אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / לראות טוב / ד. גנות המתנגדים

ד. גנות המתנגדים

שתים רעות עשה עמי, אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארת נשברים אשר לא יכלו המים.

ירמיה ב' יג'

ראיתי עבדים על סוסים, ושרים הולכים כעבדים על הארץ. קהלת י' ז'

שכל גדולי הקבלה פה אחד צועקים, ככרוכיה, שכל זמן שמסלקים מאורייתא את רזיה ואינם עוסקים בסודותיה, מחריבים את העולם…

הרב ראי"ה קוק, אגרות ב', רלא'

ראוי שנדע אם המכחיש ענין מציאות הספירות יקרא כופר אם לאו. ונאמר כי טעות האדם בענין זה יהיה בא' משני פנים, הפן הא' מי שלא ידע בהם כלל לא מצד שאם יתגלו לו תעלומות חכמה יכחישם חס ושלום אלא מצד שלא הורגל בהם ולא נתגלו לו שערי אורה, האיש הזה ודאי שלא יקרא כופר ולא מכחיש... אבל המכיר את בוראו שנגלו לו שערי ההקדמות בסילוק הגשמות ואינו מודה באמת ומעיז פניו ואומר שהאלוה הוא גשם, זה ודאי יקרא מין...הפן השני הם אותם אשר נגלו אליהם ענין הספירות ומציאותם, ויכחישום מפני רוע תכונתם כי הורגלו בחכמות חיצוניות ובילדי נכרים יספיקו, ואלו אם לא יקראו כופרים או מינים מפאת כי הם מאמינים בכל עניני האלהות, עכ"ז יקראו כופרים מפני שהם מכחישים פ' תורה שבע"פ...ועל זה הדרך יוכרח שהאומר שאין לו עסק בקבלה ואינו רוצה לכוין בתפילתו אלא לבעל האורות כאשר חשבו רבים ודאי שיקרא טועה.

הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, דע את אלקי אביך, קטו' - קטז'

ראינו המתרחקים מחכמה זו מתחלקים לשלושה חלקים, החלק הא' הם אותם שיתרחקו ממנה לאמרם כי אין הכרח להאמין בנעלם התורה לסבות רבות. אם לחשבם הדברים בפשוטן, ובנעלם אין להם חפץ כי מי יכריחם להאמין בעשר ספירות, ושאר חלקים אשר לחכמה זו, ואין רצונם להאמין אלא באחדות הנפלא, וכשאר יגיעם קצת מחכמה זו ומה גם בשמעם אין סוף וצורת התורה, יפערו פיהם לבלי חק לדופי המשכילים וכמעט יהיו בעיניהם ככופרים... ויש כת שנית, שיתרחקו מן החכמה הזאת וישתתפו להם טענות רבות, וכולם מסכימים בגודל מעלת החכמה, יש שאמר שהיא חכמה נשגבה, ואין הכל ראוים להכנס אליה עד שידמה בדעתו להעניש לנושאים ולנותנים בה, באמרו שהוא מקנא קנאת ה' צבאות, וקנאת תורתו, בראותו כי שלחו ידם במקום גבוה, לעסוק באלהות... ויש כת שלישית שיתרחקו מן החכמה הזאת לאמרם כי קרוב אדם לטעות בדברים אלה, ואפשר לבא לידי חטא וליפול באחד מן הטעויות הנוגעים במקום גבוה, והנה הכת הזאת כונתם רצויה ומעשיהם אינם רצויים... גם אם לא ימצא האדם מי שילמד לו כראוי, שלא מפני זה ימנע עצמו מעסק התורה, שסוף סוף שכר לימוד בידו, ובזה יזכה אל האמת.

הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, דע את אלקי אביך, קיח' - קלב'

רבים חשבו כי אין ראוי להחזיק בסוד יותר מדאי מפני שתשתכח תורת המעשה דהיינו האסור והמותר הפסול והכשר מישראל, וח"ו תורה זו מה תהא עליה אם היינו כולנו מייחדים בסודות התורה... אמנם המואסים בה אינם בכלל עבדי ה'.

הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, דע את אלקי אביך, קלב'

"לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו", שנמשך אחרי שכרון העולם השפל. וממעט בהשכלת התורה, מלהתעסק בסודותיה הנעלמים, מפני שצריך לזה "תבונה" להבין דבר מתוך דבר. והכסיל אינו חפץ לעמול בכדי להבין, אלא "בהתגלות לבו" כלומר: דברים הנגלים לעיני כל, שאינו צריך לעמול בכדי להשיגם. ולפי דעתו הקצרה חושב הוא כי הוא יבינם, ואף כי אליבא דאמת גם זה הוא לא משיג.

הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, אור נערב, פא'

עיקר הגאולה הוא מרזי דאורייתא, כי או"ר גי' ר"ז, וזה נקרא כ"ן שגי' סו"ד מיסו"ד. וזה שכתוב במדרש, אני אמרתי יהי כן, והרשעים אומרים לא כן, שהם אומרים שאין בתורה אלא הפשט, על כ"ן לא קיימו. ועיקר היא חכמת התורה ורזיה שיתגלה לנו ב"ב וכו', ועל דור שלנו נאמר משוד עניים גופייהון עתה אקום, בזכות אמרות ה' המזוקקות שבעתיים, אך ה' ישמרנו מהרשעים אשר סביב יתהלכון ואינם רוצים ברזי ובסודות התורה, שהם כרום זלות, דברים העומדים ברומו של עולם והקב"ה ירומם.

אור ישראל על תיקוני הזוהר תיקון לו' – דף עז'

ידוע ומפורסם הוא גודל החיוב המוטל על האדם ללמוד חכמת האמת שהיא חכמת הקבלה וסתרי התורה כמבואר בספרים קדמונים... ותמהתי על אנשי דורנו שהצנועים שבהם מושכין ידיהם מללמוד חכמת האמת.

ר' ברוך בן אברהם מקוסוב, עמוד העבודה, דף א'

ראיתי בספרי מקובלים רבים הרבה גודל העונש העצום והמר על מי שמנע את עצמו מללמוד חכמת הקבלה ועוצם השכר והעונג בעולם הבא למי שלומדה.

ר' ברוך בן אברהם מקוסוב, עמוד העבודה

ואני תמהתי על בעלי הבתים הכשרים למה ישנו כל הלילה ויבלו ימיהם בהבל למה לא יעמדו באשמורת לומר תהילים וחצות כפי כחם ואחר כך ילכו להתפלל מלה במלה בכוונת הלב כל חד כפום שיעור דיליה ואם הוא בר הכי ללמוד על כל פנים משניות למה ימנע עצמו מזה ולומר איזה דפין מן הזוהר הקדוש כי כל דיבורים אלו הם קישוטי הנפש חיים לנפשו.

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, ספר עצי עדן בהקדמה, דברים דף לו'

ומכאן תבין את היבשות והחשכות שמצאנו בדורנו זה, שלא נשמע כמוהן בכל הדורות שקדמו לנו, שהוא משום שאפילו עובדי ה' שמטו ידיהם מהעסק בסודות התורה.

