כך מתחיל ספר בראשית. כל אחד מאתנו, כאשר הוא שומע את המשפטים האלה, רואה בדמיונו תמונה מסויימת. לאורך השנים שמענו כמה פירושים שונים של פרקי התורה ברמת הפשט. אבל בדרך כלל אין אנו מוכנים להסתפק בפרשנות מופשטת, שמותירה שאלות פתוחות. אנחנו רוצים לנתח את התורה מבחינה לוגית, בגישה מדעית. על מה למעשה מספרת לנו התורה, ובעיקר, לצורך מה?...
האם התורה מדברת על הגירה לארץ טובה, כלומר למצרים, אליה הבורא בעצמו מחייב את אברהם לרדת? מדוע הבורא בחר באברהם? שהרי אברהם היה באותו זמן כמו שאר התושבים שחיו באזור שמשתרע ממזרח לסוריה ועד נהריים. אברהם גם לא מייד ירד מצרימה. תחילה הלך עד בית-אל, הקריב קורבן לבורא, ובזה, כביכול, סיים את מסעותיו. אחרי זה נאמר שהיה רעב, ורק אז ירד למצרים...
השאלה "מי אני?" קיימת בכל אדם, אולם כאשר לא ניתן להדחיקה עוד, משמעות הדבר, שהיא נשאלת על הבורא: "מי הוא?", כשאלתו של אברהם אבינו: "מי הוא בעל הבירה?". השאלה "מי הוא?" נשאלת משום שהבורא נמצא בתוך האדם ומהווה את המקור ל"אני" האנושי...
נקודה זו היא "הנשמה העֻבָּרית", הדורשת את חזרתו של האדם לשורש הרוחני שלו, לפי חוק הטבע. הנשמה נמשכת אל הבורא, ומושכת אחריה את האדם. האדם אינו יודע לאן מושכים אותו, כיוון שהבורא נסתר ממנו בינתיים. אלא שנקודת הנשמה הזו, דוחפת אותו למקום כלשהו, אף כי עדיין אין זו "נשמה" אמיתית...
לימוד חוכמת הקבלה כרוך בחקירת מערכת היחסים שבין אדם לבורא, לרבות כל מחשבות האדם ורצונותיו, ולמעשה כל מה שנובע מתוך השגתו של אדם, באותה המדרגה בה הוא שרוי. אפילו בעולמנו, עוד לפני היציאה לעולם הרוחני, קיימות מדרגות השגה...
חוכמת הקבלה עניינה עולמות רוחניים, ולכן בתהליך הלימוד, מושך אליו האדם אורות רוחניים. לימוד תורה, נביאים, וכתובים, וכתבים רבים אחרים, גם הוא מזמין הארה רוחנית מסויימת, אך עוצמת האור, החבויה בלימוד חוכמת הקבלה, גדולה עשרות מונים מלימוד כל אותם כתבים...
במהלך דרכו הרוחנית, עשוי אדם לגלות לתדהמתו, שלא זו בלבד, שהוא אינו מתפתח רוחנית, אלא להיפך, חלה עצירה או נסיגה במצבו. נראה שהסיכוי להתקרב לעולם רוחני הולך וקטן. אבל דווקא שלב זה, שבו אנו חשים, כי אין ביכולתנו להתמודד עם ההפרעות המציקות, מעיד על התקדמות מרשימה...
לימוד הקבלה עיקרו לימוד ההשתלשלות העולמות הרוחניים מלמעלה למטה, עד לעולמנו הגשמי. הדעת נותנת שמאחר שאנו נמצאים בעולם הגשמי, היה עלינו ללמוד כיצד לטפס במעלה הדרך הרוחנית, מלמטה למעלה, עד להשגת הדרגה הסופית, דרגת הבורא עצמו...
מה שמתרחש אצלנו, הוא בעצם לימוד ותרגול. לפעמים העולם נראה לאדם חשוך ומר עד כדי כך, שהוא חושב שהגיע סוף העולם ואין מוצא משם. אבל בהמשך הלימוד והתרגול, אנחנו רואים שאין זה כך, וכי אלה הם רק תרגילים ששולחים אלינו מלמעלה, תרגילים מדויקים ונחוצים מאוד. להבין אותם אפשר רק כעבור זמן מה, ורק מאוחר יותר ניתן להעריך, עד כמה הם נחוצים בשלב שלפני התיקון...
ייתכן שיחד איתנו, במרחב אחד, קיימים גם עולמות אחרים. אין לנו מגע אתם, ואנחנו לא נתקלים בהם. אכן, עולמות אלה נמצאים במימד אחר, ואם נישאר רק בגבולות הטבע שלנו, לעולם לא נהיה מסוגלים לגלותם. נראה שבעולמות האחרים הללו, עולמות אמיתיים ושלמים, מצויים השורשים והסיבות לכל מה שמתרחש בעולם שלנו, הסיבות לחיים ולמוות של כל אחד מאתנו, ואולי גם תוצאות הפעולות שלנו בעולם הזה...
כל מה שמבקש אדם לאורך חייו, הוא סיפוק ומילוי עצמי. אך כאשר המצב שבו הוא שרוי אינו מספק די הצורך, הוא מתחיל להשתוקק להשגת מקור מצבו האמיתי, הבורא. השתוקקות האדם לבוראו הינה הדַרגה העליונה בשאיפתו ללמוד ולהכיר את עצמו. כדי להשיגה, עליו להתייצב פנים אל פנים מול האגואיזם שלו, המהווה מכשול בינו לבין הבורא...
אין לאדם חופש בחירה, כל עוד לא ירכוש כוחות רוחניים, שבאמצעותם יוכל לפעול למעלה מהטבע. חופש בחירה הוא החופש לפעול בניגוד לרצונות האגואיסטיים. אז ורק אז, האדם חופשי בהחלטותיו...
כדי לדעת מהי תכליתו של לימוד הקבלה, עלינו לקרוא לא רק את הסברי המקובלים על העולמות העליונים, אלא גם על הקשר שבין העולמות העליונים לבין העולם שלנו...