אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / מסע לעולם עליון / צעדי הלימוד / עשרה שיעורים בחוכמת הקבלה / נספח: מדרגות ההתעלות
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

נספח: מדרגות ההתעלות

המציאות כולה מורכבת אך ורק מבורא ומהבריאה העיקרית לו הנקראת אדם. לכן כל מה שהאדם חש הוא הבורא, שהרי מלבדו לא קיים לפני האדם דבר. אם האדם לא חש את הבורא עצמו בצורה גלויה, אלא רק את מה שסביבו, כפי שאנחנו חשים כיום, פירוש הדבר שהבורא נסתר ממנו, מאחורי עולם שקרוי העולם הזה.

העולם הרוחני הוא העולם בו הבורא מורגש ועולם זה קיים רק בתוך האדם שמרגיש את הבורא. אם האדם אינו חש את הבורא, משמעו שהוא אינו נמצא בעולם הרוחני, אך אם האדם מתחיל לחוש את הבורא משמעו שיצא אל העולם הרוחני. ככל שהאדם חש את הבורא בעוצמה חזקה יותר כך הוא נמצא גבוה יותר בעולם הרוחני. מהעולם שלנו שבו הבורא אינו מורגש ועד לתחושת הבורא בעוצמה החזקה ביותר, חייב האדם לעבור מאה עשרים וחמש מדרגות של עליה רוחנית. עם כל מדרגה חש האדם את הבורא ביתר שאת.

ואלו דרגות תחושת הבורא המשתנות לפי ירידת העולמות מלמעלה למטה:

אדםבורא. כאן שוררת הרגשת הבורא הנקראת "עולם אין-סוף"ששתחושה ללא קצה, ללא מגבלות, ללא שום הבדל בין אדם לבורא.

אדםאדם קדמוןבורא

אדםאצילות + אדם קדמוןבורא

אדםבריאה + אצילות + אדם קדמוןבורא

אדםיצירה + בריאה + אצילות + אדם קדמוןבורא

אדםעשיה + יצירה + בריאה + אצילות + אדם קדמוןבורא

אדםהעולם הזה + עשיה + יצירה + בריאה + אצילות + אדם קדמוןבורא

המדרגות הן העולמות שמפרידים את האדם מהבורא. האדם מסוגל לחוש רק את העולם שנמצא הישר לפניו. את שאר העולמות שמבדילים בינו לבין הבורא הוא אינו חש כלל רק המדרגה שמעליו מורגשת. אם אדם נמצא ב"עולם הזה" המדרגה שמעליו נקראת לדידו "טבע". יתכן שהמדרגה שמעליו תיקרא "בורא", אך זה בתנאי שהוא עלה לעולם העשיה, או מעבר לו. המדרגה שמעלינו נקראת תמיד בורא מכיוון שהיא אשר מולידה, שולטת ומזינה את המדרגה שמתחתיה.

העולם הזה הוא כל מה שאנחנו רואים סביבנו וכל מה שאנחנו מסוגלים לחוש בעזרת החושים שלנו. במלים אחרות, העולם הזה הוא איך שאנחנו חשים את הבורא עכשיו לפני שהתחלנו לתקן את איברי החושים שלנו. בתיקון החושים אין הכוונה לשיפור יכולת הראיה, השמיעה או לחילופין רגישויות מסויימות, אלא בתיקון כוונות הלב שמקבל את מה שמגיע אליו מחמשת החושים שלנו כהנאה או כסבל.

כל המדרגות מורכבות בצורה כזו כך שבכל מדרגה נכנס החלק תחתון של המדרגה שמעליה. כלומר כל מדרגה, כשמגיע תורה, מורידה את חלקה התחתון אל חלקה העליון של המדרגה שמתחתיה.

בסופו של דבר, בכל מדרגה רוחנית בה נמצא האדם יימצא תמיד החלק התחתון של המדרגה הרוחנית שמעליה.

יכולת העליה הרוחנית ממדרגה למדרגה מתממשת הודות לכך שבכל רגע נתון קיימת באדם מדרגה רוחנית גבוהה יותר אליה הוא שואף לעלות. הבעיה היחידה היא העומדת בפניו היא כיצד לנצל בצורה האופטימלית הזדמנות זו?

המדרגה הרוחנית בה נמצא אדם קובעת את כל הרצונות והתכונות שלו. האדם יכול לשנות את תכונותיו לטובות יותר רק אם יעלה למדרגה רוחנית גבוהה יותר. או אז תכונות אותה מדרגה עליונה יהפכו לתכונות הטבעיות של אותו אדם. אך כל עוד הוא נשאר במדרגה שלו, הוא חושב ונוהג בהתאם למה שהוא מקבל מהמדרגה הזו וזה מה שמגדיר את ההכרה העצמית שלו.

איך ניתן איפוא לשנות את תכונות, רצונות מחשבות, אם הן תוצאה או תולדה ישירה של הסביבה )המדרגה הרוחנית( בה נמצא האדם? לשם כך מצוי בכל מדרגה רוחנית חלק מהמדרגה שמעליה. אחרת לא היתה לאדם שום אפשרות לעלות ממדרגה למדרגה. כלומר, החלק של המדרגה הרוחנית העליונה שנמצא במדרגה התחתונה, הוא בעצם מתווך בין שתי המדרגות. אלא שאותו חלק יכול היה לקשר בין שתי מדרגות רק אילו היו לו איתן תכונות משותפות ותכונות כאלו למעשה לא קיימות ברוחניות, כי שתי תכונות זהות יהיו לדבר אחד שלם.

ניתן להתנתק מהתכונות של המדרגה הרוחנית בה אדם נמצא ולקבל תכונה חדשה מדרגה רוחנית גבוהה יותר רק כאשר מפסיקים לחלוטין לחוש את הצרכים, התכונות והרצונות שלנו בדרגה הרוחנית הנוכחית. רק אז מקבלים את התכונות, הרצונות וההשתוקקויות החדשות.

לכן ברוחניות שולט עיקרון האלטרואיזם. שהרי היכולת להתנתק מעצמך ומהרצונות שלך הכרחית לחיים הרוחניים ולהתקרבות אל הבורא. כך למשל אם מלאך מהעולם הרוחני היה בטעות מגיע לעולמנו, הוא היה מופתע והיה אומר: "איך אתם בכלל מסוגלים להתקיים רק במסגרת של הרצונות שלכם, באגואיזם שלכם? הרי האגואיזם לא מאפשר לכם לשנות כלום בחייכם, אתם לא יכולים לגדול, לחיות, להשתפר ולהתפתח."

לכן הפרצוף העליון מרוקן בכוונה חלק מהרצונות שלו, מתרחק מהם ורוצה בהם רק כדי "לתת". רצונות אלה הופכים להיות לכאורה לא שלו. ובכך הוא מבטיח לעצמו יכולת להימצא עם הרצונות האלה במדרגה שמתחתיו, ולרצות את מה שרוצה התחתון, אבל לרצות לא למען עצמו אלא כדי להשתוות אל התחתון. השתוות כזו עם התחתון אפשרית לגבי העליון והודות לעזרה של העליון, התחתון מסוגל להרגיש בתוכו את העליון, לא כעליון, אלא כחלק ממנו.

חזרה לראש הדף
Site location tree