הרב יהודה אשלג, קבלה למתחיל, הקדמה לספר הזהר, אות נז', עמוד 57

אבל אם ח"ו להיפך, שהאדם מישראל, משפיל מעלת פנימיות התורה וסודותיה, הדנה בדרכי נשמותינו ומדרגותיהן, וכן בחלק השכל וטעמי מצוה, כלפי מעלת חיצוניות התורה הדנה בחלק המעשה בלבד. ואפילו אם עוסק פעם בפנימיות התורה, הרי הוא מקציב לה שעה מועטת מזמנו, בשעה שלא יום ולא לילה, כמו שהיתה ח"ו, דבר שאין צורך בו, הוא נמצא גורם בזה, להשפיל ולהוריד מטה מטה את פנימיות העולם, שהם בני ישראל, ולהגביר את חיצוניות העולם עליהם, שהם אומות העולם, וישפילו ויבזו את בני ישראל כמו שהיו דבר מיותר בעולם, ואין לעולם חפץ בהם ח"ו... ואז הם עושים כל החורבנות והשחיטות האיומים, שבני דורינו היו עדי ראיה להם, השם ישמרנו מכאן ואילך... וכל ירידתם של בני ישראל, הם מחמת שעזבו את פנימיות התורה, והשפילו מעלתה מטה מטה, ועשו אותה כמו היתה ח"ו דבר שאין צורך בו כלל.

הרב יהודה אשלג, קבלה למתחיל, הקדמה לספר הזהר, אות סט', עמוד 61

אוי להם לאותם אנשים הגורמים, שרוחו של משיח יסתלק וילך לו מן העולם, ולא יוכל לשוב לעולם, שהמה, הם העושים את התורה ליבשה, כלומר, בלי משהו לחלוחית של שכל ודעת, כי מצטמצמים רק בחלק המעשי של התורה. ואינם רוצים להשתדל להבין בחכמת הקבלה, לידע ולהשכיל בסודות התורה וטעמי מצוה. אוי להם, שהם גורמים במעשיהם הללו, שיהיו עניות וחרב וחמס וביזה והריגות והשמדות בעולם.

הרב יהודה אשלג, קבלה למתחיל, הקדמה לספר הזהר, אות ע' עמוד 62

וחז"ל אמרו, שהתורה הקדושה מקוננת לפני הקב"ה: "עשאוני בניך שיר בבתי משקאות". והמה אפילו דמות שיר אינם עושים מהתורה, רק דיבורים מבהילים לכל שומע וכדי בזיון וקצף. ועוד מבקשים שכר כפנחס באמרם, שבאמונה שלימה המה עושים. ועליהם הכתוב אומר: "יען נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק הימני" שזוהי סבת החורבן דבית ראשון. ועדיין השטן מרקד ביננו דוקא בעקבתא דמשיחא, שהוא זמן תכלה דרזין דאורייתא. וקנאת ה' צבאות באה כאש בעצמי לא תכבה. אשר מסבתה נתהותה בקרבי התעוררות לגלות את השמלה בשיעור כזה, אשר ידעו שיש חכמה בישראל.

הרב יהודה אשלג, קבלה למתחיל, הקדמה לספר פי חכם, עמוד 271

הנה עם בני ישראל נחלקים לג' כתות: כת א' מהם, הם ע"ה המון העם. כת ב', הם הת"ח העוסקים בפשטי התורה. כת ג', והיא בעלי חכמת האמת. והנה כנגד כת א' אמר: כי אויל עמי, אותי לא ידעו. ירצה הם המון העם, הנקראים עם סתם. וכנגד כת הג', הם העוסקים ברזי התורה וסודותיה, הנקראים בנים... וכנגד כת חכמי הפשט, אותם אשר הם מואסים לעסוק בחכמת האמת.. ואומרים שאין בתורה אלא הפשט בלבד ח"ו... עליהם אמרו, חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו... ותקלות רבות יוצאות מתחת ידיהם בעו"ה... וכנגד כת הא' אמר, ראיתי את הארץ והנה תהו... ומחזירים העולם לתהו ובהו, אשר לסיבה זו קראם למעלה אוילים, באומרו כי אויל עמי, כי אין לך איולת גדולה מזו לקיים את גופם ולהחריב את נשמתם... וכנגד כת הב' הם הת"ח, העוסקים בתורת ד'... אין להם אור בתורתם, כמ"ש למעלה בשם רז"ל, על הפסוק במחשכים הושיבני, זה תלמוד בבלי. וחכמת ס"ה היא המאירה אותם, ומבארת הדברים הנאמרים בתלמוד.

