אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / לראות טוב / ב. לימוד הקבלה ומטרתו

ב. לימוד הקבלה ומטרתו

ואתה שלמה בני דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם.

דברי הימים א' כח' ט'

אני ה' אלקיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך.

ישעיה מח' יז'

והיו עיניך רואות את מוריך.

ישעיה ל' כ'

אשרי אדם ששם עצמו כשור לעול וכחמור למשא וישב ויהגה בדברי תורה בכל יום תמיד מיד רוח הקודש שורה עליו.

אליהו רבה, פרשה ב'

ולפיכך מתחייב הלומד בטרם הלימוד להתחזק באמונת השי"ת ובהשגחתו בשכר ועונש, כמ"ש חז"ל "נאמן בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך". ויכוון את היגיעה שלו, שיהיה לשם מצות התורה. ובדרך הזה יזכה ליהנות מהמאור שבה, שגם אמונתו תתחזק ותתגדל בסגולת המאור הזה, כמ"ש "רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך"

(משלי ג, ח).

ואז יהיה נכון לבו בטוח, כי מתוך שלא לשמה יבא לשמה. באופן, אפילו מי שיודע בעצמו, שעדיין לא זכה לאמונה, יש לו תקוה גם כן על ידי עסק התורה. כי אם ישים לבו ודעתו לזכות על ידה לאמונת השי"ת, כבר אין לך מצוה גדולה מזו, כמ"ש חז"ל "בא חבקוק והעמידן על אחת: צדיק באמונתו יחיה" (מכות כ"ד).

הרב יהודה אשלג, קבלה למתחיל, הקדמה לתלמוד עשר ספירות, אות יז', עמ' 164

אמנם יש בזה דבר גדול, וראוי לפרסמו, כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, שאף על פי שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם. פירוש, כי כל אדם מישראל מובטח בסופו, שישיג כל ההשגות הנפלאות, אשר חשב השם יתברך במחשבת הבריאה להנות לכל נברא. אלא מי שלא זכה בגלגול זה, יזכה בגלגול ב' וכו' עד שיזכה להשלים מחשבת הבורא שחשב עליו.

הרב יהודה אשלג, קבלה למתחיל, הקדמה לתלמוד עשר ספירות, אות קנה', עמ' 198

כי חכמה זו היא לא פחות ולא יותר אלא סדר של שורשים המשתלשלים על דרך קודם ונמשך בחוקים קבועים ומוחלטים המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו יתברך לנבראיו בעולם הזה.

הרב יהודה אשלג, קבלה למתחיל, מהותה של חכמת הקבלה, עמ' 21

מי שלא למד חכמת הקבלה של סודות ורזין דאורייתא, לא זכה לפנימיות הקב"ה.

ס' ברית מנוחה דף ב'

הא למדת שכל מי שאיננו לומד קבלה אינו בעל תורה שלים.

הרב שלום בן משה בוזגלו,מקדש מלך לזהר פ' משפטים שם

וכן השל"ה הקדוש אמר לבניו שכל מי שלא טעם חכמת הקבלה לא טעם טעם יראת חטא מימיו ואמר שגדול וחשוב היום שנתגלה בו קבלת רבינו האר"י זכרונו לברכה כיום שניתן תורת משה לישראל.

הקדמה כללית מנחם ציון

חכמת האמת מלמדת אותנו את האחדות העולמית, את הצד של השיווי שיש למצוא בהויה כולה עד למעלה למעלה, לדימוי הצורה ליוצרה, ואיך ללכת בדרך אורה זו בלי מכשול.

הרב ראי"ה קוק, אורות הקודש ב', דף שצג'

ואם אדם טורח לדעת בזה העולם למודים אף על פי שאין לו לב עתה יהיה לו לב בישיבה שברקיע.

רבי יהודה החסיד, ספר החסידים, תתשסד'

כלל העולה שחייב אדם לידע שמו יתברך, ומי שלא ראה חכמה זו לא ראה אורות מימיו, והכסיל בחושך הולך. ומי שלא רוצה בחכמה הוא שתתגלה כחכמה זאת שבזכותה יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

הרב חיים ויטאל, אוצרות חיים דף יח'

עוד דע כי האדם מחוייב לעסוק בד' מדרגות פרד"ס והם פשט רמז דרוש וסוד, וצריך שיתגלגל עד שישלים אותם.

