אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / מבט לקבלה / ממדע לקבלה / "ברא אלוקים לעשות"
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

"ברא אלוקים לעשות"

בספר בראשית כתוב: "כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות". האם יש במילים "וישבות", ו"אשר ברא אלוקים לעשות" רמיזה לכך שהבריאה אינה מושלמת, וכי על האדם לקחת חלק פעיל בעשייה ובהשלמתה? האם אנו למדים מכך שהעולם כולו נוצר כלא מושלם, כדי שאנו נהיה אלה שיובילו אותו לגמר תיקון?

הפסוק: "אשר ברא אלוקים לעשות" מספר, שהבורא התחיל את הבריאה, אך לא סיים אותה, כאשר את חלק מפעולותיו הוא מסר לבני-אדם. מהן אותן פעולות?

אנו קיימים בעולם שאותו אנו מכירים מעט מאוד, שכן בעולם הזה ישנם חוקים רבים, חוקי טבע. חלקם חוקים שהאדם מגלה מהר מאוד, משום שהם מתבררים מתוך מציאות החיים בכל רגע קיום בעולם הזה. חוק המשיכה, לדוגמה. אדם רואה שאף שהוא שואף להתרומם מעלה לאוויר, הוא בכל זאת נופל על הקרקע, וכמו כן, מה שנמצא במקום גבוה עלול ליפול עליו ולמחוץ אותו.

ישנם חוקים שקיימים על פני כדור הארץ בלבד, וישנם חוקים שקיימים גם בחלל. יש חוקים שהאדם מרגיש בחושיו, היינו בגופו, ויש חוקים שהאדם כלל לא מרגיש בהם, דוגמת החוקים של קרני הרנטגן או השפעות גלים. זו חוקיות שהאדם לא תופס, שומע, מרגיש או רואה, אלא חש את התופעות שנוצרות בעקבותיה, את התוצאות.

בנוסף, ישנם חוקים שאפילו את תוצאותיהם האדם אינו מכיר, או שהוא מסוגל לחוש תוצאות כלשהן, אך אינו יודע ממה הן נגרמו. האדם מבין לפי ניסיונותיו להסתדר בעולם הזה, שאילו הכיר את כל חוקי העולם, סביר להניח שהיה מגיע ליושר, אושר, הצלחה וכל טוב.

האדם למד על בשרו חוקים רבים במסגרת העולם הזה, חוקי התנהגות שההורים, גן הילדים, בית הספר, הסביבה, החברה והאנושות מלמדת כל דור צעיר. אדם לא חש מיד בחוקים שהוא מקבל על ידי חינוך, ולכן לא ברור לו שהם קיימים בעולם הזה, אלא מסבירים לו אותם באופנים שונים: "לא כדאי לעשות זאת" או "זה לא בסדר". לו ראה האדם בעצמו שזה לא בסדר, לבטח לא היה עושה זאת.

על כן, במקום שיראה האדם שלא טוב להיות אכזרי ורע לאנשים או שלא טוב לגנוב, במקום שיהיה מסוגל לראות את התופעה הרעה שהוא גורם לחברה, החברה מגלה לו תופעה זו באמצעות קביעת עונשים שונים. אילו יכול היה האדם לראות שיש חוק עולמי, לפיו אם הוא גונב, יקבל לאחר מכן בתגובה מהטבע, מחייו, ריאקציה רעה כמו מחלה או אסון לקרוביו, לאהוביו, הוא היה נזהר ולא עושה כן.

לשם כך מעמידה החברה לאדם כללים ומחייבת אותו לקיימם, וכך, למרות חוסר יכולתו של האדם לראות את חוקי העולם, החברה עוזרת לו לקיימם על ידי "שכר ועונש". כלומר החברה אומרת לאדם: משום שאינך רואה את תוצאות מעשיך, אינך רואה את החוקיות, אנו נעזור לך לא לפעול נגדה, שכן מוטב שתפחד מאשר תעבור על החוק, ובתגובה, אותו חוק "יעבור עליך" ויגרום לך רע.

