אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / מבט לקבלה / אדם, חברה, עולם / חולי נפש
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

חולי נפש

פסיכיאטרים טוענים, שמחלות נפש נובעות מבעיה פיזיולוגית, שיוצרת בעיה נפשית. מטפלים קדמונים טענו שמקור המחלה הינו "רוחני", וחולי נפש הם אנשים שנכנסו בהם רוחות, שדים, דיבוק, וכדומה.

ממה נובעת מחלת נפש, על פי חוכמת הקבלה? האם מותר לאדם חולה בנפשו ללמוד קבלה? האם יש לו סיכוי להגיע לגמר תיקון? ומהי משמעות חייו, אם עצם המבנה הפיזיולוגי שלו אינו מאפשר לו אפילו להבין היכן הוא נמצא, קל וחומר לשאול "מה הטעם בחיי?"

כל מה שאנו רואים במציאות אלו חלקי מציאות עליונה, שנשברו ונפלו מגובהם הרוחני לרמה הגשמית, הרמה הנמוכה ביותר, שנמוך ממנה לא קיים. כל שורש בעולם הרוחני נותן את התופעה הגשמית שלו בעולמנו.

חוכמת הקבלה מלמדת, שבתחילה נבראו העולמות העליונים, לאחר מכן הם נשברו, וכתוצאה מהשבירה נוצר "העולם הזה". מכאן, שישנה דרגה שבה נמצאים "עולמות עליונים", תחתיה נמצאת דרגה או מצב שנקרא "חורבן", ותחתיו – "העולם הזה". זו הסיבה לכך שבעולמנו קיימות תופעות שאפילו בשכל האנושי ניתן להבחין שהן בלתי שלמות.

כבר לא מדובר רק בטבע האגואיסטי של האדם "הנורמאלי", טבע של "אדם לאדם זאב", שכל בריאה מתפרנסת מכך שמשתמשת בזולת, וכל דרגות החומר, דומם, צומח, חי או מדבר, מבקשות לספוג לתוכן את האחר במטרה לקלוט, לבלוע את האנרגיה שלו לטובת עצמו. כל אלה תופעות רגילות של העולם הזה, וזהו טבעו, עד אשר יתעלה העולם כולו לדרגה עליונה או עד אשר יטפס אדם מהעולם הזה לעולם הרוחני, ואז יחליף את טבעו ויתחיל לחיות במציאות אחרת.

מלבד הרצון ליהנות על חשבון הזולת, אנו עדים לתופעות נוספות, אותן אנו מגדירים כ"לא נורמאליות", שכן "נורמאלי" נחשב אגואיסט מפותח, שמוכן להרוס את העולם כולו תמורת טובתו האישית, ואילו "לא נורמאלי" הוא מי שאינו מסוגל לשלוט במציאות.

בעולם הזה, המצוי תחת שבירה, קיימים מספר סוגי נשמות: נשמות גבוהות מאוד שמרגישות את העולם הרוחני מתוך זכותן, לעומתן יש נשמות עבות מאוד, קרובות לדרגת בעל-חיים, שבקושי רב מסוגלות להאמין ברוח, שכן אינן חשות דבר מלבד החומר, ולכן אינן מסוגלות לייחס חשיבות למציאות רוחנית, אלא רק לחומר ולטכניקות למיניהן. וישנן נשמות הנמצאות בין אלה לאלה, שלרוב הן בעלות נטיות אמנותיות. שלושת הסוגים מצויים בגדר הנורמה.

אך בנוסף, ישנן נשמות שעקב שבירת הכלים נוצרה בהן ערבוביה של תכונות. ייתכן שנשמות אלה קיבלו תכונות טובות ונכונות, אך לא קיבלו איתן גם את הכוחות לנהל את תכונותיהן במסגרת נכונה, וכתוצאה מכך רגשותיהן מצויים מחוץ לכוחות שאמורים לנהל אותן. לתופעה זו, לאנשים בעלי בעיות פסיכיאטריות, אנו קוראים "חולי נפש".

מדובר במעין התפרצות של רגישות יתר, מעבר לגבולות שבהם מסוגל האדם לנהל את רגשותיו בצורה נכונה, ובעולם שלנו זה נחשב מחלה, כלומר מצב שהוא מחוץ לתפקוד הרגיל, המאפשר לאדם לתקן את עצמו על ידי שיטת הקבלה, ולהגיע לדרגת הקיום הגבוהה ביותר, היינו לדרגה שלפני שבירת הנשמה וירידתה לעולם הזה. שכן על האדם הנורמאלי לעבור את כל הדרך הזו, הטיפוס בעלייה זו מלמטה עד למעלה, דרך כל השבירות, ולהגיע לדרגתו העליונה ביותר.