הרב חיים ויטאל, כתבי האר"י, שער הגלגולים

עיקר לימוד בפנימיות התורה יהיה שתשיג הארה וחיות אלוקית בנפשך בעת לימודך ובכל היום, ולא שתהיה מקובל או חוקר וכו'. ולפעמים האדם הוא בקטנות השכל, לא יפטור את עצמו מכלום כי זה מינות וכו' ואז עקימת שפתיו הוה מעשה ומכלא שכיב על אבנים ואותיות כמו שהן.

ר’ יצחק איזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה, היכל הברכה, דברים דף רח'

אם ילמוד באמת וביראת חטא, שילמוד יותר, יוכנע יותר, ויראה את עצמו רחוק מן האמת, ובודאי יבוא ליראת חטא. אבל כשילמוד כדי להיות למדן ומפולפל ובקי בדינים לדון ולהורות, כל מה שיוסיף דעת איזה פלפול וסברא, יוסיף מכאוב ויתגדל הלב יותר. ובאמת מחמת זה הכסיל בחושך הולך בכל מיני תאוות ושקרים, ויבלו שנותיו בחסר לב.

הרב משולם פייבוש, יושר דברי אמת, עמוד לט'

הדעות הבאות ע"י המחקרים החדשים, שהם ברובם סותרים את פשטי דברי תורה, דעתי בזה היא שכל מי שדעותיו ישרות, ראוי לו לדעת, שאף שאין כל אמת מוכרחת בכל אותן החדשות, מכל מקום אין אנחנו חייבים כלל להכחישן בברור ולעמוד נגדן, מפני שאין זה כלל עיקר של תורה לספר לנו עובדות פשוטות ומעשים שהיו. העיקר הוא התוך, ההסברה הפנימית שבהענינים.

הרב ראי"ה קוק, אגרות א', קסג'

אין ספק שמכל דרושי העולם אין חשוב מדרישת סתרי תורה מפני שהם נוגעים באלהות, כי מציאות כל מה שנתן תורה לישראל הכוונה לדעת האלוה ולעובדו, והנה מני העבודה תתחלק לשלשה חלקים, האחד העובד סתם שאינו נותן לב לדעת, אינו שומר כל מצות התורה ומצוה, ואינו יודע שום בחינה באלהות אלא מכיר שיש אלוה נתן תורה לישראל וצוה שיעבדוהו, ומכלל אלו כשרי עם העובדים לתומם, והשנית הם הפילוסופים שחשבו עמדו על עיקר האלהות והשיגוהו והגשימוהו וכיוצא, ואלו המחליפים הם קרובים לעבוד זולתו, אלא שלבם נכון לאמת ומעשיהם רצויים וכונתם בלתי רצויה, והשלישית הם אותם שעמדו על סוד ה' והעמיקו בדברי ר"ש וסתרי סודותיו, והכירו וידעו את אלהי אביהם בידיעה ולא החליפו לזולתו, ולא עבדו כאותם הסתומים עיני השכל, והנה אלו השלישים הם המובחרים עד שאלו הם שכוונו להצדיק מעשיהם על כוונת בריאתם שלא נברא אדם אלא לשני עניינים אלו, הא' לעבוד הב' להכיר, ואלו היודעים עמדו על שניהם עבדו והכירו, ועל שניהם אמר דוד המלך והזהיר דע את אלהי אביך ועבדהו, היודע עובד בשלימות והבלתי יודע עובד אבל לא בשלימות לכך הקדים ואמר דע.

הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, דע את אלקי אביך, ה'

החבור הזה לא יעדר ולא יעלם אלא יתחבר ויכתב ויסודר, כי אין חשש בכתיבתו משום דלא ימנע הבא לעסוק בו הוא צדיק או רשע, אם הוא צדיק אדרבה החבור הזה הוא כמו תיבת נח שאוסף ושואב אותו אליו בשער לה' שאוסף הצדיקים אל תוך ההיכל פנימה, וכך סגולת החבור הזה שמי שעוסק בחשקו אהבת ה' ישאבנו כשאיבת האבן השואבת את הברזל, ויכנס אליו להצלת נפשו ורוחו ונשמתו ותיקונו ואין ראוי למנוע טוב מבעליו, ואם יהיה רשע אין חשש אם יכנס מפני שאין כניסתו כניסה אלא יהיה לו אחת משלש, או יחזירנו בתשובה ויהיה צדיק ויכנס בו, או ידחנו דחיה גמורה ויפרוש עצמו, כל שכן כי רוב הפעמים לא יתקרב לו, כעין תיבת נח שהיה דוחה הרשעים ואותם שחטאו מן החיה ומן הבהמה, ואם יראה בעיני אדם שהם מתקרבים אליו ואין להם מעשים הגונים, הוא סותם עצמו בפניו ואין פותח לו שעריו והוא בעניינו מבחוץ ודאי.

הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, דע את אלקי אביך, יא'

והלומד בתורה לדעת כמי שלומד בס' הזכרונות זה ודאי לא יועיל בלימוד ולא יגיעהו ממנו תועלת והלואי שלא יפסיד, אבל כאשר יבא האדם ללמוד בתורה צריך שיהיה כוונתו שהוא לומד הענין ההוא במה שהם דברים אלהיים שנעלם ממנו עוצם פנימיותם ובדבר הזה ייטב הבל התורה היוצא מפיו לפני הקב"ה משור פר.

הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, דע את אלקי אביך, נט'

ואף אם יתעסק בפשוטי הדברים בחכמה הזאת, לא ישיג המדרגה הזאת, אלא כאשר יפלפל וייטיב עיונו, ואם לא ישיג בפעם אחת וב' חכה, כי בהתמדת העיון ישיג, אז נקרא מחכה וישיג המדרגה הזאת, שאז משתמש בחכמה ובינה, כי החכמה הם ראשי פרקים שנמסרו לנו ונמצאו בספרי הרשב"י ע"ה, ובינה הוא להבין דבר מתוך דבר ולהתפלפל ולדקדק הרבה בחכמה ואז יצא לו סוד, והרי הוא מחדש חידוש בתורה שמעלתו גדולה.

והארכתי בזה להוציא מלב הטועים האומרים שאין לפלפל בחכמה הזאת ולא לחדש בה דבר, ונתלו בזה שמצאו בזוהר פ' בראשית עונש המחדש בחכמה הזאת מה שלא קיבל.

וטעו בהבנת הדבר, דהיינו דווקא המחדש ח"ו הקדמה בעניינים הגדולים שלא קבל, אמנם לפלפל בראשי פרקים ולחדש מתוכם הקדמה מורכבת על ראשי פרקים הידועים, הן הן הדברים החשובים לפני הבורא. שאם לא תאמר כן, א"כ מה שכר העוסק בה או בשאר התורה ומה עניין אומרם אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בה אם לא נתן רשות להתעסק אלא במה שלמד.

אור החכמה לזוהר, בשם הרמ"ק

הלכה איהי קבלה. הטעם למה הקבלה נק' הלכה, על כי היא לבדה הולכת עם האדם לבית עולמו. וזה רמוז במה שכתוב: אל תקרא הליכות אלא הלכות, ולמה לא נכתב הלכות עולם לו, ללמדך דדוקא הקבלה הנקראת הלכות הם הולכים עם האדם לבית עולמו, ובכל מקום שהולך ביתו עמו לצוותא ולכבוד ולתפארת, כי המלאך הנברא מלימוד הקבלה לעולם אינו נפרד מהאדם נוסף על מתן שכרו, אבל לימוד הפשוט שכרו אתו ופעולתו לפניו.

