מהפכה רוחנית
"עובדא היא שיהודים שנואים על רוב האומות. והם הולכים וממעטים אותם הן הכנסיה שלהם והן החילוניות שלהם והן הקומוניזם שלהם. ואין עצה להלחם כנגד זה אלא להביא מוסר אמיתי אלטרואיזמי בלב האומות עד לקוסמופיטליזם".
שנאת היהודים נובעת ממטרת הקיום של האומה הישראלית. תכלית ישראל היא למסור לעולם את חכמת הקבלה כאמצעי להשגת דבקות בבורא. מכיוון שכל אחד מבאי עולם חייב להשיג את מטרת הבריאה – דבקות בבורא, גורלה של האומה הישראלית תלוי באופן שבו היא מממשת את משימתה. בסוף ה"הקדמה לספר הזוהר" מסביר בעל הסולם שהסיבה לאנטישמיות וליחס הכללי והפרטי של אומות העולם לישראל נובעת מכך שישראל אינם מממשים את משימתם. אמנם הדבר אינו נראה לעין ואינו מובן בבירור לא לישראל ולא לאומות העולם, אך אף על פי כן זוהי הסיבה לשנאת ישראל.
כאשר תקבל האומה הישראלית על עצמה את המטרה להביא לעולם את ידיעתה של מטרת הבריאה ואת השיטה להשגתה, ישתנה מיד יחסן של אומות העולם כלפיה. כיום מורגש יחס אנטישמי גם מצד עמים שאין לישראל כל קשר ישיר איתם, כיוון שמקור היחס הזה הוא בכוח העליון. כוח זה מקיף את המציאות כולה ומשפיע על כל פרטיה, ובכללם על האומות השונות שבה.
אומות העולם אינן יכולות לתקן את עצמן ולהגיע בכוחות עצמן אל הטוב והעונג שבתכלית הבריאה. רק לאחר שעם ישראל יממש את תפקידו ויביא לעולם את אור התיקון, ישתנה טבעם של בני כל העמים והם יגיעו לשלמות ולנצחיות. אם כן, האנטישמיות אינה תלויה באומות העולם אלא אך ורק בתפקודו של עם ישראל. תגובתן של אומות העולם ליחסו של עם ישראל לתיקון היא תגובה טבעית. מאחר שהאפשרות לשינוי התהליך נתונה בידו, חש עם ישראל בלחצו של הכוח הדוחף למימוש מטרת הבריאה. דרך אומות העולם מכריח הכוח העליון את עם ישראל להזדרז ולהתחיל לפעול.
ראשי המהפכה
"אם היית באי פראים שלא תוכל לסדרם בדרך החוק כי אם בדרך דת, ההיית מפקפק בזה ועוזב אותם שישמידו זה את זה? כן מבחינת אלטרואיזם כולם פראים, ואין שום תחבולה שיקובל עליהם אם לא בדרך דת. מי יהסס לעזבם לנפשם עד שישמידו זה את זה בפצצות מיימן".
מצבו של העולם אנוש. האפשרות שקומץ אנשים יצליח לחולל מהפכה רוחנית ולהנחיל לעולם גישה חדשה נראית בלתי מציאותית. אף על פי כן, כך יבוצע הדבר. אין צורך שיחולו שינויים מפליגים בהמון הדומם כדי שהתהליך יתחיל, שכן רועה הצאן הוא שיהיה בעל הכוח הרוחני והוא שיקבע את כיוון התהליך ואת קצבו בעבור כולם.
כאמור, תקופת הרנסנס מיטיבה להדגים כיצד עשוי המיעוט האיכותי להניע את הרוב הדומם. כל המהפכות, כל התנועות העממיות, כל הזעזועים הגדולים שהתרחשו במהלך ההיסטוריה נוהלו על ידי אדם אחד או על ידי קבוצת אנשים קטנה. אין זה פלא שהיה בכוחם להשפיע על קבוצות גדולות של בני אדם, שכן הכוח הרוחני הוא שפועל בעולם ומניע את בני האדם לכיוון הרצוי לו.
בעל הסולם אומר, כי "מבחינת אלטרואיזם כולם פראים, ואין שום תחבולה שיקובל עליהם אם לא בדרך דת". התפתחות האנושות הנובעת מגדילת הרצון לקבל מביאה לשתי תופעות הכרוכות זו בזו: האחת היא גדילת האגו המתבטאת בחוסר מוכנות לשמוע על אודות נתינה, והשנייה היא הכרת הרע שבאגואיזם ובסכנות הטמונות בחובו. כפי שהוסבר בהרחבה לעיל, "בדרך דת" פירושו בדרך התיקון, בדרך שיטת הקבלה.
