורא? אבל אם הוא נמצא בדרגה רוחנית של עץ, ובכל זאת ממשיך להשתחוות לו ולא לבורא - זה כבר חטא.

בדרגה הרוחנית של העולם שלנו חוכמת הקבלה לא מסתכלת כלל על האדם כעל אובייקט, כי הרי אין לו עדיין מסך, אז אילו עבירות הוא כבר יכול לבצע? כשעולים מעל לדרגה הזו, מבינים שהכול משחקי ילדים, אשליות ושקר.

ההבדל בין דת לקבלה

שאלה: אמונה, דת וחוכמת הקבלה - האם הם מושגים זהים או שיש כאן הבדלים דקים מסוימים?

תשובה: אמונה כוללת שני מושגים שונים מאוד במשמעות הרוחנית והארצית שלהם, ואפילו מנוגדים זה לזה.

דת היא הבנה מסוימת של העולם העליון ושל הקשר הרוחני של הכוח העליון עם בני-אדם בעולם הזה, במסגרת הדרגה הרוחנית הנוכחית של האנושות בעולם שלנו, ובהתאם למונחים ולדמיון האנושי. האנושות עושה שימוש בדת לסיפוק הצרכים הבסיסיים שלה, לספק את תחושת הבטחון בעתיד ואת ההצדקה לקיומנו בעולם הזה, כמו עמוד תמיכה פסיכולוגי.

ואילו חוכמת הקבלה היא מדע העוסק בגילוי הבורא לאדם בעולם הזה, גילוי ברור ומבוסס על עובדות מדעיות. חוכמת הקבלה אינה מתבססת על אמונות עממיות, אלא על חקר מדעי, ניתוח וניסויים, על מחזוריות ועל כל מאפייני המדע האחרים.

השיטה לזיהוי מקובלים

שאלה: האם ניתן להסתכל על אדם ולדעת שהוא מקובל "אמיתי"? הרי אישאפשר לבדוק מה יש לאדם בפנים. ובכל זאת: אולי יש דרך כלשהי "לזהות" מקובל אמיתי?

תשובה: ישנם רבנים גדולים, חכמים ומבינים בתורה, בחוקים ובמצוות העולם שלנו, מורי הציבור הרחב הדגולים, מביני הפסיכולוגיה האנושית, שכל מטרתם היא שירות, חינוך ושימור העם. כיוון שהעם (הציבור הרחב, ההמונים) בכל זאת מקבל את ההגדרה העצמית שלו בעזרת הדת. כל זה לא מתייחס בשום אופן לחוכמת הקבלה, היות שחוכמת הקבלה פונה לאדם השואף להגיע אל הבורא, לגלות אותו. חוכמת הקבלה היא, לפי הגדרתה - שיטה לגילוי והבנת הבורא על ידי- הבריאה בעולם שלנו. כל מי ששואף לכך, חוכמת הקבלה תעזור לו. ולכל האחרים - לא. לכן רק מיעוט קטן מאוד לומד את חוכמת הקבלה.

אפשר לזהות מיד אם אדם מסוים הוא מקובל או לא, כאשר בוחנים באילו שיטות הוא קורא לשנות את החיים, מה הוא מציע לאנשים כמטרה ועל אילו אמצעים הוא ממליץ להשגתה. וכן - לְמה הוא קורא להגיע, באיזה ממד נמצאת הקריאה שלו אל העם - איחוד על בסיס אתני, עדתי, ובאיזו בהירות הוא מסוגל להסביר את משמעות הקיום שלנו.

קצה העולם הרוחני

שאלה: למה אפשר לאפיין את האמונה כתחושת הבורא? הרי תחושה - היא כבר ידע.

תשובה: ההגדרות בחוכמת הקבלה שונות במקצת מההגדרות המקובלות בעולם שלנו, מכיוון שחוכמת הקבלה היא מדע, ולא אמונה או דת. כדאי לך כרגע פשוט לשכוח את כל ההגדרות והמושגים שהכרת, אם רק תוכל. בדרך כלל זה בלתי אפשרי, ולכן במשך חודשים רבים תלמידים חדשים מתבלבלים, עד שהם עצמם מתחילים לחוש את קצה העולם הרוחני, ואז הכול מסתדר מעצמו.

חוכמת הקבלה היא מדע על הרגשות, תחושות האדם, תחושת הבורא, תחושת האור העליון. לכן בחוכמת הקבלה יש הגדרות מדעיות מדויקות, שמות, נוסחאות לכל התחושות והחוויות הרוחניות שלנו. היא מודדת את עוצמת התחושה, מנתחת אותה, מתעדת אותה בצורה מדעית ומדויקת, ומלמדת איך לשחזר את התחושה לפי הצורך.

האמונה מוגדרת כתחושת הבורא. המונח הזה, כמו באמונת העם, הוא משהו שבלתי ניתן להסביר או פשוט מונח מובן מאליו ומקובל, כי "מישהו אמר" בלי שום יסוד. בחוכמת הקבלה לא מתייחסים כלל למונח כזה כאל יותר מאשר התלהבות פסיכולוגית בגוף הפיזי, תכונה שמאפיינת את טבע האדם, "לקבל באמונה"- בהיעדר ידע אמין או בהיעדר הרצון לקבל את הידע (כל מה שקיים בתוך האדם - זה תחושת הבורא, שום דבר מעבר לכך, הרי בכלל קיימים רק הבורא והאדם).

