אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / מבט לקבלה / אדם, חברה, עולם / האם זו אחרית הימים?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

האם זו אחרית הימים?

נדמה שבימינו מסתמנת מגמה משמעותית של איבוד עניין קולקטיבי בפיתויי העולם הזה. חנויות המוכרות כלי רכב יוקרתיים עומדות מיותמות, חנויות תכשיטים ריקות מאדם, מכשירי טלפון ניידים מ"הדור השלישי" לא מעוררים התלהבות רבה, ואף בתי הקולנוע אינם מושכים קהל כבעבר. נראה שהאנושות מבינה שכל אלו לא מובילים אותה לשום מקום חדש. אך בניגוד לזה, המכללות ללימודי חוכמת הקבלה נמצאות בשיא פריחתן, ורבים נוהרים ללמוד חוכמה עתיקה זו. האם זוהי אחרית הימים?

בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, ימי השפל הכלכלי שררה בארצות הברית דפרסיה, אנשים לא קנו לחם, אבל קנו כרטיס לקולנוע רק כדי לברוח מהמציאות. כיום זה כבר לא עובד כך, וזו אכן התקדמות רוחנית, אך עדיין לא התקדמות מספקת, שכן זו רק תחילת הדרך.

האנושות עומדת כעת מול שאלות קשות מאוד שלפתע עולות מתוכה, כאשר איש לא ציפה שכך ייראו פני הדברים. היא אינה יכולה להמשיך ולהתקיים עוד בלי למצוא תשובות כלשהן, שכן האדם לא יכול לברוח עוד מהשאלה לשם מה הוא חי, כאשר אף על פי שיש לפניו הכול, דבר לא מספק אותו, לא ממלא אותו.

בכל פעם שבה יש לאדם חיסרון כלשהו, הוא מיד מחפש מילוי כנגד אותו חיסרון: לשתות, לאכול, לאהוב מישהו או מישהי, לטייל, להבין, לראות, העיקר למלא את עצמו באופן כלשהו. כעת מתגלה בו לפתע חיסרון, רצון, כך שאל כל מקום שאליו ישא מבטו, עדיין לא ימצא כיצד למלאו.

אין בעולם הזה דבר שיכול לספק את האדם. זו הסיבה לכך שכבר אינו חפץ במכשירים טלפון ניידיםחדשים, כבר אינו רוצה לצפות בטלוויזיה, ולאט לאט מתמעטים הדברים שבהם הוא חפץ. הוא חש כאילו אין מה לקרוא, אין מה ללמוד, אין לשם מה לטוס לחלל, משום שכבר חווה את כל אלו, וראה שאינם ממלאים אותו.

יוצא שהאדם, במהלך התפתחותו, הגיע למצב שבו הוא מחזיק באותן שאלות שהיו לו גם לפני חמשת-אלפים שנה, אלא שאז חשב שיוכל למלא עצמו בתשובות שיקבל מהתפתחות הכלכלה, התרבות, החברה, הוא חשב שיוכל למלא את עצמו על ידי טיולים ברחבי העולם, על ידי עיסוקיו הפוליטיים, על ידי המדע, שיגלה לו כיצד והיכן הוא חי, ואף ישיב לשאלות מי אני ומה העולם שסביבי. אך בסופו של דבר הגיעה האנושות למצב שבו למרות התרחבותה והישגיה נותרה ריקנית עוד יותר, ועדיין מחזיקה באותה שאלה: "מהו הטעם בחיים"?

האדם עודו מחזיק בשאלה, אלא שכעת הוא כתינוק שאיבד את דרכו, והוא עומד על מקומו ובוכה: "איפה אימא?" שכן הגדול והבוגר נעלם ממנו, והוא נותר לבדו, אינו יודע לאיזה כיוון עליו לפנות. הוא משותק מפחד ומחוסר ידיעה. ובאמת, מה נותר לו עוד? בעבר פיתחה האנושות מערכות המספקות בידור מכל הסוגים האפשריים.

