א. למי מתאים ללמוד קבלה

אדם נוצר כדי להרים את השמים. הרבי מנחם מנדל מקוצק, סנה בוער בקוצק

מצוה לגלות זאת החכמה. הרב חיים ויטאל, כתבי האר"י, עץ חיים

מי שמרגיש בעצמו, אחרי כמה וכמה נסיונות, שנפשו בקרבו מתיישבת במנוחתה רק בעסק רזי תורה, ידע נאמנה כי לכך נוצר. ואל יבהלוהו כל מניעות שבעולם, גשמיות וגם רוחניות, מלהיות רץ אל מקור חייו ושלמותו האמיתית… וכשיזח מקורו וינוד לדלות את מימיו מבארות אחרות, שאינן שייכות לו בעצם, ינוד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ ומנוחה לא ימצא, כי כצפור נודדת מקנה כן איש נודד ממקומו. על כן תמיד יתאמץ לבו בה' וייחל לאל חייו, יוצר נשמתו בקרבו, ברוח מיוחד ונטיה קדושה מיוחדת, שדוקא על ידה ימצא את אשר יבקש. הרב ראי"ה קוק, אורות הקודש א', פח' – פט'

התורה ניתנה ללמוד וללמד בכדי שכולם יודעים מקטנים עד גדולים, דעת ה', וגם מצינו בהרבה ספרי מקובלים שמזהירים על לימוד חכמה זו שכל אדם חייב ללמוד אותה. ר' יצחק בן צבי אשכנזי, טהרת הקודש, קמז'

אפילו אם נמצא אנשים גדולים בתורה, ביראה ובחכמה, שאין הענינים של סתרי תורה נוגעים להם, מפני גדל מעלתם, מפני שיש בהם רכוש רב להעסיק בו את רוחניותם במכמני התורה והחכמה הגלויים, אל יפול בזה ליבו של אדם, שהוא מרגיש בקרבו חוש פנימי, ולחץ של עריגה נשמתית אל אורחות הרזים. כי אפילו אם נחליט שתשוקה זו באה לו מפני מיעוט כשרונו לענינים הגלויים, מה בכך, סוף סוף זאת היא מתת חבלו, וראוי לו לשמח בחלקו, כי קרוב ה' לכל קוראיו באמת ובתמים, ולא ניכר לפניו שוע מפני דל. הרב ראי"ה קוק, אורות התורה, פרק י', סעיף ד'

מי יתן והיה שיתחילו ללמוד עם הצאן קדושים כשהם עדיין בקטנותם בר ט' וי' שנים ספר הזוהר הקדוש... והיו בודאי הגאולה בקרוב בלי שום חבלי משיח. וכבר כתב הרב רבי שם טוב בספר האמונות כי רק על פי חכמת הקבלה תושע יהודה וישראל תשועות עולמים כי רק הוא חכמת אלקית המסורה לחכמי ישראל מימי קדם ושנים קדמוניות ועל ידה יגלה כבוד אלקים וכבוד תורתו הקדושה.רבי שבתי בן יעקב יצחק ליפשיץ, סגולת ישראל, מערכת ז' אות ה'

אי אפשר אלא בלימוד החכמה הנסתרה וההתמדה בכוונה הראויה במעשה המצווה והתורה והתפילה, ואז וודאי יתיחד קוב"ה ושכינתיה, וישלים עבודתו... ואם כן אין ראוי להתרשל שום אחד מישראל מהשגת מצווה זו על מתכונתה, כל אחד ואחד כפי כוחו, והנה תחילת הידיעה בכלל המציאיות האלה, ואחר כך כפי גודל הדעת והידיעה, כן יגדיל קיום מצווה זו.הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, אור נערב

אשר על כן כל ישראל מחוייבים ללמוד בספר התורה הזה של רשב"י זיע"א, אחד גאון, אחד רב גדול, אחד חכם, אחד המון, אחד קטן שהגיע לחינוך, בעיתים מזומנים ומוכשרים אשר המה מסודרים דבר יום ביומו מראש חודש אלול עד מנחת יום הכיפורים נחתם עת עקידת יצחק לקרב הגאולה ויהיו ניצולים מכל פגעים רעים. רבי שמעון בר יוחאי, רשב"י, תיקוני הזוהר, הקדמת המחבר, כגן הירק

כי הקורא במשנה ובתלמוד נקרא עבד המשמש את רבו על מנת לקבל פרס מה שאין כן בחכמת האמת כי הוא מתקן כביכול ונותן כח למעלה למעלה וזהו נקרא עוסק בתורה לשמה בלי ספק ולא עוד אלא שלא נברא האדם אלא כדי ללמוד חכמת הקבלה. הרב חיים ויטאל, הקדמת מוהרח"ו זיע"א על שער ההקדמות דף ב'