אמונה - זהו כוח שמאפשר לאדם לנהוג בניגוד לאגואיזם שלו, כלומר זאת התכונה שמעלה את האדם מהעולם הזה אל העולם העליון. הכוח הפנימי הזה מופיע אצל האדם רק כתוצאה מתחושת הבורא. תחושת הבורא פירושה התגלות הבורא בפני האדם. לכן נוהגים להגיד בקיצור, שאמונה היא התגלות הבורא בפני האדם.

הכוח העצום שבאמונה

שאלה: במשנה ובתלמוד מזכירים לא פעם את הקמיעות. גם רש"י מזכיר בכמה הזדמנויות את המונח הזה. הבעל שם טוב עשה קמיעות, רבי הילל מקולומנה, במכתביו לתלמידים, מביא דוגמאות של נוסחי קמיעות. אולי בכל זאת יש משמעות מסוימת בדברים האלה?

תשובה: כל הקמיעות שנוצרו על ידי מקובלים היו לא יותר מאשר רשימות שלהם. הבעל שם טוב כתב פשוט את השם שלו - ישראל, וגם כל האחרים נהגו בצורה זהה. בכך המקובל אינו מטעה את העם, להיפך, הוא עושה שימוש בכוח העצום שמעניקה האמונה לאדם, שמסוגלת, כפי שכולנו יודעים, לתת לאדם כוחות ויכולות לעשות דברים שמעל יכולתו.

מלבד זאת, אם תשאל רק את המקובל ולא את הבורא, זה הרי לא יקדם אותך אל עבר מטרת הבריאה, אל עבר הקשר הרוחני עם הבורא. כלומר, מקובל רשאי לעזור לך רק בדבר אחד, לכוון אותך לדרך בכיוון הבורא, כי אחרת מסתבר שהבורא עושה לך רע, והמקובל הטוב והרחמן מתקן את פעולות הבורא. לכן המקובל מחויב רק לתמוך ולכוון אותך בדרך הנכונה.

ההבדל בין האמת לבין הגישה העממית הוא בכך, שהעם אינו מבין שכל מה שקורה לו זה בעצם קריאת הבורא להתחיל להתקרב אליו, ולכן אנחנו משקיעים את כל המאמצים שלנו בניסיון להימנע מהסבל היומיומי שלנו, ולא טורחים בכלל לנסות ולהבין למה אנחנו סובלים.

אבל האמת היא, שכל הסבל הזה מכוון למטרה מסוימת, ורק לאחר שנהיה מסוגלים להבין את המטרה הזו, נוכל לפתח יחס אחר כלפי הבורא, ונוכל להתקדם רוחנית לכיוון המטרה הזו. האם אתה באמת חושב שמקובל מסוגל או ירצה במתכוון, להתערב בתוכנית הבורא ולהקל את הסבל הזה?

כוחות נסתרים של העולם הזה

שאלה: האם נכון יהיה לקבוע, שבדרגה רוחנית של העולם שלנו, קמיעות באמת עובדים, אם כי עדיין לפי חוקים שאיננו מבינים, בדרגה רוחנית עדינה יותר של העולם החומרי הזה?

תשובה: כן, קיימות בעולם הזה תופעות כמו "עין הרע", השפעה פסיכולוגית וטלפתית, כישוף וכולי, אבל כל אלה מבטאים למעשה את כוחות העולם הזה, בדומה להיפנוזה, כפיית כיוון מחשבה וכולי. כל התופעות האלה הגיוניות לחלוטין, אך עדיין לא נחקרו באופן מדעי ויסודי. חוכמת הקבלה, לעומתם, היא שיטה לגילוי והבנת הבורא בעזרת המסך.

הבורא לא שולח חלומות

שאלה: מה עלי לדעת על נושא חלומות לפי חוכמת הקבלה?

תשובה: חלום הוא תופעה פיזיולוגית לחלוטין, כאשר המודע והתת-מודע, חוויות העבר וציפיות העתיד משתלבים יחד, ונוצרת תמונה מסוימת. אסור ולא נכון לקשור את התופעה הזו לבורא, כאילו הוא שולח לנו את החלומות על מנת לרמוז משהו ולכוון אותנו. אני חוזר שוב, היות שזהו תהליך פיזיולוגי טבעי לחלוטין, בואו נתייחס כך בינתיים לחלומות שלנו.

בחוכמת הקבלה, מצב השינה הוא המצב שבו האור יוצא מהפרצוף, ונשארת קרינה בעוצמה חלשה, החלק השישים שלו. דבר זה נקרא "קיסטא דחיותא", אור החיים, שדרוש אך ורק על מנת לתמוך בחיים ולחזור למצב ההכרה, כאשר האור שוב ממלא את הפרצוף. כאשר האור נעלם, המצב הזה נחשב לקטנות, ואין בו יסוד לפעולה כלשהי בעתיד, ורק כאשר האור חוזר, האדם מסוגל לחשב ולפעול.

בחלק ט"ו של "תלמוד עשר הספירות", מוגדר מונח השינה כתרדמה, כעליית מ"ן מז"א לאו"א. ז"א מוגדר במקום שלו במצב של תרדמה, דבר שמסמל היעלמות מוחין, בדיוק כמו אצל אדם ישן.

נאמר שם: חוכמה וחסד של ז"א, הופכים לאור סובב במצב התרדמה שלו, היות שהם עולים לאו"א בצורת מ"ן, וז"א נשאר למטה במקומו, בצורת ו"ק (קטנות), והמוחין שלו שעולים לאו"א נקבעים שם למעלה כאור סובב, בהתייחס לו"ק שלו.

ראה גם בפרק ט"ו של "תלמוד עשר הספירות" אודות פורים, כיוון שכל הפעולה הרוחנית שנקראת "פורים" מתבצעת במצב של "תרדמה" - מצב שינת ז"א.

חזרה לראש הדף
Site location tree