שיעור 6
בשיעור זה תלמד על:
א.125 המדרגות
ב.חטא האדם הראשון
ג.שבירת הכלים ופירוד הנשמות
ד.עולם הניקודים
ה.עולם התיקון
ו.פרצופי עולם האצילות
ז.יציאת עולמות בי"ע
מהבורא ועד העולם שלנו נמצאים חמישה עולמות. כל אחד מהם כולל חמישה פרצופים, ובכל פרצוף חמש ספירות. בסך הכל ישנן מאה עשרים וחמש מדרגות רוחניות מאתנו ועד הבורא. מלכות שעוברת את כל המדרגות האלה מגיעה למדרגה האחרונה, וכך מתערבבת בחינת ד' שהיא למעשה הנברא האמיתי, עם כל ארבע הבחינות שקדמו לה. מלכות מקבלת את כל תכונותיהן וכך הופכת להיות דומה לבורא. זוהי מטרת הבריאה.
כדי שמלכות תתערבב עם תשע הספירות הקודמות, נוצר פרצוף מיוחד שמורכב ממלכות ומתשע הספירות, מכתר עד יסוד. פרצוף זה קרוי "אדם הראשון". בתחילה, תשע הספירות ומלכות אינן מחוברות ביניהן בשום צורה. לכן נאמר שתחילה האדם לא היה יכול היה לאכול מפרי עץ הדעת.
כאשר האדם מבצע את חטא עץ הדעת, שמשמעו שהכלים שלו נשברים, ארבע הבחינות העליונות, או תשע הספירות הראשונות נופלות אל תוך המלכות. בחינה ד' יכולה אז לבחור אם להישאר אותה המלכות או להעדיף להתפתח רוחנית ולהידמות לארבע הבחינות. אם המלכות תישאר דומה לעצמה, משמעו שנשמת האדם נמצאת בעולם העשיה. אם תיהפך לדומה לבחינה ג' משמעו שהיא נמצאת בעולם היצירה. אם המלכות תיעשה דומה לבחינה ב' משמעו שהמלכות נמצאת בעולם הבריאה. כאשר היא משתווה עם בחינה א' משמעו שהיא נמצאת בעולם אצילות. ואם מלכות דומה לבחינת שורש, משמעו שהיא נמצאת בעולם אדם קדמון.
כל התנועה הרוחניות מלמעלה למטה, ממלכות עולם אין-סוף (שנקראת גם "מלכות דאין-סוף") עד העולם שלנו וחזרה לעולם אין-סוף, מחושבת מראש. הכל מתוכנן בכיוון של מטרת הבריאה; בחינה ד' מדמה עצמה לבחינות שמעליה ונמצאות בתוכה: תחילה מדמה עצמה לבחינה ג', אחר כך לבחינה ב', לבחינה א', ולבחינת שורש.
כל העולמות הם ביטוי של ירידת הבורא מלמעלה למטה, כביכול הצמצום שלו, התרחקות הדרגתית של הנברא מהבורא, עד שהנברא מגיע לעולמנו ומתנתק לחלוטין מהבורא ומפסיק להרגיש אותו. כאשר הנברא מתחיל לעלות הוא עושה את דרכו באותן 125 המדרגות של חמשת העולמות, עולמות שנוצרו מלמעלה למטה, בדיוק למטרה זאת. מכל מדרגה אליה מגיע האדם, הוא שואב כוחות רוחניים שמסייעים לו לעלות למדרגה הבאה, וכך הלאה.
ירידת המדרגות מלמעלה למטה היא תהליך של ירידה בטיב ובאיכות של הנשמה. העליה במדרגות מתנהלת בהתאם להתקדמות הרוחנית. ככל שיורדים מטה, כוחה של כל מדרגה מידלל, והיא בעלת מסנן גדול יותר החוסם יותר ויותר את אור הבורא ביחס לבריאה. עליית האדם מלמטה למעלה פותחת בפניו יותר ויותר את אור הבורא, וכתוצאה מכך מעניקה לו כוחות רוחניים הולכים וגוברים להתגבר על תלאות הדרך.
במהלך שבירת הכלים נופלות אל תוך המלכות, החלק האגואיסטי, תשע הספירות האלטרואיסטיות, שאותן מלכות מנסה לנצל לטובתה. מתוך זה מתערבבים החלקים האלטרואיסטיים עם אלה האגואיסטיים. במידה שאור חזק יאיר על התערובת הזו, הוא יעורר את המלכות ויגרום לה להבין מה היא ומיהו הבורא. בכך תינתן לה הזדמנות להשתוקק להיות דומה לספירות העליונות, כלומר לאור הבורא.
למראית עין, שבירת הכלים היא מעשה אנטי רוחני, אך זהו התהליך היחידי ההכרחי שיכול להעניק למלכות הזדמנות להתחבר עם התכונות האלטרואיסטיות של הבורא, ולעלות לדרגתו. לאחר שבירת הכלים מתחילות להיבנות שתי מערכות מקבילות של העולמות עשיה, יצירה, בריאה, אצילות ואדם קדמון: מערכת אלטרואיסטית ומערכת אגואיזם.