בהאי כללה שלא יטייל בפרדס אלא מי שמלא כרסו בבשר ויין, יש לומר דהיינו במי שבא לעשות רק כפי חובת התורה מצד הדין. אבל מי שמרגיש בקרבו חשק ותשוקה ללמוד הדברים הפנימיים, ולהשכיל באמתתו ית', הרי הוא בכלל 'לעולם ילמד אדם תורה במקום שליבו חפץ', כיוון שמהסתם בודאי יש לו לזה כשרון מיוחד, ומזה עצמו מוכח שזהו רצונו של הקב"ה, שהוא יעסוק בידיעת שמו ית'… כל הענינים האלה הנוגעים לידיעת שמו ית'… הם קובעים בו את היראה ומבלעדם תחסר לו, אצלו ודאי הם עצמם הבשר והלחם המה... ע"כ מי שמרגיש שכלו ונטיתו באמת לדעת את ה', יהיה חזק מאד בדרכו וידע כי ישכיל ויצליח... ועיקר לימודו בעומק שמחת לב וקביעות יהיה במה שנפשו חושקת לדבקה בידיעת שמו ית', וידע שלו כך יאתה. ואם יראה שרוב הלומדים אין הנהגתם כך, ידע שבאמת להם ראוי שלא יהרסו אל הקודש עד שילכו כפי ההדרגה. ואין שייך בזה להתרוממות והתפארות, רק בחינות מחולקות באצילות הנפשית. הרב ראי"ה קוק, אורות התורה, פרק ט', יב'

במעמקי הנשמה האנושית קול ה' קורא בלא הרף. מהומת החיים יכולה רק להמם את הנפש, עד שלא תשמע ברוב עתות חייה את הקול הקורא הזה. אבל בשום אופן לא תוכל לעקור את היסוד, את השורש והעיקר של הקול הזה, שהוא באמת כל עצם החיים האנושיים… וגם באלה שהם מתאמצים לברוח מפניו ולהשתיק אותו, אין הבריחה וההשתקה הזאת, אלא מגלה ביותר את קישורה הפנימי של הנפש אל אותו הקול האדיר, שאינו פוסק מנהום גם בלבבם ומרצות גם בהם עצמם. אכן לשוא גם כל מאמצי הבריחה ממנו וכל התחבולות להשתקתו. הרב ראי"ה קוק, מאמרי הראי"ה, 113.

במתקרבים ראינו ג' כתות: מהם טועות, מהם חוטאות, מהם רצויות, והנה הכת הטועה, היא קצת מבני דורנו שאין להם מבוא לא במקרא ולא במשנה ולא בגמרא והם עוסקים בחכמה זו, ואין ספק שהם טועים טעות גמורה מכמה טעמים... צריך להיות להם מבוא בדינים, בהנהגה הישרה ובזה יזכו לבטח לדרכו. והנה החוטאת, היא אותם המתקרבים אל חכמה זו מפני שיראו בעיניהם חכמים גדולים, ואין להם חסרון אלא בחכמה הזו וכדי להיותם שלמים בכל, אחזו להם לעסוק מעט בחכמה הזו, וזה כדי שיזכו להיותם שלמים בכל חכמה... והכת הרצויה הם אותם האוחזים להם דרך הישר שיש להם חלק במקרא וחלק בגמרא והוראותיה שהם אצלינו כמשנה וחלק בחכמה זו ולומדים אותה לשמה ליכנס בסודותיה לדעת את קונם להשיג המעלה הנפלאת בהשגה האמיתית בידיעת התורה ולהתפלל לפני קונם ליחד במצותיו הקב"ה ושכינתיה והיא העבודה הרצויה לפני בורא כל. הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, דע את אלקי אביך, קנו' - קנז'.

בהכנת עצמו להיות ראוי ליכנס אל ההיכל הזה הן אמת אין ראוי לכל הבא למלא את ידו ללבוש את בגדי השרד לשרת בקדש יבא וילבש ח"ו אלא ראוי ראשונה להפשיט מעליו קליפת הגאוה הגסה המונעת אותו מלהשיג האמת ויכוין לבו לשמים כדי שלא יכשל ולא ימנה חלקו מהכת החוטאת. הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, דע את אלקי אביך, קנח'.