הרב חיים ויטאל, כתבי האר"י, עץ חיים ח"א, הקדמת מוהרח"ו זיע"א, ט' - י'

ובלי ספק כי העוסקים בתלמוד בבלי בלבד, מגששים כעורים קיר, בלבושי התורה, ואין להם עינים רואות ברזי התורה הנסתרים בו.

הרב חיים ויטאל, כתבי האר"י, עץ חיים ח"א, הקדמת מוהרח"ו זיע"א, ט' - י'

אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. כי בלי ספק בהיותם עוסקים בפשטיה ובסיפוריה לבדם, היא לובשת בגדי אלמנותה, ושק הושת כסותה, וכל האומות יאמרו לישראל, מה דודך מדוד, מה תורתכם מתורתינו, הלא גם תורתכם סיפורים בהבלי העולם, אין עלבון תורה גדול מזה. ולכן אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. ואינם עוסקים בחכמת הקבלה, שהיא נותנת כבוד לתורה, כי הם מאריכים הגלות, וכל הרעות המתרגשות לבא בעולם... ומה יעשו הפתאים היתושים אשר בזמנינו זה, בהיותם חכמים שמחים בחלקם וששים בעבודתם... ואינם יודעים כי מיראתם ליכנס בה הם נמנעים מלהתעסק בה כנזכר, וע"כ גבעות אלו נתקלקלו, וליבם שורש פורה ראש ולענה, ועלתה בהם חלודת טיט ורפש, לכפור בחכמת האמת, ואומרים שאין בתורה אלא פשטיה ולבושיה בלבד... ואין ספק כי לא יהיה להם חלק בעוה"ב... ועליהם נאמר, הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו.

הרב חיים ויטאל, כתבי האר"י, עץ חיים ח"א, הקדמת מוהרח"ו זיע"א, יא' - יב'

וכן בהפך בהיותו עוסק בחכמת המשנה והתלמוד בבלי ולא יתן חלק גם אל סודות התורה וסתריה כי הרי זה דומה לגוף היושב בחושך בלתי נשמת אדם נר הוי"ה המאירה בתוכה באופן שהגוף יבש בלתי שואף ממקור חיים אשר זהו ענין אומרו במקום אחר ההוא הנזכר לעיל וזה לשונו דאלין אינון דעבדע לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה וכו' באופן כי התלמידי חכמים העוסקים בתורה לשמה ולא לשמו לעשות לו שם צריך שיעסוק בתחילה בחכמת המקרא והמשנה והתלמוד כפי מה שיוכל שכלו לסבול ואחר כל יעסוק לדעת את קונו בחכמת האמת וכמו שצוה דוד המלך ע"ה את שלמה בנו דע את אלק"י אביך ועבדהו ואם האיש הזה יהיה כבד וקשה בענין העיון בתלמוד מוטב לו שיניח את ידו ממנו אחר שבחן מזלו בחכמה זאת ויעסוק בחכמת האמת וזהו שאמרו כל תלמיד חכם שאינו רואה סימן יפה בתלמוד בחמשת שנים שוב אינו רואה.

הרב חיים ויטאל, הקדמת מוהרח"ו זיע"א על שער ההקדמות דף ב'

ואף גם זאת בדור הזה האחרון לא מאסנו ולא געלנו להפר בריתו אתנו ח"ו וכמו שאמרו בתקונים כנ"ל דבדרא בתראה בסוף יומיא יתפרנסון מהאי חבורא ובגיניה וקראתם דרור בארץ וגומר כנ"ל גם בספר הזוהר פרשת וירא (דף קיח) וזה לשונו וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו הני רביי דעלמא זמינין לאשכחא רזין טמירין דחכמתא וכו' הרי מבואר כי עד עתה היו דברי חכמת הזוהר נעלמת ובדרא בתראה תתגלה ותתפרסם חכמה הזאת ויבינו וישכילו ברזי התורה שלא השיגו הקודמים אלינו ובזה נסתלקה השגת הפתאים המקשים ואומרים איכשור דרי אם דורות שלפנינו לא הישיגוה איך נדענה אנחנו, ובזה יסכר פיהם.