כיום אפילו הדברים הפשוטים והטבעיים, כתענוגי אוכל ומין או חפצים יפים מאבדים את הטעם, ואינם מביאים את האדם לידי מילוי. זוהי "קללת הנחש": הכול נמצא לפניך, אך מדבר לא תהנה. לפיכך, לאנושות נותר לפנות רק לשימוש בסמים או באלכוהול, שכביכול מספקים לאדם פתרון – לנתק עצמו מן המציאות, כלומר לא לנסות ליהנות ממה שסביבו, אלא להתנתק. מכאן והלאה יכולות להיות כמה דרכי התפתחות:

1. האנושות כולה תתחיל לצרוך סמים.

2. האנושות תילחם בנגע הסמים.

3. האדם יכיר בכך שגם השימוש בסמים לא מביא לפתרון, משום שהשאלה תזעק מקרבו בכאב כה רב, עד שלא יוכל עוד להשתמש בהם ולהתנתק ממנה. לא יוכל עוד לאבד את עצמו לדעת.

על ימינו אלה, אחרית הימים, מספרת חוכמת הקבלה ובפרט ספר "הזוהר", שכעת חייבת חוכמת הקבלה להתגלות כפתרון, כתרופה, כהצלה, כַמילוי האחרון, האמיתי והיחיד. ודווקא אז יהיה הלימוד מותר לכל אדם ואדם, ובאמצעותה נוכל להגיע לפתרון השאלות מהו הטעם בחיים, מהו סוד החיים ומהי מטרתם.

בימינו מתחילה האנושות לחפש בעצמהתשובות בתוך חוכמת הקבלה, שכן היא חשה כי משהו מאיר מחוכמה זו, אך למרבה הצער, רוב הציבור עדיין מגיע ל"מלמדי" חוכמת הקבלה המוכרים לאדם תוכנית לשיפור חייו בעולם הזה באמצעותה. הם מבטיחים לאדם: "תוכל ליהנות מאותם דברים שמהם כבר אינך מסוגל להפיק הנאה, תמצא זיווג טוב, תרוויח כסף, תצליח בעסקים, תהיה בריא ושמח יותר", וכולי.

משום שהקבלה מסקרנת את האדם, אלו שעדיין אינם יודעים מהי קבלה אמיתית, נמשכים לכל האמור, ואין להם יכולת הבחנה למה למעשה הם נמשכים. הדבר נובע מכך, שזוהי רק ראשית התגלות חוכמת הקבלה, ולכן אנשים מאמינים בכל דבר, וחושבים ששם כנראה נמצאת האמת. ודאי שישנם רבים שמנצלים את ההזדמנות למכור את חוכמת הקבלה ולהתעשר ממנה, כאשר למעשה, חוכמת הקבלה מיועדת לדבר אחד בלבד, כפי שכתוב בה, לגילוי הכוח העליון לאדם שנמצא בעולם הזה.

אם אדם מבין ויודע מהו הכוח שמעליו, הכוח היוצר אותו, משגיח עליו, שולט בו ומסדר את חייו, מתוך כך הוא כבר יקבל את התשובה על שאלות בדבר סוד החיים, כמו לשם מה נולד, לשם מה הוא חי, מהוסוד גלגולי החיים שהוא עובר, מה קורה לאחר המוות, לשם מה נועד כל התהליך הזה, וכיצד הוא עתיד להסתיים? האם האדם הוא "בובה" ללא שליטה עצמית והכול נשלט מלמעלה או שיש בידו אפשרות לבחירה חופשית ולשינוי הגורל? וכיצד ידע במה עליו לשנות את גורלו?

את התשובות לאלו ויותר מספקת חוכמת הקבלה לאדם, אך היא משיבה לו עליהן בצורה רצינית. היא אינה מיועדת למלא את התיאבון של האדם לתענוגים, אלא להעניק תשובות אמיתיות למי שמגיע לבשלות מסוימת ובאמת רוצה לדעת מהי מטרת החיים, עד שללא ידיעה זו חייו אינם חיים.

על האדם למאוס ב"סתימת" עצמו במעט הנאה מכאן ומעט הנאה משם, כי כך עוברות דקות, שעות, עוברים ימים, חיים שלמים, ושוב הכול מסתיים. על האדם לדרוש לדעת איך כל זה ייגמר ומה בכוחו לעשות, לדרוש לדעת לשם מה הוא נמשך לכל הדברים האלה, ועליו לרצות לדעת את כל התהליך עד סופו.