כולנו היינו חפצים לראות את כל החוקים הפועלים בטבע, אך בטבע כל חוק ששייך לתחום ש"בין אדם לחברו", בין אדם לחברה, בין אדם לכוח עליון לבורא, הוא משובש ונסתר מאיתנו. חוקים אלו הינם, למעשה, החוקים שהתורה מסבירה עליהם בספר התורה. אלו חוקי העולם, שפועלים בכל מרחב הקיום, ובין אם נרצה או לא, אם נקיימם או לא נקיימם, חוקים אלו פועלים ויפעלו עלינו, כשם שפועלים עלינו חוק המשיכה, חוק שימור האנרגיה, וכל יתר החוקים שהאנושות כבר הספיקה להכיר.

התורה מסבירה את החוקים לאדם, ואומרת: ישנם תרי"ג חוקים נוספים שאינך יכול לקיים אם לא אספר לך עליהם. שכן אתה מקיים חוקים מתוך הרגשתך אותם, אך מה בנוגע לכל החוקים שאינך מרגיש? את החוקים שאינך מרגיש אתה יכול לקיים בפשטות, כלומר בגופך, אך זה לא נחשב לקיום חוקים, אלא לקיום "מנהגים".

ניתן לקיים את החוקים שהתורה מספרת עליהם רק במובן שתגיע לראיית החוק. עליך לדעת את כל החוקים הנסתרים ממך, ואז תהיה לאדם בוגר, ותקיימם. לראות את החוק פירושו, שתראה את מערכת יחסיך עם האנושות כולה, עם קרוביך ועם הבורא.

ברור, אם כן, שלאחר מכן תגיע למצב שתקיים בו "ואהבת לרעך כמוך", "כבד את אביך ואת אמך" וכולי. איש לא יצטרך לחייב אותך בזה, שכן הכול עדים לכך, שאין זה מועיל כלל לחייב את האדם לשמור על חוקים אם אינו מרגיש אותם בעצמו. אלא שאז ייפקחו עיניכם, ותראו את כל חוקי העולם, ותגיעו לחיי העולם, כמו שנאמר "וחי בהם ולא שימות בהם". שכהרי אדם צריך להגיע ל"עולמך תראה בחייך".

ניתן לצייר זאת כך: יש עולם שבו מערכת כוחות. האדם מצוי בתוך מערכת כוחות אלו, נתון בתוך רשתם של הכוחות כבתוך קורי עכביש, והכוחות פועלים עליו ללא הרף. יישום כוחות אלה, אכיפת חוקי הכוחות הללו, פירושה שהאדם יודע כל חוק וחוק, ומקיים אותו נכונה מבפנים, היינו נמצא באיזון עמו.

מכאן, שבסך הכול עלינו להגיע למצב שנקרא "שמירת חוק האיזון העולמי". אותו חוק עולמי כללי, שפועל בכל אדם, מתחלק לתרי"ג תנאים, כוחות, חוקים, ששמם "חוקים רוחניים". מדוע "רוחניים"? משום שהאדם יכול לקיים אותם רק בתנאי שהוא נמצא בהשתוות הצורה אליהם. כלומר באיזון, ביחס שווה אליהם. על האדם להגיע, בסופו של דבר, על ידי כל הכוחות הללו, לצורת ההשפעה המלאה.

הכוחות והחוקים הללו כולם מדברים על נתינה. נתינה לקרובים, לחברה ולבורא. במידה שבה אדם מסוגל לקיימם, באותה מידה הוא מצוי בהרגשת החוקים, היינו בהרגשת הבורא או בהרגשת העולם העליון.

מלבד "חוקי ההשפעה" יש עוד קומץ חוקים השייכים לאזור קטן, שנקרא "העולם הזה". שבו פועלים גם חוקים שהאדם מגלה, ואפילו אינו משתנה בפנימיותו, אלא רק למד אותם, וכופה אותם על עצמו מתוך "שיעורי הטבע". אלו חוקי הטבע של העולם הזה, ששייכים לדרגת הדומם, הצומח או החי. האדם למד אותם על ידי התעמקות במדע ועל ידי פיתוח חוכמות למיניהן, המורות לו כיצד להשתמש נכון ככל האפשר בדומם, בצומח ובחי שבעולם הזה.