כסא מלך להקדמת התיקוני הזוהר דף יד'

אכן, אם נשים לבנו להשיב רק על שאלה אחת מפורסמת מאוד, בטוח אנכי שכל השאלות והספיקות הללו יתעלמו מן האופק ותביט אל מקומם ואינם. והיינו השאלה הזעומה הנשאלת מכל בני ירד, שהיא: מהו הטעם בחיינו. כלומר, מספר שנות חיינו הללו, העולים לנו ביוקר כל כך, דהיינו מרבית היסורים והמכאובים שאנו סובלים בעדם, בכדי להשלימם על אחריתם, הנה מי הוא הנהנה מהם. או ביתר דיוק, למי אני מהנה. והן אמת שכבר נלאו חוקרי הדורות להרהר בזה, ואין צריך לומר בדורנו זה, שלא ירצה מי שהוא אפילו להעלותה על הדעת. עם כל זה עצם השאלה בעינה עומדת בכל תוקפה ומרירותה, שהרי לעתים היא פוגשת אותנו בלתי קרוא, ומנקרת את מוחינו, ומשפילתנו עד עפר, בטרם שנצליח למצוא התחבולה הידועה, דהיינו, להסחף בלי דעת בזרמי החיים, כדאתמול. הרב יהודה אשלג, קבלה למתחיל, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, אות ב', עמ' 159

העוסקים רק בלבושי התורה הינם טועים בזה מאד, ה' ירחם עליהם ויסלח להם בגודל חסדו. וכאשר דרישת ה' נעזבת והמון חכמי התורה איננו יודע ברובו גם את צרכה, וחכמת התורה לתכליתה נחשבת אצלם רק הוספת איזה פלפולים בהוויות של הלכה, שהם אמנם קדושים ויקרים, אבל לא הם יאירו את נשמותינו. הרב ראי"ה קוק, אגרות ב', קנג'

וכאשר כל התכונה הזאת של דרישת ה' היא נעזבת לאין שיעור, והמון חכמי התורה איננו יודע ברובו גם את צרכה, וחכמת התורה לתכליתה נחשבת אצלם רק הוספת איזה פלפולים בהויות של הלכה, שהם אמנם קדושים ויקרים, אבל לא הם לבדם יאירו את נשמותינו. הרב ראי"ה קוק, אגרות ב', ח'

אמנם הצעירים לימים, או אשר ימצאו בעצמם כבדות ומיעוט חשק למאור הפנימי, עליהם החובה מוטלת לפחות, שלא לגרוע חוק, דבר יום ביומו, לשיעורים שעה ושתיים בכל יום לחכמת האמת ואז בהמשך הזמן תהיה דעתם מתרחבת, ושפע הצלחה יחול על הגיונם גם בגופי תורה, וכח פלפולם ישגא ויגדל ברעיון זך והרחבת הדעת. הרב ראי"ה קוק, אגרות א', פב'

אמנם אני רגיל תמיד להעיר את גדולי עמנו, שלא להסתפק רק במקצוע אחד, גם בחלק הרוחני שבתורה. הרב ראי"ה קוק, אגרות ד', סה'

וכל זמן שהאורתודוקסיה אומרת, בעקשנות דוקא, לא, רק גמרה ופוסקים לבדם, לא אגדה ולא מוסר, לא קבלה ולא מחקר… הרי מדלדלת את עצמה וכל האמצעים שהיא לוקחת בידה, להגן על עצמה, מבלי לקחת את סם-החיים האמיתי, אור התורה בפנימיותה, הם לה לא לעזר ולא להועיל והיא מתמלאה ע"ז בקצף…… חוץ מהדבר הגלוי ומוחש, הנגלה שבתורה ומצוות לבד, שאינו יכול בשום אופן לבוא ולהביא למטרתו, בכל הדורות וביותר בדורנו, כי אם ביחד עם התרחבותם של שורשיו המרובים הרוחניים. הרב ראי"ה קוק, אגרות ב', רלב' – רלג'

לא שמענו לקול נביאי האמת לקול מעולי חכמי דורות עולמים, לקול הצדיקים והחסידים, חכמי המוסר וחכמי העיון והרזים, שצוחו והכריזו בקולי קולות כי סוף הנהר של התלמוד המעשי לבדו להיות יבש וחרב, אם לא נמשוך לתוכו תמיד מים מני ים, מימא דחוכמתא וקבלה, מים דעת האלהים, מים טוהר האמונה הטהורה הנובעת מנשמתנו פנימה משרשה ממקור החיים. הרב ראי"ה קוק, אורות, ק"א

