פרק 16 - מוזיקה קבלית - השפה של הנשמה | משורשים לענפים | אלף שאלה על קבלה | ספרים | הרב ד"ר מיכאל לייטמן | ספריית כתבי מקובלים -
אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / אלף שאלה על קבלה / משורשים לענפים / פרק 16 - מוזיקה קבלית - השפה של הנשמה
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

פרק 16 - מוזיקה קבלית - השפה של הנשמה

געגועי הכלים לאור

שאלה: כאשר אני מאזין למוזיקה רוחנית שחיברו מקובלים, פתאום אני מתחיל להרגיש תחושה של עצב. אבל האם אין המזיקה קיימת על מנת לשפר את מצב הרוח?

תשובה: מוזיקה קבלית קרובה כל כך לנשמת האדם ששואף לעלות, ולכן גורמת לתחושות חזקות וכואבות מאוד. לכן אינסטינקט ההגנה העצמית שלך מונע ממך, בינתיים, להתקרב אל המוזיקה. זה יעבור עם הזמן. לוּ כבר נמצאת בדרגה רוחנית שעליה מספרת המוזיקה הזו, היית חש תחושה של הנאה ושלווה בלתי מוגבלות. היית חש את האור כמו ילד בזרועות אמו.

אבל מאחר שאור המוזיקה הזו מגיע אליך ממרחק רב, הוא מביא איתו את ה"אחוריים" של כל הדרגות, בינך לבין הדרגה הרוחנית של המוזיקה, מקור האור. ואתה מזהה ושומע במוזיקה בדיוק את "הדינים" ואת ה"אחוריים" האלה, את געגועי הכלים לאור.

אך ככל שתעלה יותר בעולם הרוחני, כך תהיה מסוגל לזהות במוזיקה לא עצב, אלא עדינות ותחושת הנאה מהאיחוד עם הנאהב. מוזיקה מבטאת ייסורים עבור מישהו המרוחק מהבורא, והנאה עבור מי שכבר התקרב אליו.

תאר לעצמך שאתה רעב ונמצא על יד שולחן ערוך. הרעב שלך מבטא את שמחת ההנאה מהאוכל. לעומת זאת, אם אתה רעב ונמצא על יד שולחן ריק, זהו רעב לייסורים. גלה את הבורא - מקור שלמות הנצח וההנאה, ותתחיל לחוש הכול לא כייסורים, אלא כאמצעי לתחושת החיים.

מוזיקה מהעולם הרוחני

שאלה: מדוע דווקא המוזיקה הקבלית משמשת אמצעי להשפעה על נשמת האדם? מה עם מוזיקה קלאסית ומודרנית? אם בחוכמת הקבלה מותר להשתמש במוזיקה כאמצעי להשפעה רוחנית, למה לא נוהגים להשתמש לשם כך גם בתחומי האמנות האחרים?

תשובה: עלינו להעביר את הלחן בביצוע הכי פשטני, על מנת לא "להחשיך" את המידע הקבלי שהיא כוללת. העניין הוא כלל לא ברמת הביצוע. גם אם מזייפים קצת או מנגנים בחליל, העקביות וסדר הקולות צריכים להתאים לכללי העולם הרוחני, לתהליכים רוחניים. עדיין אינך מסוגל לשמוע את זה, אתה שומע רק את הקולות הארציים, והם, כמובן, קולות רגילים. מקובל הוא אדם שבעזרת לימודי חוכמת הקבלה מגיע לתחושת העולם הרוחני, מתקשר באופן תדיר עם הבורא, חש במקביל גם את המציאות של העולם שלנו וגם את העולם הרוחני, אדם שחי בשני העולמות. המקובלים מתארים את התחושות והחוויות שלהם בשפה מיוחדת, נסתרת.

בעל הסולם - מייסד כל המדע של חוכמת הקבלה המודרנית, שכתב את "פירוש הסולם" לספר ה "זוהר", ובנו הבכור וממשיכו, הרב"ש, תיארו את הבנת העולם העליון בספרי חוכמת הקבלה בשפה מיוחדת, וכמו כן ביטאו את התחושות שלהם בשפת המוזיקה. כיוון ששפת המוזיקה אבסטרקטית, כל אחד יכול להבין באופן חלקי את התחושות הרוחניות של המקובל, שמבוטאות במוזיקה קבלית.

מוזיקה קבלית מבטאת שתי דרגות רוחניות: שאיפה לגילוי ותחושת העולם העליון, איחוד רוחני עם הבורא ותחושת שלמות, הנאה, שמחה, ושלווה מושלמים, כתוצאה מאיחוד רוחני עם הבורא.