הדת היחידה היא "ואהבת לרעך כמוך", דת ההשפעה. על חברתהדור האחרון תהיה מוטלת המשימה להסביר לעולם את החובה להגיע להשפעה ולדבקות בכוח העליון.
כתוצאה מגדילת האגו, השאלה "מה הטעם בחיי" הולכת ומטרידה את האדם יותר ויותר. אין הוא יכול להסתפק עוד בפתרונות פסיכולוגיים אשר סייעו לו עד כה להיטיב את חייו במידת-מה. הדתות שהמציאה האנושות לעצמה כדי להירגע משאלת הקיום אינן מספקות לאדם תשובה הנובעת מתוך השגה ברורה של מהות החיים, ואין בהן אלא תחבולות פסיכולוגיות להסוואת השאלה הקיומית. יסודן בחוסר הבנה מוחלט מהי משמעות החיים, סיבתם ותכליתם.
לא יעלה על הדעת כי האדם לא יוכל לגלות בעצמו את מקור חייו, את סיבת מציאותו בעולם, את התהליך שהוא עובר ואת המטרה שאליה עליו להגיע. הייתכן כי האדם אינו מסוגל לגלות בעצמו תשובה על השאלות הטבעיות ביותר, כגון "מה קורה איתי? לאן אני הולך?" ודומותיהן. מדוע עליו להאמין לשיטות פסיכולוגיות שונות המנסות להרגיע אותו בלא לאפשר לו להשיג תשובה ברורה על השאלה הבוערת בו "לשם מה אני חי?"
בניגוד לכל הדתות, חכמת הקבלה מאפשרת לאדם לפתוח ולגלות את תמונת חייו השלמה, ולראותה באופן ריאלי וברור. אין הוא צריך להאמין לדבריו של איש, משום שהוא מבין ומשיג בעצמו את מקורו ואת תכליתו, בדומה לאופן שבו הוא חש עתה את העולם שלנו.
כאמור, השאלה על מהות החיים, המכוונת את האדם לעבר חיבור עם הכוח העליון, מעניקה לו את השם "ישר-אל". מטרתו של הכינוי להצביע על רצון המכוון ישירות אל השורש, אל הבורא. כינוי זה אינו מותנה בהשתייכותו של האדם לעם כזה או אחר. על פי ההגדרה הרוחנית, "ישראל" הוא אדם שאינו מסתפק בפחות מהשגת קשר ממשי עם הבורא. צירופן של אומות העולם לחברת הדור האחרון יהיה על בסיס הבנה זו.
היסודות להתפשטות שיטת הקבלה
"ג' יסודות הן להתפשטות הדת: א. סיפוק תשוקות. ב. הוכחות. ג. תעמולה".
אלה הם היסודות להתפשטות שיטת התיקון – שיטת הקבלה בקרב עם ישראל ובכלל האנושות.
"א. סיפוק תשוקות: הוא כי בכל אדם אפילו בחפשי יש ניצוץבלתי נודע, התובע התייחדות עם אלקים. וכשהוא מתעורר לפרקים מעורר בו תשוקה לדעת את האלקים או לכפור באלקים והיינו הך. ואם ימצא מי שיעורר בו סיפוק תשוקה זו, יסכים להכל.
יש להוסיף על זה ענין השארת הנפש ושכר לעולם הבא. וכן כבוד הפרט וכבוד האומה".
בכל אדם קיימת נקודה, המרגישה את עצמה כתלויה בהשגת השורש שלה. שאלות הקיום של האדם הנוגעות למקורו, למהותו ולתכליתו אינן נעלמות במהלך התפתחותו במישורים השונים. דווקא לאחר שהגיע האדם לשיאי ההתקדמות בכל מישור אפשרי, הוא נוכח לדעת כי הדבר לא סייע לו במאומה לפתרון שאלת הקיום.
הייאוש הגובר מיכולתם של הדתות, של המדעים ושל כל השיטות האחרות להביא לפתרון שאלת הקיום ייצור בקרב האדם תביעה אמיתית לפתרון ויגרום לו להכיר בשיטת הקבלה כדרך לפתרונה. הקבלה תורה לו כי נוסף להבנת משמעות הקיום ניתנת בידו גם האפשרות לממשה בפועל. מתוך השאלה בדבר משמעות הקיום תיפתח בפניו אפשרות להשיג קשר אל הנצחיות.