לכן כל אותם "מקובלים מודרניים" המוכרים סגולות לבריאות, להצלחה ולחיים טובים תחת הכותרת חוכמת הקבלה, ודאי ייעלמו עם הזמן, שכן האנשות תגלה שלא לזה היא זקוקה, ושכל אותם "מומחים" אינם מסוגלים לספק לה אפילו את מה שהם מבטיחים, אלא נותנים לה רק סיפוק פסיכולוגי גרידא, ולא יותר מכך.

או אז יגיעו האנשים לחוכמת הקבלה האמיתית, שתפקח את עיניהם, והם יראו את העולם הנאור והגדול העומד מאחורי התמונה שסביבנו, היינו מאחורי תמונת המציאות, שכעת נדמה לנו שהיא ואנו עצמנו זה כל מה שיש.

מי שתיפתח לו תמונת העולם, יראה שהמציאות היא רק ספירה אחת קטנה ומצומצמת ביותר, הנמצאת אמנם במרכזה של המציאות, אך סביבה ישנן עוד ספירות גדולות של מציאות רחבה יותר, מציאות נצחית, וגם אותה מציאות חיצוניתנוצרה עבור האדם, ועליו ללמוד כיצד להשתמש בה ולחיות בה.

החיים שאדם רוכש כאשר הוא מרגיש במציאות עליונה, במציאות החיצונית, הינם חיים נצחיים, והוא עצמו עובר שינוי כה מהותי וגדול בהיקפו, עד שהוא הופך ליצור שלם, נצחי ומאושר. אך את השינויים הללו משיג האדם רק על ידי תיקונים פנימיים שעליו לעשות בעזרת לימוד חוכמת הקבלה.

אין זו דרך קלה, אלא דרך של לימוד מעמיק, מתוך ספרים אמיתיים, ולא כאלו שנכתבו על ידי "מקובלים" למיניהם. ישנם בסך הכול שלושה מקורות אמיתיים: ספר "הזוהר", ספרי האר"י, וספריו של בעל הסולם, שנכתבו האחרונים מביניהם. בעל הסולם לקח את המקורות הקודמים לו ועיבד אותם במיוחד עבור אותן הנשמות שיורדות עתה לעולם הזה, ושצריכות להשתמש "בחוכמת הקבלה" כדי להגיע למטרה.

יוצא שבעל הסולם הוא למעשה המקובל היחיד בכל הדורות, שעיבד את חוכמת הקבלה עבור דור שמשתוקק להשתמש בה, ולממש אותה כדי להגיע לפתרון, היינו למטרת הבריאה. שכן כל המקובלים הקודמים לו לא כתבו בצורה שימושית עבור דור שירצה להגיע למטרה. זאת משום שהם לא חיו באותו הדור, מלבד הרב קוק, שנגע בזה במקצת. אך מי שעשה את מרבית המלאכה הוא בעל הסולם. וזה מה שעתיד לקרות בעולם הזה, בזמננו.

היופי שבדבר הוא, שהאמת אינה צריכה הוכחות, שכן אנשים יכולים להוכיח ולסתור כל דבר אם יש להם כושר ויכוח והיגיון חזק, או שהם מיומנים באומנות הנאום והם בעלי כוח שכנוע בחסד עליון. אך בזה שאדם משכנע מישהו לחשוב כך או אחרת, הוא אינו משנה את המציאות, הוא לא משנה את העתיד לקרות. האמת חייבת לבוא ללא כל חשבון עם מה שחושבים האנשים, וזה הדבר היפה שעתיד לקרות לאנושות.

התגלות חוכמת הקבלה כלל אינה תלויה באופן שבו נתייחס אליה או נדון בה. יכולים לקום אנשים חדי מחשבה וחריפי לשון שיביאו אלף ואחד תירוצים להתנגד לה, ומנגד יקומו אחרים שיביאו אלף ואחת הוכחות לטובתה. כל זה חסר חשיבות, שכן חשיפתה תפרוץ ותגיע, כי העניין טמון בחוק המציאות. ואנו, אם נרצה או לא נרצה, נגיע למצב שבו חוכמת הקבלה תפתח את עצמה כלפי העולם ותגיש עצמה לאנושות, והאנושות תציל את עצמה ובזכותה תבוא לגמר תיקון.