בדבריו על "הטרקלין הרוחני שבתורה" מתיחס הרב קוק אל "אותו החוג של המורגלים באמונה בתורה ומצוות, אלה, שמהם היו ראויים ונאים להיות כבני בית בטרקלין הזה, היודעים הם להינות ולהנות מזיו של הטרקלין? מביטים הם באימה יתרה - לא כבן פלטין היודע את ערכו, אלא כבן שומר החצר שנהנה מחיצוניותו של הטרקלין, ורעיון לא יעלה על לבבו, שלו נאה ויאה דוקא להכנס פנימה. הרב ראי"ה קוק, מאמרי הראי"ה, ע"מ 12

ריבוי הלימוד מקשר את הקדושה העליונה ברוחו של אדם. אע"פ שאינו יורד לעומקם של דברים ולפעמים פועל עליו לטובה עליונה, גם כשאינו יודע את הפשט במה שלמד, אבל הוא צמא לדבר ה' ללמוד הרבה, ומשביר את צמאונו בתלמוד מרובה, והנשמה מתעלה. ובלימוד רזי התורה, אע"פ שאינו מבין את הענינים לפרטיותם, ונדמה לו כאילו הוא עוסק בציורים שמענים את נפשו ואת חושו הרוחני, השוקק לדברים מובנים, מכל מקום אחר הלימוד, האורה מופיעה עליו הוא בכלל כל העוסק בתורה בלילה שהקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי. הרב ראי"ה קוק, אורות התורה, פרק ו', טז'

ועוד אמרו חכמי האמת, שכל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע, וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע אלא מעט צריך לבא בגלגול עד שישיג וידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה, הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות, כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג ולידע מידיעת התורה זהו תיקון שלימותה, ואי אפשר לה להתתקן ולהשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו, ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעולם הזה. רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו"ר הזקן, שו"ע הרב, הלכות ת"ת פרק א'

מי שמוכשר לעסוק בעיון חכמתא וקבלה… עיקר לימודו צריך שיהיה להכיר את קונו. הרב ראי"ה קוק, אגרות א', מא' - מב'

והענין כי מי שלא למד דרך הסוד כלל ויושלם בעבודה תכלית השלימות יזכה אל מדרגת עבד שלם ולעולם לא יוכל לזכות אל מדרגת בן, והטעם שהוא לומד על מנת לקבל פרס. הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, דע את אלקי אביך, קמט'

בכח הלימוד הקדוש הזה נצא מן הגלות לא בזולת זה הלימוד... וגדול שכר לימוד הזה יותר משאר כל התורה וכל המצות... ואם עסק בחכמה זו לאחר יציאת נשמתו מגופו פוטרין אותו מכל דינים... והעוסק בחכמת הקבלה לדעת רזי התורה וטעמי המצות על פי סוד נקרא בן להקדוש ברוך הוא וקודשא בריך הוא מתפאר בו ברקיע. ר' פנחס אליהו בן מאיר, ספר הברית, חלק ב' מאמר יב' פרק ה'

החכמה האמיתית ח"ו שתוריש שום אמונה רעה או דעת נפסד, אבל בהפך שתנחיל האמת והצדק ותשריש אמונות ודעות אמתיות בלב לומדיה, ואף אם יקדימוה ללמוד התורה כי היא המוציאה לאור תעלומות התורה ועקריה ומחזקת ותומכת שרשיה. רבי שלמה בן אדרת, רשב"א, עבודת הקודש, חלק התכלית פרק יז'

ותאמין לי אחי מי שאינו לומד זאת החכמה הוא כמו הדר בחוץ לארץ ודומה כמי שאין לו אלוקי אחר שהתאוות גובר והיצר מסית ומביא ספק אמונה אבל המשים נפשו בכפו ועוסק בחכמת הקבלה לא ישאר לו שום ספק בדרכי ה' המפליא פלאות. ר' צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, סור מרע, סט'

כאל יהיה לכם ולא יעלה בלבבכם שום פחד ללמוד כי על ידי לימודם יתקדשו ויטהרו רמ"ח אברים ושס"ה גידים ותוכלולקדש ולטהר כל אבר ואבר להיות מרכבה לשכינה ולקרב קץ הגאולה. ר’ יצחק איזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה, היכל הברכה, בראשית דף לב'

