טז. תפילה
טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע.
מסתכל אני על נקודה קטנה הנקראת אהבת הזולת. ואני חושב עליה מה אני יכול לעשות בכדי להנות את הכלל. היות שאני מסתכל על הכלל כולו, אני רואה יסורי הפרט, מחלות ומכאובים, ויסורי הפרט מהכלל כולו, היינו מלחמות בין העמים. ומלבד תפילה אין מה לתת, וזה נקרא מצטער בצרת הכלל בינוני.
עניין אמונה נקרא למעלה מהדעת, היינו למעלה מהטבע, כי כל מה שהוא בתוך הדעת נקרא בתוך טבע והדעת. כי מה שהאדם מבין הוא יכול לעשות, אם אין לו מידת העצלות. מה שאין כן למעלה מהדעת, אין ביכולתו לעשות. לכן דבר שהוא למעלה מהטבע נקרא בחינת נס. וכל הניסים נקראים על שמו של הקב"ה, היינו שזהו נבחן לבחינת אתערותא דלעילא, ולא אתערותא דלתתא, כי התחתון אין ביכולתו לעשות דבר שהוא למעלה מהטבע, אבל בכדי שיעשו לו נס, האדם צריך להתפלל, שיעשו לו נס.
לכן העבודה מצד התחתון, היינו שיעשה בחירה, נאמר זה רק על בחינת תפילה. ואז הקב"ה הוא שומע תפילה. לכן נותנים לו משאלותיו. וזה כלל שתפילה שייך דווקא על מקום חיסרון. לכן האדם צריך לפעול בעצמו בחינת צורך וחיסרון על האמונה, כי רק בזמן שהאדם רואה ומרגיש, שחסר לו אמונה, ובשיעור שנחוץ לו את זה, כי רואה שהוא מצד עצמו אי אפשר לקבל את הנ"ל, אז הוא יכול לעשות תפילה אמיתית, שה' יעזור לו, אז הקב"ה עושה לו נס, ונותן לו את האור האמונה.
ואם הוא רוצה לדעת, והוא מבקש מה' להבין את הקשר, זה נקראתפילה. וזה דבר גדול וחשוב מאוד, היות שיש לו קשר עם ה', שרוצה ממנו משהו.
התפילה נקראת עבודה שבלב, כי הלב הוא מלכות, כי הלב המנהג כל האברים.
אבל התפילה היא יותר פרטית אל הלב. והיא מגעת אליו ראשונה להכינו להבין את האברים כראוי. וכל כוח התיקון הוא, שהלב בכל בחינותיו יהיה מתדבק בשם הוי"ה, דהיינו הז"א, ונכלל בו.
לעולם אל תתייאש מלזעוק, מלהתפלל ומלהתחנן אל האל. התמד בכך עד שתצליח, עד שתגיע לקרבת אלוהים – מושא כמיהתך.
ממש כמו שעץ קטן מדליק את הגדול,כך צעקה קטנה מביאה כבר לידי התעוררות.
כשמתפללים, מתפשט כח הרצון… במילוי הרצון: 'אל ה'!'… אז כל כוחות הנפש מתגדלים מעל כל גבול, והרצון הטוב והמעולה, בהתפשטותו ביותר, פועל הוא את טובו, והתפילה היא פעולה של ממש.