אך בכל מה שנוגע לדרגת האדם, המדבר, שם כבר לא פועלים חוקים אלו. זו הסיבה לכך שבני האדם תמיד שוגים בעולם הזה, שכן הם טועים לחשוב, שניתן להתקיים גם מבלי לגלות את החוקים השייכים לדרגתם. על כך הם מקבלים בתגובה מהטבע מענה רע מאוד, והוא שלמעשה מביא את האדם אט אט לידי הבנה, שחובתו לדעת את מכלול החוקים השייכים לו, לדרגת המדבר. אלו הם תרי"ג מצוות התורה לחלק שנקרא יהודים, ושבע מצוות בני נח לחלק שנקרא אומות העולם.

האם חוק רוחני לא רק פועל, אלא גם משנה את האדם?

חוק רוחני פועל על האדם בצורה רעה אם האדם אינו מכיר את החוק, ובצורה טובה אם הוא מכיר את החוק ומשתווה אליו, כלומר נמצא באיזון עמו. אלוקים בגימטרייה זה "טבע" ולכן כל הטבע שסביבנו, העולם הזה והעולמות העליונים הרוחניים, הכול הוא אלוקים, ומערכת הכוחות הללו היא הופעת הבורא כלפינו.

ומכאן, שהפסוק: "אשר ברא אלוקים לעשות" פירושו, את כל הטבע, לשם מה ברא? כדי "לעשות", כלומר כדי שנקיים את החוקים הללו, נבצע אותם, נשתמש בהם נכונה. מה פירוש "לעשות" את החוקים הללו? "לעשות" נקרא שהאדם צריך לתקן את עצמו כדי להשתמש בכל חוק, לציית לו ולממשו נכון.

אדם שמגיע למצב כזה, מגיע להשתוות, לאיזון עם הבורא, ואז אין עוד שום כוחות, חוקים או מתחים בינו לבין הבורא, והוא נמצא במצב כמו של הבורא, בנצחיות, בשלמות, מבין הכול, יודע ומשיג הכול, מלא בכל טוב. וזו מטרת הבריאה.

אך מה בנוגע למישור הגשמי? אפילו בו טרם הכיר האדם את כל החוקים, וספק אם יכיר אי פעם.

במישור הפיזי אנו מכירים את החוקים, וייתכן שיחלפו עוד כמה מאות שנים ונכירם מעט יותר, אך לא זו הבעיה שלנו. הבעיה היא, שבהתאם להתפתחות האדם הוא חייב להכיר גם את החוקים הרוחניים, ששייכים לרמת האדם שבו, חוקים שכנגד דרגת המדבר. ואותם אנו לא מכירים ואף לא מתקרבים להכיר.

לכן דור אחר דור נכנס למצב מסובך, נואש וגרוע יותר מקודמו בעולם הזה. וכאן לא יועילו כל גילויי החוקים הגשמיים של פיזיקה, כימיה וביולוגיה, וככל שנשתמש בהם לטובת האדם, עדיין הם לא יתרמו לנו לחיים טובים, בטוחים ושלמים.

זאת משום שאנו לא מקיימים תר"ך, )שש-מאות ועשרים( חוקי דרגת המדבר, שהן תרי"ג פלוס שבע מצוות דרבנן. ואם אותם לא מקיימים, במה יועיל לנו להשתמש נכון כנגד זה בחוק המשיכה? מה נרוויח מכך שנדע כיצד לגדל את התבואה, אם בכל זאת האדם, בגלל הרע שבו, לא מחלק אותה לכולם, אלא הורג את רעהו, ובסופו של דבר משתמש בכל חוקי העולם הזה שגילה, לרעתו? וזאת משום שהוא לא מתקן את עצמו כאדם, אלא רק מפתח את המדע בדרגות שבהן אין צורך להשתנות כדי לגלות את החוקים.