הרב חיים ויטאל, הקדמת מוהרח"ו זיע"א על שער ההקדמות דף עד'

הנה נתבאר כמה מעלות טובות לאדם השלם על כל הנמצאים כלם. ויתבאר מזה ההפך האחר, כי בהיות האדם חוטא, כבר החטיא הכוונה בבריאתו, ולא די שלא יקרא שלם, אבל הוא פחות מכל הנבראים, ואפילו מהבהמות והחיות הטורפות, וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל, כי כל מי שלא הגיע אל השלמת הצורה האנושית לא יקרא איש, אבל בהמה על צורת איש, כי יש לו יכולת על מיני ההיזק וחידוש הרעות, מה שאין לשאר בעלי חיים, כי השכל והמחשבה אשר היו מוכנים להשגת השלימות, ישתמש בהם לכל מיני התחבולות להוליד הנזקים, ואם כן איפוא הוא פחות מהבהמה.

הרב שמעון בן לביא, כתם פז, אדם תכלית כוונת הבריאה

ומכאן תשובה לסכלים המתחכמים, וחכמת מה להם, הפוערים פיהם נגד העוסקים בחכמת הקבלה, האומרים עליהם, כי קול דברים הם שומעים, ותמונה אינם רואים, אוי להם ולרוע מזלם על סכלותם והוללותם, כי לא ירויחו מזה, רק שהם מניאים את עם הוי' מעלות להר קודשו, שהרי גם מלאכי מעלה יגעים ואינם משיגים עצם הכבוד, ומרוב תשוקתם מתאמצים לעלות לפנים ממחיצתם, והנם שואגים על דרך אומרו, באהבתה תשגה תמיד ולא לשגגה יחשב להם. אף שוכני בתי חומר, אשר בעפר יסודם, לא יחשב להם תשוקתם לשגגה, רק לשבח וגדולה וכבוד, כי התועה בדרך, וכוונתו לבקש את בית המלך, והוא מחזר חלילה, לדעת איזה הדרך ישכון, לצדקה תחשב לו, ופרס מאת המלך יקבל על טרחו. וזהו האמת, ומה שאין בו ספק. והדוברים עתק על העוסקים בספרי הקבלה בגאוה ובוז, עתידין ליתן את הדין, כי תאלמנה שפתיהם בזה ובבא, כי יסכר פי דוברי שקר המתהללים באלילים מעשה ידי אדם, במופתים המורגשים, כפי הנגלה לסנוירי עיניהם, ואת פועל הוי' הרוחני לא יביטו, כי הוא נשמה למורגש, ודי להם סכלותם לעונש נפשם.

הרב שמעון בן לביא, כתם פז, טוב ורע הנכלל באדם

נזר התורה היא חכמת הקבלה אשר רוב העולם פורשים ממנה באמרם במה שהורשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות אתה שלח נא ידך ואחוז בזה אם אתה מסוגל לתורה הזאת ומנה לא תזוע כי מי שלא טעם טעם חכמה זו לא ראה מאורות מימיו והולך בחושך ואוי להם לבריות מעלבונה של התורה הזאת... ולבאר גודל העון של אותן האנשים הגורמים מניעה לאותם הרוצים ללמוד חכמת הקבלה בסברות טענותיהן המזוייפים... והמכשלה הזאת איננה תחת יד ההמון בלבד אך יד הסגנים והחכמים מתחכמים בדעתם במרד ובמעל הזאת ולא זו בלבד שמואסים בידיעת האלהו"ת אלא אף זו התחילו לבזות ולגנות החכמה הזו בחושך ילכו ובחושך שמם יכוסה על שפערו פיהם ואמרו ידנו רמה בנגלה מה לנו לחכמה הזאת די לנו בפשוטי התורה.