אנשים בעלי ערבוביה לא נכונה של תכונות כתוצאה מהשבירה, אינם מסוגלים לבצע על עצמם תיקונים, "תיקוני נשמה", ולרומם את הנשמה עד למקורה העליון, כפי שיכולים יתר האנשים ושבמוקדם או במאוחר גם יעשו זאת. סוגי הנשמות האלו מצויות במצבים שאי אפשר לתקנם.

תיקון הנשמות "החולות" יתרחש בגמר תיקון, כאשר כל יתר הנשמות שמסוגלות לפקח על עצמן, כלומר נשמות בעלות גבולות מאוזנים בין שכל לרגש, שיש ביכולתן להעביר את עצמן תיקונים, יתוקנו, ואז יגיע הזמן שבו על ידי תיקון הנשמות הבריאות, המתפקדות באופן עצמאי, ייתַקנו גם הנשמות הלא שפויות.

האם כרגע אין טעם אפילו לנסות להביאן לידי תיקון?

לא ניתן לתקן את נשמות שלוקות במחלות נפש באמצעות שום שיטה. ניתן רק לקרב חלק מהן לתפקוד הנורמאלי על ידי מתן תרופות פסיכיאטריות, ולגבי חלקן לא ניתן לעשות אף זאת. תיקונן יהיה בסוף כל התיקונים, היינו ב"גמר התיקון" הכללי,אך הן לא היחידות, גם הנשמות הגסות במיוחד, אלה שחסרה להן מעורבות החלק הזך בנשמה, יעברו תיקון רק בסוף התפתחות הנשמות.

במבנה הנשמות יש חלק מסוג נשמת "ישראל", שהוא החלק הזך ביותר, ובשפת הקבלה נקרא "גלגלתא ועיניים", ויש בו חלק מסוג נשמת "אומות העולם", שבשפת הקבלה נקרא "אח"פ". על ידי שבירת הנשמות, כלומר שבירת "נשמת אדם הראשון" כתוצאה מהחטא, התערבבו כל הנשמות זו בזו, ובכל נשמה שעברה שבירה קיימים כל החלקים: נשמות "ישראל" ונשמות "אומות העולם", ואין נשמות נקיות זו מזו.

זו הסיבה לכך שיש לברר את הנשמות, שכן אף על פי שבעולם מצויים "עם ישראל" ו"אומות העולם", החלוקה הזאת נקבעת רק על פי הגופים, אך לפי הנשמות כולנו מצויים לאחר חורבן, ואיש אינו בעל נשמה טהורה, על כולנו להיתקן. בנוסף, בכל נשמה ישנו חלק שקרוי "לב האבן", שאותו לא ניתן לתקן. בספר ה"זוהר" כתוב עליו רבות, ושם הוא מכונה "עצם לוז". גם הוא יתוקן רק לאחר תיקון כל הנשמות.

כך שאנו מבחינים כאן בכמה חלקים בעייתיים: נשמות "חולות נפש", חלק "עצם לוז" שקיים בכל נשמה, ונשמות כה עבות, שעד לגמר התיקון הכללי לא ירגישו שעליהן להצטרף לתהליך כלשהו של תיקון עצמן. בעל הסולם כותב במאמר "הדור האחרון", שמדובר בנשמות גסות מאוד, שמצטרפות רק באופן פורמאלי לתיקון, מתוך כך שאם כולם מתוקנים, אז גם הם יתוקנו.

אך הן לחלוטין מחוסרות הרגשה לגבי קיום עולם רוחני ולגבי ההכרח לפעול במהלך החיים כדי להגיע אליו. הן לא מסוגלות להתרגש מזה, להבין או להתחבר לאמת הזאת בדרך כלשהי. זאת משום שלמרות השבירה, מצויה בנשמות הגסות כמות מזערית של חלק נשמת "ישראל", ואילו חלק "אומות העולם" שולט בהן ואינו מאפשר להן להתפתח, עד לגמר התיקון הכללי, שבו ייתַקנו גם הן, חלקי "לב האבן" והנשמות שלוקות בחולי נפשי.

כיצד מסבירה הקבלה מקרים שבהם אדם תיפקד באופן נורמאלי לחלוטין, ובוקר אחד השתגע?

חיינו מונהגים בצורה עדינה ומיוחדת מאוד: הם מובנים בתוך מערכת רשימות שמתעוררות באדם בכל רגע ורגע. זהו, למעשה, החלק הכולל מידע של הגֵן הרוחני.