כדי לגלות את החוקים השייכים לתרי"ג הכוחות הללו, לתרי"ג החוקים, על האדם להתחיל להשתנות בהתאם אליהם. זה כל ההבדל. לכך מיועדת חוכמת הקבלה, ועל ידה אנו יכולים להגיע למצב שבו ניכלל במרחב שבו פועלים כוחות הבורא, נתחיל להכירו, להתקרב ולהתאזן עמו. נתחבר ונידבק בו.

האם המדע עוזר לנו בגילוי הכוחות הגשמיים, ואילו הקבלה תעזור לנו לגלות את הכוחות הרוחניים שפועלים עלינו?

המדע שהאדם מכיר ומפתח הוא כנגד טבע הדומם, צומח וחי, ואילו חוכמת הקבלה היא כנגד טבע דרגת המדבר, שבה אף מבלי שנהיה מודעים לכך, הכוחות הפועלים כנגד הרצון שבאדם הקרוי "מדבר" הם תרי"ג תנאים להביא את דרגת המדבר שבנו לידי תיקון, כך שישמור את החוקים.

לשם כך אנו נצרכים לחוכמת הקבלה. אם לא ניתּקן, יהיה לנו רע ביותר, שכן תאר לעצמך שהינך נמצא בחוסר איזון מוחלט עם תרי"ג הכוחות שפועלים עליך. הרי זה לא ייאמן.

האם אפשר לדמות את התנהלות חיינו כתייר שנחת במדינה שאת חוקיה אינו מכיר, והוא פועל כראות עיניו, ולפתע מוצא את עצמו נידון לעשרים שנות מאסר?

נכון. גרוע מאוד שמרבית האנושות אף אינה ששה להכיר את החוקים. לפני אלף או אלפיים שנים, כאשר לא היינו מפותחים במיוחד, גם לא היינו בניגודיות כה קיצונית לחוקים הללו, שכן היינו פראי אדם. כיום אנו מפותחים יותר, ולכן גם אגואיסטים, אכזריים וחכמים יותר, ונמצאים ביתר ניגודיות לחוקים הללו. וזו סיבת הסבל הגובר בכל דור ודור.

מה קורה קודם, האם האדם חייב להשתנות כדי להגיע לגילוי החוקים או שהחוקים ישנו אותו תחילה?

ראשית על האדם להשתנות כדי להכיר את החוק, וכאשר הוא מכיר את החוק, הוא גם מתחיל לקיימו. האדם לא יכול לראות את החוק לפני שהוא משתנה, שכן אחרת היה רואה את החוק ומקיים אותו באופן אגואיסטי. מה גורם לאדם להשתנות לפני ידיעת החוק? ייסורים.

האם החוקים הללו פועלים על העם היהודי באופן נחרץ יותר?

כן, היהודים הם אלו שחייבים להיות אור לגויים, וללמד את כולם את חוקי העולם.

האם אדם שמגיע להכרת החוקים הרוחניים, מכיר אותם בשלבים או את כולם בבת אחת?

ודאי שלא באחת. הוא מכיר אותם בשלבים, בהתאם להתפתחותו, בהתאם לרמת התיקון שלו, בהתאם להשתוותו אליהם. לפי הדרגה שבה האדם מתקן את עצמו בחלק האנושי שבו, בעל מנת להשפיע, בכך שהוא רוצה להידמות לבורא בכללות, כך הוא מתחיל להכיר את החוקים על ידי זה שהבורא מראה לאדם מיהו. אם אדם מיישם על עצמו את כל החוקים, הוא נעשה דומה לבורא.

מה יקרה אם לא נכיר בחוקים?