אז ניכלל בנצחיות ובשלמות ונהיה בדרגה ובקומה שבה האדם משתווה לכוח העליון ומגיע להיות "האדם". למקום שבו אינו נותר כזה שכל חפצו לדעת כיצד להצליח בזיווג, בארוטיקה, בעסקים, בבריאות, בחינוך ילדים וכדומה. כיום יש מי שחושבים שחוכמת הקבלה מספקת לנושאים אלו מענה, אך זו טעות גדולה מאוד.

חוכמת הקבלה מספרת על כל השלבים שנעבור בדרך, וכיצד נצעד שלב אחר שלב מימינו והלאה, ונתקדם למצב שנקרא "הדור האחרון", כלומר נצעד לעבר דור שכולו מתוקן, דור שכולו טוב, שנמצא בטבע קרוב לכוח עליון.

האם יבוא יום שבו אנשים יזנחו את כל הבלי העולם הזה באחת, ויתמסרו ללימוד חוכמת הקבלה?

ראשית, הדברים הללו יתרחשו באופן טבעי, מחד, על ידי כך שהאדם יאבד טעם בכל עסקי העולם הזה, ומאידך, לפתע יגלה טעם בהתקרבות לחוכמת הקבלה וביצירת קשר עם העולם הרוחני. בנוסף, הצרות והייסורים שהאנושות תחוש בזה שעדיין לא השיגה כוחות עליונים, תביא אותה לגילוי שהאגו שלה הוא מקור כל הבעיות, אך היא לא תדע כיצד להתמודד עמו. ואילו מצד החיוב, היכולת והאפשרות להגיע ולממש עולם נאור תתגלה על ידי חוכמת הקבלה.

שינויים אלו יתרחשו בהדרגה, שכן הנשמות עצמן שונות זו מזו לפי טבען ולפי אופיין, ולפיכך לא כל אחד חייב להגיע ללמוד ולהיות "חוקר רוחני", אלא ישנם כאלו שנמשכים לזה וישנם כאלו שלא. אי לכך כל אחד ימצא את עצמו בקשר מסוים, שכלי, גופני (על ידי פעולות חיצוניות), נפשי או רצוני. האחד יהיה קרוב יותר לרוחניות, ואילו השני רחוק יותר מהרוחניות, לפי הכתוב: "כשם שפרצופיהם אינן דומות זה לזה, כך אין דעותיהם אינן דומות זה לזה" זה הדבר הנכון, וכך צריך להיות.

בעל הסולם כתב על הדורות הנוכחיים, שיתרחש בהם תהליך מהיר למדי, שלא יתפרש על פני דורות רבים. הוא כתב כיצד יתבטא התהליך, כיצד יבנו דורות אלו את העולם החדש, ואילו חוקים צריכים להיות בו. והכול נובע מהמצב שבו האנושות מצויה כבר היום בשורשה הרוחני, ומי שמגיע לשורש, רואה שם את אותה תמונה עתידית שבה עלינו להיות בגשמיות. ומתוך זה מובן איך ובאיזה אופן עלינו להתקיים.

אי לכך אין כאן כל ספק, העתיד כבר קיים, ומי שפורץ לרוחניות, כלומר מי שמצוי מעל זמן, תנועה ומקום, רואה את העבר, ההווה והעתיד כאחד, ועבורו אין כל בעיה לראות, להרגיש ולהבין מהי צורתה העתידית של כל העולם. הכול יתרחש במהרה, משום שזה כבר החל להתגלות בטבע הרוחני, המתגלה בזריזות יתרה. ניתן לתאר זאת כך, כפי שחורבן הקדושה שהתרחש לפני אלפיים שנה, היה תהליך בן עשרות שנים בלבד, כך צריך להיות כעת בניין הקדושה, תוך עשרות שנים.

חזרה לראש הדף
Site location tree