ר' פנחס אליהו בן מאיר, ספר הברית, חלק ב' מאמר יב' פרק ה'

ומי שלא עסק בחכמת האמת ולא רצה ללמוד אותה בשעה שנשמתו רוצה לעלות בגן עדן דוחין אותה משם בבזיון... ואל תפן לקחת ראיה מגדולי התורה בעלי הנגלות שלא רוצים לעסוק בחכמה זו כי דברי חכמינו זכרונם לברכה במדרש ובזוהר נאמנים יותר מגדולי הדור הזה.

ר' פנחס אליהו בן מאיר, ספר הברית, חלק ב' מאמר יב' פרק ה'

כל המונע וחושך עצמו מלימוד הקבלה הוא נדחה ממחיצת צדיקים ומפסיד עולמו ואינו זוכה לראות באור פני מלך חיים יתברך.

הרב יוסף אליעזר רוזנפלד, חוות יאיר, סימן רי'

היא התרופה הכוללת את הכל, ושעזיבתה היא שגרמה את נפילתנו והיא הדבר אשר אני בעוניי ובמר נפשי רגיל לשנות לשלש מאות ואלפים פעמים. עזבנו את פנימיות התורה...

באים אנשים קטנים ומצומצמים ומרפאים אותנו ברפואות קרות מכל המינים ואת סם החיים העיקרי מניחים בקרן זוית.

הרב ראי"ה קוק, אג"ר תפג'

המה הם העושים התורה יבשה, שאינם חפצים להשתדל בחכמת הקבלה, אוי להםשגורמיםבזה עניות וחרב וביזה והרג ואובדן לעולם.

רבי שמעון בר יוחאי, תיקוני הזוהר, תיקון ל'

כל אחד מה שמלמדין אותו בבטן אמו כן יש יכולת בידו להשיג. ומי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא ישתדל להשיגן - נידון בדינין קשין ר"ל.

הגאון ר' אליהו מוילנה, הגר”א, אבן שלמה חלק כד'

על אותם חסידים שיש בהם הרבה רעשנות אך לא עמקות ורגש, היה אומר שהם ארובות בלי בתים: מעלי עשן ללא אש.

הרבי מנחם מנדל מקוצק, אין שלם מלב שבור עמ' 38

באין מטרה לחיים – המוות מוכרח להיות.

הרב ראי"ה קוק, אורות הקודש ב', שפא'

השיקוע באפר החומריות רק מגדיל את המוות, מאחר שהאדם שקוע כולו בדברים שהמוות שולט בהם.

הרב ראי"ה קוק, אורות הקודש ב', שפב'

ואמנם בהשאר החכמה כך ערומה, דברים סתומים בלי הבנה, נולד מזה רעה אחרת - שחכמים גדולים עזבוה בקרן זווית, כי מטבע החכמים לבקש הבנה מיושבת, ולדעת הדברים בעמקם, ולא להתרצות במילין בעלמא. ובראותם שאין בדברים האלה מה שימלא תאוותם, אמרו למה נבלה זמננו במה שאי אפשר לנו להשיג. ואחרים הרעו יותר, כי לא די שמאסו בה, אלא שדברו עליה סרה, בחשוב אותה כפתיות שקבלו עליהם בני אדם להתקע בדברים גסים ובלתי מתקבלים. ועוד הגיעו לכפור בעיקריה, ולשלול היות הזהר הקדוש מחובר מהרשב"י זלה"ה וחבריו. וכל זה מהיות דברי החכמים זרים בעיניהם, עד שאין ראוי להם להתיחס אל איתנים מוסדי ארץ - התנאים זללה"ה.

ר' משה חיים לוצאטו, הרמח"ל, שערי רמח"ל, הקדמה למאמר הויכוח, עמוד לז'

זהו הטעם שרשב"י צווח כל כך על זה, וקורא לעוסקים בפשט התורה, שהם ישנים בתרדמה, כי אינם פוקחים עיניהם כלל לראות באהבה שהקב"ה אוהב אותם, כאילו הם ח"ו כפויי טובה אליו. ועוד, שאינם רואים ואינם יודעים דרך הקדושה כלל, ואת הדבקות בו יתברך.