מערכת החוקים הזו מצדה פועלת עלינו כל הזמן, ללא התחשבות ברצון האדם. לכן אם האדם יכיר אותה, הוא יוכל להסתדר עמה ולחיות טוב. ואם לא יכיר אותה, אז בכל רגע ורגע שבו הוא מתפתח בצורה לא נכונה, הוא לא מסתדר עם החוקים הללו, כלומר עם הבורא, ונמצא בפיגור הולך וגובר, וכתוצאה מכך ביתר חוסר איזון והתנגדות. ככל שזה פועל על האדם לרעה, כך הוא מרגיש יותר ייסורים.

האם אדם שהחל לשאול על מהות קיומו, כבר נמצא בשלב הראשון בדרך לגילוי החוקים?

אדם מתחיל לשאול את עצמו: מדוע אני סובל בעולם הזה? הוא לא סובל משום שאינו יודע את חוק המשיכה, חוק החשמל או את חוקי הביולוגיה והכימיה, ואף לא משום שאינו יודע רפואה. האדם סובל משום שאינו יודע מה לעשות עם דרגת האדם שבו, שלא מתנהגת נכון.

לכן כולם נלחמים זה בזה, והאנושות מצויה בתסכול, פחד וייאוש, שאלו מחלות ובעיות של בני-אדם. כלומר של דרגת האדם שבנו, ולא של הדומם, הצומח או החי, שכן בדרגות אלו אנו לא מרגישים רע.

דרגת האדם, המדבר שבנו, אינה נמצאת באיזון עם כוחות הטבע, לכן כוחות הטבע פועלים עליה לרעה. זה לא ישתנה עד שהאדם יעבור שינוי כלשהו, שבעזרתו יוכל להכיר את הכוחות הללו ולהיות בהתאמה מרבית אליהם. כרגע האדם הוא כבורג שאינו מוברג במקומו הנכון, ואף אינו מותאם לעבודת המכונה, לכן ודאי שיימחץ.

האם עבור תלמיד חדש, העובדה שהאדם מופעל באמצעות חוקים רוחניים, תהיה הוכחה מספקת לכך שיש מטרה לחיים בעולם הזה, ושבידי חוכמת הקבלה האמצעי להשגתה?

כאשר אנו פונים לאדם על מנת להסביר לו מהי קבלה, אנו משתמשים בכמה אופני הסברה.

הפנייה לקבלה מצד המדע היא דרך החוקים שלפיהם מופעל העולם והמציאות כולה."חוקי הטבע", שנקראים גם "חוקי הבורא", כלומר מכלול החוקים שמתגלים לעינינו כעת, והחוקים שטרם נגלו, אך יתגלו בעתיד, הינם: בורא, טבע, אלוקים. על האדם רק לדעת כיצד להשתמש נכון בחוקים אלו, היינו בטבעו, על מנת להגיע אל הטוב המוחלט.

לשם כך יש אנשים החוקרים את המציאות לא רק במסגרת העולם הזה, ולא רק כדי להסתדר על פני כדור הארץ באופן מקרי, אלא כדי להסתדר במציאות כולה, במציאות הגשמית ובמציאות העליונה. אותם אנשים נקראים "מקובלים", והם שמביאים לאנושות את הידע על כל הטבע, הן הנגלה והן על מה שנסתר לעת עתה. שכן אם ידע האדם למה עליו להתאים את עצמו, יהיה לו טוב.

כל מה שצריך לעשות הוא לשמוע לעצתם של אותם חכמים, שגילו את חוקי הטבע העליון. כפי שבעולם שלנו, אם לא נשמור על חוקי הטבע, ניפגע. אדם שיקפוץ מהגג וירצה שכוח המשיכה לא יפעל עליו, האם זה יעזור לו? ודאי שלא. אם ירצה או לא ירצה, הוא עדיין יהיה תחת השפעת החוק, ייפול לארץ וייתכן שייהרג כתוצאה מפעולת אותו החוק עליו.