העולמות בנויים על בסיס שבירת הכלים ולכן המערכת שלהם מבינה את נשמת האדם. נשמת האדם מורכבת אף היא מכלים אלטרואיסטיים ואגואיסטיים. החטא של האדם הראשון עירבב בין שני סוגי הכלים האלה, ועקב כך פרצופו נשבר. בעליה של כל חלקיק כזה למדרגה המתאימה בעולמות, הוא מוצא שם תכונה שתואמת אותו. שבירת נשמות (אדם הראשון) ושבירת העולמות (עולם נקודים) בנויים על בסיס זהה. ביחס לנשמה, העולמות הם בבחינת מעטפת חיצונית. הדבר דומה לעולם שלנו שבו יש מעטפת חיצונית והיא היקום, האדמה וכל מה שסובב אותנו, וביחס לאדם כל הסובב אותו נמצא בפנים.
המבנה של עולם האצילות תואם לחלוטין את מבנה עולם הנקודים. אחרי צמצום ב' עולות נקודות דס"ג לראש דס"ג עם שלושה סוגים של רשימות:
מרשימות ב'-א' מצומצמות נוצר עולם הנקודים בקטנות על כלים גלגלתא ועיניים ומתפשט למטה מטבור עד הפרסא. פרצוף זה, ככל פרצוף אחר, מורכב מראש וגוף. הראש שלו מתחלק לשלושה חלקים: ראש ראשון שקרוי "כתר", ראש שני שקרוי "אבא" (חוכמה) וראש שלישי שקרוי "אמא" (בינה). גוף עולם נקודים קרוי זו"ןז"א ונוקבא. עד הפרסא, מלמעלה, נמצא ג"ר דזו"ן, ומתחת לפרסא, ז"ת דזו"ן.
לאחר מכן עולם נקודים רוצה לצאת בגדלות, כלומר לחבר אליו גם את האח"פים. אבל כאשר האור העליון מגיע לפרסא ומנסה לחדור אל מתחת לה, עולם הנקודים נשבר. הראש של כתר והראש של אבא ואמא נשארים, שכן ראשים אינם נשברים. וזו"ן, כלומר הגוף נשבר לחלוטין הן מתחת לפרסא והן מעליה. סך הכל היו 023 (ש"ך) חלקים שנשברו, מתוכן 23 חלקים (לב האבן) לא יכול האדם לתקן בכוחות עצמו. 882 (רפ"ח) החלקים הנותרים ניתנים לתיקון. לאחר מכן, לצורך תיקון הכלים שנשברו נוצר עולם התיקון או עולם האצילות. הרשימות של כל 320 החלקים השבורים עולות לראש דס"ג.
תחילה הראש דס"ג בוחר את הכלים הזכים ביותר, הקלים ביותר לתיקון, כי בהתאם לחוק התיקון מתקנים תחילה את מה שקל יותר לתקן כדי שבעזרת הכלים המתוקנים האלה ניתן יהיה לתקן את השאר.
מתוך הכלים המתוקנים נוצרים פרצופי עולם האצילות שדומים לעולם הנקודים בקטנות:
א.כתר עולם האצילות או עתיק;
ב.חוכמה או אריך אנפין;
ג.בינה או אבא ואמא;
ד.ז"א;
ה.נוקבא או מלכות.
עולם האצילות או עתיק משמש דמות מופת לעולם הנקודים. הוא ממוקם מהטבור של גלגלתא ועד הפרסא; אריך אנפין ממוקם מפֶּה דעתיק ועד הפרסא; אבא ואמא מפֶּה אריך אנפין ועד טבור דאריך אנפין (א"א); זעיר אנפין מטבור א"א ועד הפרסא; ומלכות נמצאת בצורת נקודה מתחת לז"א (ראה איור 8).
כל פרצוף מורכב מ"גלגלתא ועיניים", כלים שנותנים ("כלים דהשפעה"), ו"אח"פ", כלים שמקבלים ("כלים דקבלה"). בהגיע זמן שבירת הכלים לכל פרצוף יש ארבעה חלקים ולא שניים: גלגלתא ועיניים, אח"פ, גו"ע בתוך אח"פ, ואח"פ בתוך גו"ע. התערובת הזו נמצאת בכל אחד מ-320 הכלים שנשברו והמטרה היא לשבור כל חלקיק ולהפריד בו את הגו"ע מהאח"פ.
סדר התיקון מורכב מכך שעולם האצילות מפנה כלפי כל חלקיק לא מתוקן קרן אור חזקה שמפרידה מהחלקיק את הגו"ע, ומעלה אותו למעלה, ואת האח"פ הנותר עולם האצילות "מותיר בצד" ככלים אגואיסטיים ולא עושה בו שימוש.