אפשר לתאר זאת כך, נשמת אדם היא כמו כלי, ספל קטן, שנמצא בתוך שדה רוחני. הוא נע ונד בשדה לכיוונים שונים, לפי ה"רשימו" שמתעורר בו, כלומר לפי הנתון הרוחני, הגֵן הרוחני שמתחדש בו ללא הרף. לפי אותו גֵן הוא מגיע למקום מסוים בתוך המרחב הרוחני, ומתמלא לפי המקום שבו הוא נעצר. ברגע הבא הוא מקבל התחדשות שמגיעה מתוך ה"רשימו", גֵן אחר שגורם לו לנוע למקום אחר, וגם שם הוא מתמלא במקום שבו עצר.

כך אנחנו פועלים, אף כי כרגע איננו מודעים לזה. זו הדרך שבה אנו חשים את כל התהליכים שעוברים עלינו, בתוכנו, בגופנו, בהרגשתנו, בהרגשת העולם והמציאות. וכפי שביולוגים או רופאים מגלים, לעיתים קיים בגנים של האדם חלק כלשהו שאינו תקין, פגום או אחראי על איזו מחלה או תופעה, ולפתע האדם חולה. כך הדבר גם בגֵן הרוחני.

הגֵן הינו בעל שרשרת רשימות, ובנקודה מסוימת בשרשרת זו עלול להיות פגם בנשמה כתוצאה משבירת נשמת "אדם הראשון", ובשל הערבוביה ברשימות ובנשמות, אצל כל אדם עלול לקרות שבחלק כלשהו בחייו, קטן או גדול, יהיה פגם בגֵן הרוחני, שכתוצאה ממנו האדם ייכנס לפתע לתוך מה שנראה מבחוץ כמערבולת בעיות פסיכולוגיות או פסיכוסומאטיות, אך מדובר פה, בעצם, בפגם בנשמה.

האם מי שנולד חולה נפש יהיה חולה לכל אורך גלגוליו או שיוכל להבריא באחד מגלגוליו?

מי שחולה נפש, ייתכן שיהיה חולה נפש בגלגוליו הבאים וייתכן שלא. כפי שאמרתי, זה יכול להיות רק קטע קצר מתוך כל שרשרת הרשימות שמצויות בגֵן הרוחני שלו, ואז הוא יכול להבריא או לפחות להגיע למצב שבו יתקיים בכוחות עצמו, ואפילו יצליח להיכנס ל"תיקוני נשמה" וייצא ממחלתו.

נתקלתי במאות מקרים של אנשים עם בעיות נפשיות שהגיעו אלי לחפש מרפא, ועל ידי התעניינותם בחוכמת הקבלה הבריאה נפשם. ולמרות כל הטענות ההפוכות, שמחוכמת הקבלה אפשר להשתגע, מעולם לא נתקלתי באנשים שהשתגעו ממנה, אך הייתי עד למקרים רבים שבהם, כתוצאה מלימוד חוכמת הקבלה ואפילו באופן מזערי ובמינון נכון, באו אנשים לתיקון נשמתם.

חיים ויטל מתאר בספר "שער הגלגולים" אנשים שהשתגעו כתוצאה מכניסת רוחות, עיבור נשמות, דיבוק וכדומה, האם אלו מעשיות או שיש בכך אמת?

אלה אינם יותר מסיפורים. יש להפריד בצורה נחרצת וחדה בין כל מה ששייך לקבלה כשיטה מדעית להכרת האלוקות, לשורש נשמה, ליציאת רשימות אל הגֵן הרוחני, לתיקון נשמות על ידי "אור מקיף", לבין כל סיפורי הסגולות למיניהן, שנובעים רק מתוך דמיונו הפרוע של האדם, המדמה בנפשו דברים ומשייך אותם לקבלה כדי לתת איזו מן הצדקה או בסיס נאמן יותר לחלומותיו.

"עיבור נשמות" זה דבר אחר לחלוטין. אדם שעולה מדרגה לדרגה בתיקון שלו, בכל עלייה כזו מזכך את ה"פרצוף" הפנימי, הרוחני שלו, ואז נעלם מתוכו האור. שוב עולות בו רשימות חדשות, והוא עושה "זיווגים דהכאה" חדשים, וכך מתמלא באורות חדשים. כאשר באים אורות חדשים לתוך נשמתו, זה נקרא "עיבור נשמה" חדש.

