ח. שמחה ותענוג | לראות טוב | ספרים | הרב ד"ר מיכאל לייטמן | ספריית כתבי מקובלים -
אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / לראות טוב / ח. שמחה ותענוג

ח. שמחה ותענוג

אז תתענג על ה'.

ישעיה נח' יד'

כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון.

ישעיה נה' יב'

צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו שכינה.

ברכות יז'

וכל הצדיקים יושבים על כסאותן ואוכלין ושותין.

סדר רב עמרם גאון, קדיש של יחיד

אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי.

תהלים כג' ו'

אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו.

תהלים קכח' א'

ועל כל פשעים תכסה אהבה.

משלי י' יב'

כי ברוב הפעמים מבקשי ה' הנם מדושני עונג ומנוחה פנימית.

הרב ראי"ה קוק, אורות הקודש א', פח' – פט'

הנפש האוהבת היא לעולם יותר גדולה וארוכה מהנפש האהובה.

הרב ראי"ה קוק, אורות הקודש ד', תו'

כשמסתכלים באמת בצד הטוב של כל אחד, מתאהב האדם על הבריות בחיבה פנימית, ואינו זקוק לשום אבק של חנופה.

הרב ראי"ה קוק, אורות הקודש ג', שכד'

כשמשתלהבת האהבה לאלוקים, אין להיבהל משום חשבון:
מצווה להתענג על ה' במלוא רוחב הלב, ולפצוח בשירי זמרה, לשאוב מים - חיים ממעייני הישועה.

הרב ראי"ה קוק, אורות הקודש ד', שצו'

ולפיזה יוצא, מי שהוא רואה, שאין לו שמחה, כמו שיש לאנשים אחרים, הסיבה לזה היא, שהוא עומד במדרגה יותר גבוה. לכן הוא צריך לדעת, שה' מסבב לו ההזדמנות, שיתחיל לעסוק בתורה ועבודה. וזה יביא לו השמחה אמיתית, שנקראת שמחה של מצווה.

הרב ברוך שלום אשלג, דרגות הסולם ב', מאמר תקמ',מהו שמחה

תוכן החול אינו כי אם מסוה המסתיר, הפועל תעלומה על כל זהרי האורה של החיים הנחמדים והחביבים, שמנועם ה' המה מפכים והולכים במלוא עולמים, במלוא נשמות ובמלוא חיינו פנימה. הקודש בא במועדו, ומסיר את הצעיף, מגלה את פני הלוט, והאורה הקדושה בכל חמדותיה, הנה נראה, ומלבבת היא אותנו בנעימות שיחיה, מרוה אותנו נחת משוד תענוגיה, והננו מתענגים על ה' ועל טובו, ולבבנו מתמלא רום ועדן, בריווי תענוגים, אז תתענג על ה'.

הרב ראי"ה קוק, אגרות ג', לה'

ועל דרך התשוקה והשמחה והמניעה בהשגה באלהות, צריך להסביר כך: כל זמן שנדמה לנו שאנו עומדים במצב מהותי מיוחד, נפרד מהענין האלהי, אין האלהות מושגת לנו, ומתוך כך אנו משתוקקים להשגתה השלמה, המעוררת בנו תשוקה של דבקות פנימית, המתגלה בשכל, ברגש, ובמעשה, בדבור ובתנועה, ובדמיון. ומתוך התשוקה התמידית אנו מוסיפים תמיד הכנה לעליה העליונה, שהננו באמת חיים באלהים חיים וכל פרט של מחשבה, המברר לנו את מניעת ההשגה האלהית שבמצבנו, מוכיח לנו את העורון שלנו, והננו הולכים ומתפקחים והאור הולך ומתגלהזהו יסוד הפועל את השמחה.

הרב ראי"ה קוק, אגרות ב', לח'

האדם לא נברא אלא להתענג על ה' – תענוג זה … הוא התוכן הטהור שבאידיאליות היותר טהורה, שאי אפשר לבטאה בשום הגה אנושי. מורגשת היא הרגשה מועטת בשאיפת הלב הטהור בהתעלותו מעל כל המצרים המצמצמים אותו.

הרב ראי"ה קוק, מוסר הקודש, קסז'

מה שאני מרגיש עונג ונחת בעסק הנסתרות האלוהיות בהרחבה וחופש, זאת היא עיקר מטרתי. כל התפקידים של יתר הכשרונות, המעשיים והשכליים, אינם כי אם טפלים למהותי.

הרב ראי"ה קוק, ערפילי טוהר, לא'

מציאת שמחה אמיתית היא הקשה שבמשימות הרוחניות.אם הדרך היחידה לשמח את עצמך היא בעשיית מעשה שטותי שאינו פוגע בזולת, עשה זאת.

הרבי נחמן מברסלב

כמו שהאדם משגיח לפעמים בספר הזוהר ותיקונים ואז יש לו תענוג מאוד והתענוג של היחוד הנזכר לעיל הוא יותר רוחני במעלה.

נופת צופים קעג'

כי העוסק בחכמה הזאת וממלא פיו שחוק בו ממלא לבו יראת שמים ויראת חטא ויוסיף אומץ בעבודה... יראה אל האדם שמחה בנפש ביראת ה' כאלו עוסק עם הצדיקים בגן עדן... כי אין ספק שזה עיקר עסק התורה בגן עדן בין הצדיקים.

