אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / מבט לקבלה / התעוררות רוחנית / כוכבים ומזלות
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

כוכבים ומזלות

על פי חוכמת הקבלה, גורלו של אדם כתוב וחתום מראש, ואין לאדם בדרגת העולם הזה כל יכולת להשפיע עליו, אלא רק לשנות את יחסו כלפי מה שקורה בחייו. ועדיין רבים מאמינים בהשפעתם המכרעת של מזלות, שמות, תנועת הכוכבים, תאריך ושעת לידה. האם לכל אלה אכן יש השפעה על תסריט חייו של האדם, על גורלו, או שכל זה אך הבל הבלים?

אין ביכולתו של אדם לשנות את תאריך הלידה או את יתר הנתונים האישיים שאיתם נולד. כלומר, לא את הוריו, לא את הסביבה שבה גדל. אדם יכול לשנות את גורלו רק על ידי הסביבה.

האדם קיים בעולם הזה ללא כל אפשרות להשפיע או לשנות דבר למעט אחד, שבו הוא משנה את גורלו, וזה זירוז התקדמותו כלפי המטרה שלשמה נוצר והורד לעולם הזה. אך ורק בזירוז התקדמותו למטרה הוא יכול לקבוע את עצמיותו.

על כן צריך להיות ברור, שכל יתר פעולותינו בחיים, ולא חשוב מה נעשה, לא ישנו בנו דבר. זה נכון עד כדי כך, שאם אדם הרוויח בסוף יום עבודתו מיליון דולר, לאחר שעבד בו כדי להתעשר, עליו להבין שגם אם לא היה יוצא מהבית ולא היה עושה מאום, עדיין אותם מיליון הדולרים היו מגיעים אליו, כי כך הוחלט מראש בתוך הגנים שלו.

ישנה נקודה אחת בלבד מתוך מכלול החיים, שבה אדם יכול לשנות את גורלו, והיא יצירת סביבה שתזרז אותו, ותגדיל בו את הרצון להתקדם לעבר מטרת הבריאה. שכן האדם חייב להתקדם בעצמו רק לכיוון מטרת הבריאה, ואילו כל היתר הדברים מסודרים לו מראש, ואם ירצה או לא ירצה, זה יקרה. אין בכך דבר מלבד גורל עיוור.

מה לגבי מזלות וכוכבים? האם גם אלה כתובים וידועים? האם אין שום מכנה משותף בין האנשים שנולדו באותו החודש, לדוגמה?

יש בזה כללים, אך במה כל זה יועיל לי, מה זה ישנה אם אדע מעט יותר או מעט פחות, אם ממילא כל הדברים כבר חתומים ואיני יכול לשנותם? כלומר, כמה שאדם יהיה חכם, ואפילו האסטרולוג הגדול ביותר, כפי שכתוב על המן, זה לא יועיל לו. לא יועילו לאדם כל תחבולות לקבוע שינוי בחייו, למעט תחבולות בהתקדמותו אל הבורא, בהידמות לו, עד שיבוא לחיבוק עמו בהשתוות הצורה.

האם לא מועיל לאדם לדעת קצת יותר על עצמו?

במה מועיל לאדם לדעת על עצמו? הדבר דומה לשיחה בין שני אנשים שאומרים זה לזה: "היום אני בן שישים, ואני מכיר את עצמי ואת חיי, עברתי אותם, אני מודע גם לתכונות האופי שלי ויכול לספר עליו רבות, דברים טובים ודברים רעים, ממש הכול".

כך משוחחים ביניהם אנשים מבוגרים שכבר "מבינים", כביכול, את החיים, והגיעו למסקנה שהחיים הם כפי שהם, אין מה לעשות ואין מה לשנות, ורק הצעירים עוד חושבים שיוכלו לשנותם, ולכן הם יוצאים מגדרם ועושים הרבה רעש, אך כשיזדקנו, יראו שהכול רק רוח וצלצולים. שכן כל דור ודור חושב שהוא יביא את השינוי, וכל דור בא, בסופו של דבר, לידי אותה החלטה, כשרואה בסוף חייו שלא נותר בידו מאום.

חוכמת הקבלה מסבירה זאת היטב, בחירה חופשית קיימת בדבר אחד בלבד– אם אדם רוצה להתקדם לאותה המטרה שלשמה הגיע לעולם הזה, והיא גילוי העולם הרוחני, גילוי הבורא והידמות לו.

תעשייה שלמה ניזונה על בסיס אסטרולוגיה, רבנים מציעים לאנשים לשנות את שמם במטרה לשנות גורל, ישנם קוראי כף יד, קוראים בקפה, קוראים בקלפי טארוט, האם אלו מוכרים לאדם תחושה שקרית בלבד?

איני מתנגד לכל זה, אם הם עוזרים לאדם להמתיק מעט את חייו. השאלה היא אחרת, האם בהמתקה זו איננו מכסים את עיניו, והוא, מחד סובל פחות, שכן כל אלה נותנים לו מעין תמיכה פסיכולוגית, אך מאידך ממעיטים ומאטים את התקדמותו. הבעיה צריכה להיות מובנת ונתונה לשיקול דעתה של האנושות, ועליה לחשוב גם כיצד תפתור את הבעיות הללו.

הקולנוע, הספרות היפה, התרבות, כל אלו גורמים שהאדם יוצר רק כדי לא לחשוב על המטרה האמיתית, אלא לעסוק במיני תחבולות על מנת לא להרגיש את המכות. אך המכות מוסיפות לבוא ואף מתחזקות, והאנושות מוסיפה בניסיונותיה ליצור נגדן עוד איזו תחבולה.

כולנו רואים מה המצב בארץ, ומנגד, אילו תוכניות משודרות בטלוויזיה. זה ממש משקף את רצון העם ללקות בשיכרון חושים, בזמן שהכול הולך ומתמוטט. זוהי מעין מחלה כללית שדומה לשימוש בסמים, רק לא לדעת את האמת. העם אומר: "לא אכפת לנו מהמצב, אם נמות מחר, אז נמות. העיקר שהיום נאכל ונשתה". השאלה היא, עד מתי נוכל להמשיך כך?

זה מזכיר את הסיפור על הקיסר הרומי, שהיה יושב ומנגן בנבל, בזמן שהעיר כולה עלתה באש.

הבעיה היא, שעד שלאדם לא מגיעה צורת סבל השקולה ליכולתו לצאת ממנו, כלומר יכולת הכרתית לצאת מהסבל, אסור כביכול לפקוח את עיניו, אלא יש לתת לו מעין פיצוי, תרופת הרגעה, כדי שלא ירגיש כאב עד שיתפתח.

על האנושות לעבור זאת, עד שתגיע התפתחותה לידי כך, שניתן יהיה לפקוח את עיני האדם ולהעניק לו תרופה נכונה במקום פתרונות שקריים כשינוי שם, חוטים אדומים, מים קדושים וכדומה. בימינו עדיין ניכר, עד כמה אנשים רוצים בזה ואף מוכנים לשלם מיליונים תמורת התמיכה הכוזבת הזו.

האם זה קורה משום שאנשים מחפשים כיום פתרונות מהירים?

שכבה נכבדת מהציבור מאמינה בקבלה ובמקובלים, שפעמים רבות מוכרים לה בתמורה כל מיני עצות. אליי בכל אופן, לא מגיעים אנשים כאלו, כי איני נותן שום פתרון מהיר. יש פתרון אחד ויחיד, והוא תיקון הרצון בהשתוות לבורא.

חזרה לראש הדף
Site location tree