העוסק בחכמת האמת בשבועות רואה סימן יפה בלימודו. כן כתב בכף אחת סוף סי' כ"ב וכ"כ בספר אור הישר דף ע"ג אות כ"ט. ובודאי דלדור יתום כזה דאין אתנו יודע בסתרי תורה אהני לן לימוד האדרא רבה קדישא דקריאתה זוהי הללא הגם שהוא באין מבין. וכמו שכתב הגלגולים חלק ב'. כשלומד האדרא ילמוד בתחילה פתיחת אליהו. תיבה בתיבה בשפה ברורה ובנעימה. מועד לכל חי סימן ח' אות יב'

מי שהוא שלם גם בסתרי תורה נקרא משכיל. מי שיש בידיו מקרא מאות ה' אחרונה שבשם נשלח לו מלאך לשמרו, ואם יש בידו משנה ותלמוד עם המקרא נזקקין לו ב' אותיות אחרונות ו"ה משם הוי"ה לשלוח לו ב' מלאכים לשמרו, ואם יש בידו מקרא, משנה, תלמוד, אגדה, וסתרי תורה וספר יצירה, ואינו שלם בחכמת הקבלה, נקרא חכם ונבון, ואינו נקרא משכיל. וכל השם המיוחד רובו ככולו זקוק לשומרו, ומי שהוא שלם בכל הדברים הנזהרים, כל אותיות הוי"ה זוכים לשמרו לעולם. חסד לאברהם, עין הקורא נהר יג'

עיקר גדול להתגבר מאד בכח ללמוד דייקא בעת הזאת שאינו מרגיש בעצמו שום חשק ללמוד רק החומר מקררו בעצלות ובכבדות וכו', אפילו שמוחו ולבו אטומים ולא יכול לכוין כלל מה שלומד, אף על פי כן יתגבר בכח לומר אז בפיו את דברי הגמרא משניות מדרש וזוהר. מנחת ע'נ'י אות כה'

וזה שאמרו רז"ל באבות דרבי נתן (ס"פ כ"ט וכ"ה ג"כ) בברכות כל מי שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות לא טעם טעם של חכמה, כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש לא עם טעם של יראת חטא, פירוש שהלכות נק' טעם של חוכמה לפי שבהן ועל ידן מושג מהות חוכמתו ית' שנתלבשה בהלכה זו, משא"כ בלימוד הפנימיות הנק' מדרש אין מושג המהות ממש, ולכן נק' שלא טעם טעם של חכמה, פירוש המהות ממש. ועכ"ז מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש לא טעם טעם של יראת חטא, כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מכל מקום זו ההארה מביאה לידי יראת חטא. ועוד כי אף שזהו רק הארה, הנה היא הארה מבחינת הפנימיות, כי אורייתא סתים וגליא.רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו"ר הזקן, לקוטי תורה לבעל התניא טור ד'

מצידה יזכה העוסק בה לחיי העוה"ב אפילו שישגה בה, וראוי שלא יתרשל ממנה (אע"פ שיבואו עליו תוכחת מוסר כי מה תוחלתנו בעוה"ז אלא לקנות חיי העוה"ב). ותועלותיה ידועה, כי מלבד היות האדם מצידה יודע את קונו ויודע סתרי תורה וטעמי המצוות המתוקים מדבש ונופת צופים אשר מצידם היא משיבת נפש, כי הנפש מזדככת בהם ומתבודדת עם קונו, גם כן ימשך ממנה עשיית המצוות כתיקונן ובאהבה רבה, והיא המלהבת אותו לעשות בשלימות, ועל זה אמר החכם - מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וכו'. ועוד יגיע ממנה תועלת נמרץ בעניין התפילה. רבי ישעיה בן אברהם הלוי הורוביץ, השל"ה הקדוש,מאמר ראשון

ועם הקדמה זו פירש רב אשכנזי כוונת הכתוב ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו, שמי שהוא שלם במקרא במשנה באגדה וסתרי תורה וספר יצירה בעומק נקרא משכיל, וכל אותיות השם המיוחד כביכול זקוקין לשמרו. הקדמות להחיד"א, מערכת ת' אות יד'

חזרה לראש הדף
Site location tree