לאחר שעולם האצילות מתקן את כל הגו"ע עולה מלכות של עולם האצילות לבינה, כלומר אל מתחת לראש של עולם האצילות. הראש של עולם האצילות הוא עתיק, א"א, או"א. שם מלכות מבצעת את הפעולות הבאות:
א.זיווג על ב' דעביות, ובכך יוצרת את עולם הבריאה;
ב.זיווג על א' דעביות, ובכך יוצרת את עולם היצירה;
ג.זיווג על עביות שורש, ובכך מולידה את עולם העשיה.
העליה לבינה הזיזה את עולם האצילות שתי מדרגות כלפי מעלה: כעת מלכות נמצאת במקום שהיה אבא ואמא, ז"א נמצא במקום של אריך אנפין, ואריך אנפין ועתיק עולים למעלה בהתאם. פרצוף מלכות של עולם האצילות שקול בעליה זו כנגד בינה, אבא ואמא, והוא מסוגל להוליד משהו חדש. וכך ממלכות דאצילות נולד עולם הבריאה ומתמקם במקום חדש, במקום ז"א של עולם האצילות, מתחת לראש שהוליד אותו. כמו תמיד הילוד הוא בדרגה אחת מתחת למוליד.
אחרי כן נולד עולם היצירה. חלקו העליון, ארבע הספירות הראשונות שלו, מתמקם במקום המלכות של עולם האצילות, ובהתאם לכך חלקו התחתון, שש הספירות התחתונות תופס את מקום שש הספירות הראשונות של עולם הבריאה.
איור 7. לידת עולמות בריאה, יצירה, עשיה
העולם הבא, עולם העשיה, ממוקם מחציו של עולם הבריאה ועד חציו של עולם היצירה. ארבע הספירות של עולם היצירה ועשר הספירות של עולם העשיה נשארות ריקות. המקום הריק שנשאר קרוי "מדור הקליפות", כוחות הטומאה.
וזהו, אם כן, סדר הדברים: עולם הנקודים יצא בקטנות עם שלושה ראשים: כתר, אבא ואמא,וגוף זו"ן )זעיר אנפין ונוקבא(. כל זה קרוי גלגלתא ועיניים, והוא תופס מקום מהטבור עד הפרסא. אחרי כן התחיל לצאת פרצוף גדלות עולם הנקודים, ובכל חלק שלו, ראש וגוף, עשר ספירות. הגַדלוּת מתרחש בכתר, באבא ואמא, וכאשר זו"ן רצה לקבל גדלות, עולם הנקודים נשבר. כל הכלים של הגוף נשברו ל-320 חלקים, נפלו מתחת לפרסא, והתערבבו ביניהם, וכך נוצרו ארבע קבוצות: גו"ע, אח"פ, גו"ע באח"פ, ואח"פ בגו"ע.
לצורך תיקון הכלים שנשברו, נוצר עולם האצילות. תחילה נולדים שלושת הפרצופים הראשונים שלו, עתיק, אריך אנפין, אבא ואמא שתואמים במלואם לפרצופי הכתר, אבא ואמא בעולם הנקודים. זעיר אנפין ומלכות תואמים לאותם הפרצופים בעולם הנקודים.
כאן מסתיים תיקון הכלים של גו"ע שהוצאו מכל 320 החלקים השבורים. בהמשך הדברים נשאר גו"ע שבתוך האח"פים. אמנם לא ניתן להפרידם, אבל ניתן לקרבם אל האור בעזרת קרן אור מכוונת. אצילות רוצה לעשות תיקון באח"פ. מלכות עולה לבינה ויולדת שם את עשר הספירות של עולם הבריאה, שנמצא במקום של ז"א דעולם האצילות, היות שמלכות דעולם האצילות עצמה נמצאת באבא ואמא.
בשלב זה נולדות עשר הספירות של עולם היצירה שבחלקו מכסה את עולם הבריאה, ובחלקו נמצא מתחת לפרסא בחצי העליון של עולם בריאה. ולבסוף, עולם עשיה נמצא מחציו של עולם הבריאה ועד לחציו של עולם היצירה. החל מחציו של עולם היצירה ובכל עולם העשיה נמצאת ריקנות, מדור קליפות.
בהמשך נראה שהעולמות מסוגלים לעלות ולרדת, אבל תמיד כולם ביחד בהתייחס למיקום הראשוני שלהם. רק לשם המחשה, כל המתואר לעיל, מתואר בתלמוד עשר הספירות על פני יותר מ-000,2 עמוד ומהווה מדריך להתקדמות בעולמות הרוחניים. כל התיקון של כל בני האדם נוגע לצמצום ב'. אנו לא מסוגלים לצאת אל מעבר לצמצום א', ולא נוכל לתאר לעצמנו, אילו כוחות, ואיזו מציאות קיימים שם. כל זה שייך לסתרי התורה.