והרי התורה מצוה ואומר "ובו תדבק" (דברים י, כ). ואף על פי שפירשו על המתדבק בתלמיד חכם, אבל סוף סוף אין מקרא יוצא מידי פשוטו. והאמת, שצריכים ישראל לידבק בו ממש בדביקות גמור, לדעת דרכיו המיוחדים על פי קדושתו, וללכת בהם. והנה על כן אמרו: "שיר השירים –קדש קדשים" (שה"ש רבה, סוף הפתיחה). כי הוא מיוסד ממש על זה העניין, ומפרש האהבה הזאת, וכל ההשתדלות שמשתדל הקב"ה להתדבק בקדושתו עם ישראל, שישראל צריכים להקביל כנגד זה תשוקה אליו יתברך, להתדבק דביקות ממש.

והנה זה פרי הגלות בעוונותינו הרבים, ששכחו ישראל את הדרך הזה, ונשארו ישנים, משוקעים בתרדמתם, ואין שמים לבב לזאת. אבל תורה חוגרת שק על צרתה. והנה אנחנו במחשכים כמתי עולם, כעורים ממש המגששים קיר. לישרים לא נאוה ללכת בדרך הזה, אלא אדרבא לפקוח עיניים עיוורות, ולראות אהבת ה', ולדעת הקדושה ודרכיה, להתקדש בה ממש.

ר' משה חיים לוצאטו, הרמח"ל, מאמר הויכוח, עמוד צז'

אבל יש חשך אחד שמחשיך עיני בני אדם, לשקע אותם בדברי הטבע. ואז אינם מכירים עוד שהקב"ה הוא המנהיג העליון, המסבב את הכל, אלא הכל נותנים למזל. וסוד זה (ישעיה סה, יא) העורכים לגד שלחן. עם כל זה בונים כל מחשבותיהם וכל משפטיהם, הכל על פי הטבע. וגם כמה חכמות חיצוניות נמצאו, כלם בסוד הטבע הזה, וכולם משקעים בני העולם בסברות אלה. ובזה נתרחקו מידיעת ההנהגה הפנימית. ולזה הגיעו הדברים בדורות האחרונים, שנשתכחה התורה מישראל, ואין מבין עוד ההנהגה על יושרה, אלא הולכים הכל אחר הבצע. ור"ל אפילו שלא יחטאו חטאים ממש, אך עניינם כבהמות בשדה הנושאים משאם. וכלל כל זה הוא החשך שאינו מניח לראות שרש ההנהגה היכן הוא.

ר' משה חיים לוצאטו, הרמח"ל, אדיר במרום, עמוד תנט'

קבלנו מרבנו הגדול ז"ל [הגר"א], שחלילה לומר שהסוד האמיתי יסתור הדין המוסכם להלכה פסוקה, רק שהאחרונים לא ירדו לעומק החכמה הזאת.

עליית אליהו על הגר"א

וייצר ה' אלקים מן האדמה כל חית השדה וכל עוף השמים, ווי לעלמא דאינון אטימי לבא וסתימי דלא מסתכלין ברזי דאורייתא ולא ידעין דוודאי חית השדה ועוף השמים אינון עמי הארץ ואפילו באלין דאינון נפש חיה לא אשתכח עזר בהון לשכינתא בגלותא ולא למשה דאינו עמה. ע"כ לשון הזוהר אינן עמי הארץ בספר אור ישראל פי' דהכי קאמר ואין עליהם תרעומת שלא למדו הסוד. דאינון נפש חיה, הם התלמידי חכמים הלומדים הפשט ומניחים הסוד עליהם היא התרעומת לפי דלא אשתכח עזר בהון בגלותא לשכינתא לפי שעל ידי סודות התורה שקורא האדם עושה תיקון גדול לשכינתא בגלותא.

הרב שלום בן משה בוזגלו,מקדש מלך ח"א כח'

חזרה לראש הדף
Site location tree