כאשר מתחיל האדם להכיר ביכולתו לממש את מטרת קיומו, הוא מבין חד-משמעית כי שיטת הקבלה היא אמצעי למימוש פוטנציאל אדיר הנמצא בתוכו, וכי הפתרון לשאלת הקיום יכול להתרחש רק בהשגת השורש – בגילוי הבורא כמילוי וכתשובה עליה.
*
בימינו מתחיל העולם להכיר במצבו הקשה, וחיפוש הרוחניות עולה בהתמדה. אך העולם עמוס לעייפה בסברות שונות ומשונות על רוחניות ונצחיות. תופעות נפשיות ופסיכוסומטיות, מצבי רוח, דמיונות ותעתועי דמיון מוגדרים כרוחניות. אנשים נוטים לחשוב כי ניתן להגיע לרוחניות על ידי פעולות מסוימות בעולמנו – מדיטציות, צומות וסיגופים, ריקודים מסביב לפסל או מדורה ועוד כהנה וכהנה.
משום כך תתמקד חברת הדור האחרון בעיקר בהצגת ההגדרה הנכונה "מהי רוחניות" בפני העולם. עליה לעמוד בכל תוקף על ההגדרה האמיתית ולספק לאנושות דוגמה וקנה מידה שלעומתם יוכלו בני האדם למדוד את מצבם הרוחני. לאמיתו של דבר, אם במהלך חייו בעולם לא התרומם האדם מן המישור האגואיסטי אל עבר תכונת ההשפעה, לא ייוותר דבר מחייו הגשמיים. במאמרו "לאיזה דרגה האדם צריך להגיע" כותב הרב"ש, כי לפני שמשיג האדם את שורש נשמתו ונכלל בו, הוא ממשיך להתגלגל לעולמנו שוב ושוב. כל צעד של האדם לעבר השגת שורשו חייב להיעשות בעודו נמצא בגוף גשמי בעולם הזה דווקא.
מגלגול לגלגול מצטברות רק אותן הפעולות, שבאמצעותן מתרומם האדם מרמת העולם הזה אל עבר שורש נשמתו. הדרך היחידה לבצע פעולות כאלה היא בעזרת חכמת הקבלה. מהותה של פעולה רוחנית היא תיקון תרי"ג הרצונות שמהם בנויה הנשמה, בכוונה "על מנת להשפיע". פעולות אלה מצטברות בתוך הנשמה ואינן אובדות. אם לא השלים האדם את תיקונו באותו גלגול, ימשיך מאותה נקודה בגלגולו הבא עד להגיעו אל גמר התיקון. מכאן שכל עוד לא התחיל האדם בהתפתחות רוחנית על ידי הקבלה, לא תוכל להיוותר מחייו עלי אדמות כל תוצאה נצחית.
"ב. הוכחות. שאין קיום לעולם זולתו, ומכל שכן בימי האטום ופצצת המיימן".
האנושות תגיע אל הקבלה לא רק מתוך השאלה הקיומית, אלא גם מתוך צורך בסיסי לביטחון ולקיום. במציאות שבה צופה האדם בהידרדרות העולם ואינו רואה עתיד לחייו או סיבה לחיות, לא תיוותר לאנושות ברירה אלא להטות אוזן למסר של חכמת הקבלה. ייתכן כי אנשי מדע ופילוסופיה בכירים יכירו בחכמת הקבלה כבאפשרות האחרונה שטרם נוסתה להצלת האנושות, ויתאמצו לשכנע את הממשלות להקים מערכות חינוך והסברה.
"ג. תעמולה. לשכור אנשים להפיץ הדברים הנ"ל בין הצבור".
בעל הסולם מתאר שלושה יסודות להתפשטות הדת, דהיינו שלושה עקרונות להפצת שיטת הקבלה: (א) סיפוק תשוקות, הקשור למצבים שבהם התשוקה קיימת; (ב) הוכחות, הקשורות לפחד מאיום של השמדה;
(ג) תעמולה. השימוש בתעמולה נועד לעורר באדם תשוקה או פחד כאשר אין הם קיימים בו.