משה בן יעקב קורדובירו, הרמ"ק, אור נערב, חלק חמישי פרק ב'

צריך לעבוד את השם יתברך בשמחה ובדביקות בהרחבת הדעת, להשיג ממלכות עד חכמה, המחיה את כולם, להשיג מוחין קדושים וחדוותא דשמעתא, כל אחד לפי מעשיו טועם מאור התורה, כי כך דף גמרא ופרק משניות מחיה ממש הנפש, ובפרט ספר הזוהר על כולם, ולעשות המצוות בשמחה ומרוב כל, כי הם ממש חיינו וחיות נפשנו, חיות ותענוג ממשי, מרוב כל.

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, היכל הברכה פ' משפטים דף קצט'

ההצלחה והאושר האמיתיים אשר הם פרי כל הבריאה וכל חפץ וכל ישע הם ידיעת הייחוד שכתבנו כי הוא הדעת את ה' וכל מה שיוסף המיחד ידיעה והשגה בייחוד הנה מוסיף דעת והתורה ומצוותיה סובבות על זה והם הדרך לידיעה זו שהוא הייחוד וזולתם אין שם ייחוד ולא דעת ה' ואי אפשר להשיג זה הדעת כי אם בעסק התורה ומצוותיה ומהם נשכיל אופן העשיה שהוא תקון הכבוד והוא הייחוד... ואי אפשר שיעלה ידיעת זה התקון ואופן עשייתו אם לא יהיה המתוקן ממולא בנשמת התורה היא חכמת הקבלה העוסקת בהישרת הדעת את ה' שהוא ייחודו כידוע.... כי מלבד היות העוסק בה ומשיגה יודע את השם ומשיג סתרי התורה וטעמי המצות המתוקים מדבש ונופת צופים אשר מצדם היא משיבת נפש וזה כי הנפש מתחזקת בהם ונדבקת עם קונה עוד ימשך ממנה עשיית המצות כתקונם באהבה רבה כי היא המלהבת את לב יודעיה לעשותם בשלמותם.

רבי שלמה בן אדרת, רשב"א, עבודת הקודש, חלק התכלית פרק ע'

להלהיב לבבות ישראל לתורה ולעבודה בחכמה הפנימיות מתוקה מדבש ונופת צוף מאירות עינים ומשיבות נפש חמודה גנוזה מתוק האור לעינים וטוב לנפש לזככה ולהאירה במדות טובות ישרות לטעום טעם אור הגנוז עולם הבא בעולם הזה על ידי חכמת הזוהר... ועיקר התגלות החכמה הזאת בדורינו לא היה אלא להאיר עלהנפש לזככה בתשוקה ודביקות אהבה ויראה בקדושה טהרה וענוה... כי התגלות האור הצפון הזה בימינו היה להאיר עלינו ועל נפשינו להסיר מאתנו כל הזוהמת ותאות הרעות לטעום מאור עליון אור צח ממש טעם עולם הבא ולהסיר הקוצים מדות רעות וגאוה והשתררות על רעהו ויתר מידות רעות אשר הם לשיכים בעינינו קנאה ושנאה ואהבת רעות.

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה,נתיב מצוותיך, בהקדמה

א. העיקר תדע אחי, שעיקר לימוד זה שנתגלה בזמן הזה בכל כך בהירות ואור והתפשטות הוא מחמת שהרע גובר מאוד וכנסת ישראל נופלת, ובלימוד זה נזדכך הנפש. ובאמת, בעת לימוד הסודות, ובפרט ספר הזוהר והתיקונים מאיר הנפש, וע"י לימוד וידיעת כוונת המצוות מעורר בשורשים עליונים...ויאירו למטה בעילוי רב אור גדול...

ב. ובעת שאתה עושה המצווה אתה מכוין בהכנעה ובאיה, לעורר למעלה המקיפין והמוחין, אע"פ שאין אתה יודע שום מהות, לא המקיפין והמוחין ולא בשום דבר...

אעפ"כ בידיעתך אתה מעורר את מציאותם, אך שאינך יודע מהותם נמשך אליך אור גדול ואתה עובד את ה' בשמחה ובטוב לבב ממש מרוב כל הגודל אור המאיר עליך.

ג. ובפרט בעת לימוד ספר הזוהר, שממש השכינה שורה עליך והקב"ה מאיר עליך אור וחיות, ובלבד שתהיה לך הכנעת אמת. ועוד שתזכה ע"י לימוד זה להיות עפר ואפר ולסבול ייסורים וחירופים ודישות עקב, שתהיה בעיניך כאסקופה התחתונה שהכל דשין עליך, והשם יתברך יעזור לך בהרחבת המוחין של הקדושה ובנועם זיו השכינה, שלא תרגיש מכל אלה שום הרגש כלל וכלל, אלא הרחבת הדעת והמוחין משמחת נועם זיו אור שכינתו שישרה עליך.

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה,נתיב מצוותיך, נתיב היחוד, שביל א' אות ב'

חזרה לראש הדף
Site location tree