בכל ספרי המקובלים: "עץ החיים" של "אר"י" או "תלמוד עשר הספירות" של בעל הסולם ניתן לקרוא את תיאור התהליכים הללו. מובן שלא מדובר כאן בכניסת נשמה אחרת בגוף הפיזי וביציאה ממנו. הנשמה כלל אינה שייכת לגוף הגשמי, היא מתקיימת ללא גופים. שכן את הגוף הפיזי ניתן לחתוך, להשתיל בו אברים שונים, להחליף בו חלקים, והנשמה תישאר אותה נשמה.

על כן "עיבור נשמות" אינו עיבור נשמות בתוך גופים פיזיים, אלא זו כניסת אורות עליונים לכלים רוחניים. גם "דיבוק" קיים ברוחניות, אך בצביון שונה לחלוטין מזה שאנו מדמיינים. בדיוק כפי שיש פעולות פיזיות בעולם הזה, של חיבור, ניתוק, ריחוק, הצטרפות והתחברות, דברים שאין להם כל קשר ל"דיבוק", אלא הן תופעות חיצוניות שקורות לגופים הפיזיולוגים, שאינן שייכות לרוחניות.

ההבדל היחיד הוא בנשמה, לכן אדם יהודי מסכים שרופא גוי יטפל וירפא את מחלותיו הגופניות, שכן בגופים כולנו אותו הדבר. אבל "הכוח העליון" בלבד הוא הרופא לנשמות, ועל כן רק על ידי חוכמת הקבלה ניתן להזמינו כדי שיטפל וירפא את נשמותינו.

האם יש סיכוי שתתעורר בחולה נפש שאלת "מה הטעם בחיי"?

תחום מחלות הנפש הוא כה נרחב, עד שרופאים טוענים שכולנו מצויים בחזקת חולי נפש. אך להיות עד עשרים אחוז לערך מחוץ לנורמה עדיין נחשב בחזקת תקין, ורובנו מצויים כביכול בתחום הזה. אך אלה הגדרות מאוד לא מדויקות.

לפי הקבלה, חולה נפש הוא אדם שאינו מסוגל לנהל את חיי הנפש שלו בצורה סטנדרטית לפי חוקי הטבע ולפי חוקי קיום הנשמה.

האם אדם המתנהג בילדותיות עד גיל מאוחר ומתקשה לתפקד במציאות הרגילה של סביבתו, גם הוא חולה נפש?

לחלוטין לא. חולה נפש הוא אדם לא שפוי בדעתו, בעל הפרעות מוחיות. חולי נפש הם אנשים שרשימותיהם הפנימיות יוצאות לתיקונן, אך את הכוחות להביאם לתיקון עדיין אינם מסוגלים להשיג, וזו הסיבה להתנהגותם המוזרה. אדם כזה אינו שפוי בדעתו, שכן הוא לא מסוגל לאזן את רשימותיו הפנימיות עם יכולתו הגופנית.

מה המקור לדעה הרווחת שמי שלומד קבלה עלול להשתגע?

הדעה הזו הגיעה מאנשים שפוחדים מחוכמת הקבלה, מפני שהתפשטות החוכמה עלולה לגרום נזק לרווחיהם הכספיים או לשליטתם ולכבודם.

לפי יחס האדם לחוכמת הקבלה אפשר לראות מיד אם מדובר באדם רוחני או לא, שכן רק אדם בעל בנשמה גסה מאוד מסוגל לומר זאת. אדם שכלל לא מבין אילו תיקונים צריכה לעבור נשמתו, ואינו מודע לממד הנוסף שאליו חייב האדם להתקדם ובו להתקיים, אדם שלא מעוניין לראות את שכותבים המקובלים על נחיצות לימוד חוכמת הקבלה ואינו מסכים עמם, רק משום שזה עלול להפריע לקיום חייו בדרגה האנושית.

מקובלים משך כל הדורות צעקו, ביקשו והתחננו לאנושות שתשנה יחסה לחוכמת הקבלה, משום שהזלזול בה הוא המקור לכל הצרות. ככל שהאנושות לא מתוקנת, כך היא שרויה בבעיות. התיקון שלה הינו להתאים את עצמה לחוק המציאות הכללי, לכוח המנהל את המציאות.

חוכמת הקבלה מסבירה כיצד ובאיזו דרך עלינו להגיע ולהיות בהתאמה אליו, וכתוצאה מכך בלבד ישתפרו חיינו ויהפכו לחיי שלווה ואושר. מי שמתנגד לזה, פשוט לא מבין במה מדובר, ויחסו זה חוסם את הטוב והשפע הממתין לכלל האנושות.

חזרה לראש הדף
Site location tree