על כן יש מי שמסביר לו, שאם ברצונו לקפוץ מבניין גבוה, עליו להשתמש בחוק המשיכה בצורה נכונה. כלומר בשיתוף חוקים נוספים, בסביבה שנקראת "אטמוספרה", המאפשרת לבנות מצנח וכך להשתמש בחוק המשיכה בצורה אחרת, בעזרתם של חוק שני ושלישי, וכן הלאה. כלומר, האדם יכול להשתמש בחוקים לטובתו, ולנצל אותם נכונה, על ידי הכרתם.

כך הוא הדבר גם לגבי חוקים כללים יותר, שפועלים על האדם בצורה חמורה בהרבה, רק שאינו מבין או מרגיש וכלל אינו מודע להם. אלו, למעשה, חוקי החברה, חוקי הטבע הפנימי והטבע החיצוני של האדם.

האדם מסוגל לחוש ולראות כיצד פועלים החוקים הפיזיים, אך כיצד יגיע לתחושה איך פועל חוק רוחני, כדי שיוכל להתמודד איתו?

לו חש האדם כעת את החוקים הרוחניים כמו את החוקים הפיזיים, ודאי שהיה מקיים אותם, שכן בסך הכול כולנו מבקשים ליהנות מקיומנו, ואיש אינו רוצה לסבול, ולכן לא היה עושה דבר שנוגד את החוקים הרוחניים.

הבעיה היא שחוקים אלו נסתרים מהאדם, הוא אינו יכול לראות את החוק, לא את פעולתו ואף לא את תוצאת פעולתו. וזו הסיבה לכך שהוא טועה ללא הרף, כאדם הצועד בחשכה, ומבלי להבין מדוע לפתע הוא מקבל דקירה פה, מכה שם, נופל, נתקע בקיר ולעולם אינו יודע מה עוד מחכה לו מעבר לפינה.

כיצד ניתן לראות ולחוש בחוקים הרוחניים, כדי לא לטעות? לשם כך יש ללמוד חוכמה שמלמדת את האדם להשיג את החוקים הללו על ידי מאמץ. לשם מה עליו ללמוד? כדי שמתוך רצונו ידע אותם וישתוקק להשתמש בהם נכון. להשתמש נכון פירושו, לא בצורה טבעית, כבאותם חוקים הנגלים במצבנו הנוכחי, אלא שיגיע לידיעת הטבע הכללי על ידי טרחה ויגיעה מצדו.

מדוע נדרשת יגיעה מצד האדם? משום שבזה שירצה להגיע לגילויים, יבין שזה אפשרי רק בתנאי שבעצמו ישתנה, כך שירגיש ויבין אותם. וכך הוא יתקן את עצמו בהתאם אליהם ויבוא לשימוש בהם מרצונו.

ההבדל בין חוקים רוחניים לבין חוקי "העולם הזה" הוא, שהאחרונים לא מחייבים את האדם להשתנות כדי להבינם, אך החוקים הרוחניים, לעומת זאת, נסתרים ממנו, ולא יתגלו אלא לפי רצונו להשתנות בהתאמה אליהם ולהיות כמותם. על כן מדען לא חייב להימצא בהתאמה לחוקים, אלא כתוצאה מהמחקר מתגלים לו חוקים מסוימים, והוא מסיק שכדאי להשתמש בהם כך או כך.

אך כאמור, בנוסף למה שמגלה המדע, קיימים גם "חוקי העולם", השייכים לטבע האדם, והם "חוקים עליונים", רוחניים. הם אינם שייכים לדרגות הדומם, צומח וחי, אלא לדרגת המדבר בלבד, והתגלותם מותנית רק ברמת הידמות האדם להם.

החוקים הרוחניים נסתרים על מנת שהאדם יוכל לפתח השתוקקות להידמות להם, ובעקבותיה יגדל לרמתם המוסרית, מתוך הכרה גדולה יותר מזו שיש לו כיום, ומתוך יכולת לחיות בהתאם לחוקים אלו. בזה הוא הופך להיות "אדם", וחדל להשתמש בטבע העולם הזה, שנקרא "פרא אדם", מתוך שמגיע למצב שבו הטבע העליון, הנסתר, מתגלה לו.

חזרה לראש הדף
Site location tree