מטרת התעמולה היא להעמיד בפני האדם את השאלה מה יש לו בחייו. היא דוחקת בו לעצור ולהתבונן, ולהיווכח כי גם אם אינו מודה בכך, צורת קיומו נבזית, מפוחדת וחסרת ביטחון או הבנה. תעמולה היא טיפול מונע. היא מכוונת את האדם מלכתחילה להתפתח בדרך נכונה ולחסוך את הסבל הכרוך בהתפתחות טבעית. התעמולה מעוררת באדם רצונות "רדומים" ומספקת לו נתונים המעודדים אותו להתפתח. פרסום מוצלח מצריך עזרה מאנשי מקצוע, ולפיכך החברה העתידית תשכור את שירותיהם של מומחים כדי שיסייעו לה לעורר באנושות תחושות אלה.
השימוש במומחים עשוי לעורר פליאה, אך למעשה תעמולה היא עניין פסיכולוגי אנושי. אף שאנשי המקצוע הללו לא יהיו מקובלים, הבנתם באופיים הגשמי של בני האדם תסייע למשוך את הציבור לדרך התיקון. אם כן, המקובל הוא הלקוח – ומשרד הפרסום יבצע את דרישתו בשמחה. ייתכן שהפנייה לקהל שטרם התעוררה בו התשוקה לרוחניות נראית ממבט ראשון ככפייה או כחוסר נקיוּת, אך אין הדבר כך. בכל רגע נתון מושפע האדם מסביבה מסוימת, השוטפת את מוחו ברעיונות שונים ומשונים. משום כך אין כל סיבה למקובלים לעמוד מנגד בחיבוק ידיים ולמנוע מן האנושות את הידע האמיתי.
הדבר דומה ליחסם של הורים לילדיהם. מדרך הטבע כל הורה מעוניין שבניו יהיו מוצלחים יותר ממנו. כדי למנוע מילדיהם להתפתח בדרך שגויה, הוריהם מעוררים בהם מראש הן חסרונות והן פתרונות. בכך נבנית בילדים מראש הבנה מהי התפתחות רצויה ומהי התפתחות שאינה רצויה, והם נשמרים מלהיכשל. משימתם של המקובלים היא להביא את האנושות לשלמות ולנצחיות. מוטלת עליהם החובה להציג בפני האנושות מבעוד מועד את האפשרויות השליליות והאומללות שמהן כדאי להימנע. בכך הם יגנו עליה מפני טעויות ויחסכו ממנה זמן וייסורים רבים.
איש אינו מעלה בדעתו להשליך את ילדיו למציאות האכזרית ולהניח להם להסתדר בכוחות עצמם. מיד עם לידתו זוכה התינוק ליהנות מן ההישגים של אלפי שנות התפתחות. משאבים רבים מושקעים בפיתוח משחקים חינוכיים לילדים שמטרתם לסייע להם להתפתח בצורה הטובה ביותר. הסביבה האנושית מתפתחת ומשתנה ללא הרף ובכל גלגול
מצטרפים בני הדור הצעיר לחברה מפותחת יותר. אין כל סיבה שהסביבה של המאה העשרים ואחת לא תהיה סביבה של לומדי הקבלה.
אל למקובלים להתייחס לעולם בדרך שונה מכפי שמתייחס הורה לילדיו. כשם שהורה אינו תולה את לימודי בנו הפעוט בבית הספרברצונו של הילד, כך גם אין המקובלים נדרשים להמתין להתעוררותה של האנושות אל הקבלה.
מחובתם של לומדי הקבלה להביא את המסר לידיעתו של כל אדם בעולם. איש לא יינזק משמיעת הסבר על סיבת קיומו ותכליתו. האופן שבו יקלוט האדם את המסר של הקבלה תלוי ברמת מוכנותו הפנימית, ולכן תגובת האדם אינה צריכה להוות שיקול בעניין. גם הורה מנסה להעניק לבנו כל טוב לפי ראות עיניו, בלא לדעת מראש מה תהיה תגובתו.
בימים עברו לא היה אפשר להפיץ את הקבלה מכיוון שהנשמות עדיין לא היו בשלות לכך, אך בדורנו המצב שונה לחלוטין. כבר לפני כשבעים שנה החל בעל הסולם בתהליך הפצת הקבלה בניסיון למנוע את השואה ואת מלחמת העולם השנייה. אין כל ספק כי בימינו העולם זקוק לקבלה ומשום כך החכמה מתגלה.