ללמוד קבלה ידעתי כי אתה בעצמך לא תרצה ללמוד, בלעדי איזה גדול ממך. ולא תמצא זה. רק תלמוד ספר הזוהר. אבל לפני כל לימוד תיישב את עצמך שלא יהיה מצות אנשים מלומדה, רק למען השי"ת. ולא כל העתים שוות: פעמים שתוכל ללמוד בחשק גדול למען השי"ת, אם תזכה להתפלל במחשבה זכה. ולפעמים במחשבה קטנה. אבל הכל במחשבה למען השי"ת. הרב משולם פייבוש, יושר דברי אמת, עמוד כה'

ההשגחה – כבר אמרנו שהיא מה שבין הבורא לברואיו, והרי מקומה הוא העיון באלוקותו נעשה היקש עתה: הקב"ה מצווה אותנו שנדע השגחתו, והרי אנו רוצים ללמוד מה שיודיענו השגחה זאת. ומה שיודיענו השגחה זאת אינו אלא חכמת האמת, שהיא העיון באלוקותו יתברך שמו. אם כן הרי אנו רואים בלא ספק חובה ללמוד חכמת האמת.

ר' משה חיים לוצאטו, הרמח"ל, שערי רמח"ל, מאמר הויכוח, עמוד פ'

אחי בשביל זה שאתה טרוד בעסקים הן בעושר והן בדלי דלות ח"ו לא תפטור מעסק חכמה זו ח"ו, כי על מה ולמה אתה חי, ולמה נתגלה לנו זאת, ולמה שלח ה' לנו להתגלות בדורינו מה שלא גילה זולת בדורו של רבי עקיבא ורבי שמעון בן יוחאי וחבריו, הוא עסק חכמת האריז"ל... אין אתה פטור מפנימיות התורה כי מבלעדה האדם כבהמה שור אוכל עשב כנ"ל בשם התיקונים מפסוק כל הבשר חציר. ר' צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, סור מרע כט'

בהגעת הזמן, אין ספק שאין ראוי לאדם ליכנס בחכמה זו אם לא נשא אשה ויטהר מחשבתו, ואל ישיבני מכמה שלמדו קודם לזמן זה כי לא כל הדעות שוות. הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, דע את אלקי אביך, קס'

ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש ומי אנכי לגשת אל הקודש פנימה בספרי קבלה. כי כבר הסכימו כל הצדיקים כי זהו מעצת היצר ושקר בימינו ואף שאינו מבין הכל. מכל מקום לשון הזוהר הקדוש מסוגל לנשמה והוא דבר השוה לכל נפש ישראל. קטן וגדול שם הוא. כל אחד לפי הבנתו ושורש נשמתו. רבי צבי הירש בן יעקב הורוביץ, הנהגות ישרות, אות ה'

ואומר אני הלואי שלא היו מקילין גדולי הדור בלימוד החכמה הקדושה והלואי היו מלמדין דרך לתלמידיהם לעסוק בחכמה הלזו אזיבודאי לא היה שום הרמת ראש לחכמת החיצוניות והיו כל החכמות נדחים מפניה כמו שנדחה החושך מפני האור אך שעונותיו גרמו שגם כמה וכמה מצדיקי הדור סגרו את דלתי החכמה בפני פרחי הכהונה ואמרו שלא ילמדו עד שיהיו בעלי מדריגה ורוח הקודש והנה עבור זה נשארנו ערומים מן החכמה הקדושה ונתגבר בעונותינו הרבים חשיכות החכמות החיצוניות הכסיל בחושך הולך ובמהרה בימינו ויאמר אלקים יהי אור ויאר לנו. ר’ צבי אלימלך שפירא מדינוב, מהרצ"א, מעין גנים, פרק א' אות ה'

מי שלא למד התורה עפ"י סוד אעפ"י שהשלים עבודתו בתכלית השלמות, הוא רק בבחינת עבד, בבחינת כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם, שנשמתם מעולם הבריאה ששם הכסא והחיות ואופנים שהם נקראים עבד ואמה, אבל מי שלומד ועובד השי"ת בפנימיות החכמה בנסתרות התורה ועושה יחודים הוא בבחינת בן וכבן משמש לאביו ולאמו עבודה שלימה, כי נשמתו מעולם האצילות, ועליו נאמר הבו יקיר לי אפרים וגו'. הרב ניסן שידלוב, הקדמת מהרנ"ש לפרע"ש

הנה בלי ידיעת חכמת הקבלה הוא כבהמה, אחר שעושה המצוה בלי טעם רק מצות אנשים מלומדה, ודומה לבהמות האוכלות חציר, שאין בו טעם אכילת אדם. ואפילו הוא בעל עסקים גדול במשא ומתן וטרוד הרבה לא יפטור מעסק חכמה זאת. ר' צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, סור מרע ועשה טוב