באך ומוצארט

שאלה: לטעמי, המוזיקה של באך או מוצרט מבטאת שאיפה רוחנית הרבה יותר חזקה לבורא, מאשר מוזיקה קבלית.

תשובה: אתה בהחלט צודק בקביעתך, כשאתה אומר שמוזיקה אחרת מוצאת חן בעיניך יותר מאשר מוזיקה קבלית. העניין הוא, שרק אדם שכבר רכש תכונות רוחניות מסוימות, מסוגל לחוש את המוזיקה הזו בכל העומק האמיתי שלה, והתכונות האלה נוצרות אצל אדם שלומד את חוכמת הקבלה, וכך נקראים "כלים דהשפעה".

המוזיקה הזאת בשום פנים ואופן לא טובה יותר או מוזיקלית יותר או נכונה יותר. איש לא יכול להשתוות לגאונות של באך, לשאיפתו הפיזית "לגעת" בבורא. אבל מוזיקה קבלית משקפת לא את השאיפה הפיזית של האדם אל הבורא, אלא מתארת את תחושת המקובל בעולמות הרוח, מבטאת חוויות רוחניות מסוימות של אדם שחווה דרגות רוחניות שונות, בדיוק כפי שדוד המלך ידע לבטא את התחושות הרוחניות שלו בשיריו. לכן מי שעדיין לא מסוגל לחוש את העולם העליון באופן טבעי, גם לא יהיה מסוגל להעריך את התוכן והמהות של המוזיקה הקבלית.

כלומר, באופן כללי, העניין הוא בכלל לא בקולות החיצוניים, אלא בכך שהמקובל עושה שימוש בקולות האלה על מנת להעביר לאחרים מידע רוחני. הוא משתמש במוזיקה על מנת להעביר מסר מסוים, ולא חשוב איך המוזיקה עצמה נשמעת, המקובל שומע עדיין מוזיקה אחרת, בעזרת הכלים הרוחניים המפותחים שלו, שנעדרים לחלוטין בבני-אדם רגילים. אפשר לתאר זאת כך, שכאילו בתדר הגלוי הזה שכולם מסוגלים לשמוע, נמצא גם תדר נוסף, נסתר, והתדר הזה הוא היפה, ועליו אני מדבר. לכן אנחנו נמצאים כאן בממדים שונים, שאין ביניהם נקודת מגע.

דרך קולות המוזיקה

שאלה: האם יש למוזיקה לא קבלית קשר כלשהו לעולם הרוחני, והאם היא יכולה לעזור בתהליך התיקון? אם המוזיקה הזו לא יוצאת מחוץ לגבולות העולם שלנו, למה אנחנו מחשיבים מוסיקאים מסוימים לגאונים ואחרים לא? האם ייתכן שהם יכלו לפחות לחוש את העולם הרוחני בדרגת הבלתי מודע?

תשובה: קבלי - פירושו של דבר, שנוצר על ידי אדם שנמצא בחושים ובתחושות שלו בדרגה רוחנית מסוימת, ומסוגל לתאר אותה. כלומר, האדם חש בגלוי את הבורא ואת הפעולות שלו, ומתאר את התחושות האלה דרך קולות המזיקה. אין לנו ניגונים אחרים של מקובלים גדולים, מלבד של בעל הסולם ורב"ש. קיימים שירים של הבעל שם טוב, ואדמו"רים מסוימים (עד סוף המאה הקודמת כולם היו מקובלים).

תמונות של מקובלים

שאלה: למה נהוג לתלות בבית תמונות של מקובלים גדולים? האם בתמונה כזו יש כוח רוחני זהה לכוח שנמצא במוזיקה?

תשובה: מבחינה פסיכולוגית, הרבה מאוד גורמים משפיעים על בן-האדם, ועד שהוא נכנס אל העולם העליון, יש לקחת בחשבון את כל הגורמים שעשויים גם להשפיע עליו באופן חיובי, לדחוף אותו אל המטרה, וגם באופן שלילי, כנגד המטרה. אבל למעשה, הדבר היחיד שמשפיע - זה האור העליון. תמונות גורמות אך ורק להשפעה פסיכולוגית. אם זה מה שעוזר לך - השתמש בזה. מוזיקה - זו השפעה מסוג אחר לגמרי, היא מושכת אליך אור מקיף בעוצמה גבוהה כמו בקריאת ספרי קבלה.

חזרה לראש הדף
Site location tree