אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / פרקי אבות / פרק שלישי

פרק שלישי

א עקביא בן -מהללאל אומר, הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה, דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון. מאין באת מטפה סרוחה, ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון לפני מלך המלכים הקדוש ברוך הוא.

ב רבי חנינא סגן הכהנים אומר, הוה מתפלל בשלומה של -מלכות שאלמלא מוראה איש את - רעהו חיים בלעו.

ג רבי חנניא בן תרדיון אומר, שנים שיושבין ואין ביניהם דיברי תורה הרי זה מושב לצים, שנאמר ובמושב לצים לא ישב. אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה שיכונה שרויה ביניהם, שנאמר אז נדברו יראי יי איש אל -רעהו ויקשב יי וישמע, ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יי ולחשבי שמו. אין לי אלא שנים, מנין אפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר, שנאמר ישב בדד וידם כי נטל עליו.

ד רבי שמעון אומר, שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה כאלו אכלו מזבחי מתים, שנאמר כי כל -שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום. אבל שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאלו אכלו משלחנו של -מקום, שנאמר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני יי.

ה רבי חנינא בן-חכינאי אומר, הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי ומפנה לבו לבטלה הרי זה מתחיב בנפשו.

ו רבי נחוניא בן -הקנה אומר, כל -המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכל -הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ.

ז רבי חלפתא בן -דוסא איש כפר חנניא אומר, עשרה שישבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם, שנאמר אלהים נצב בעדת -אל. ומנין אפילו חמשה, שנאמר ואגדתו על -ארץ יסדה. ומנין אפילו שלשה, שנאמר בקרב אלהים ישפט. ומנין אפילו שנים, שנאמר אז נדברו יראי יי איש אל -רעהו ויקשב יי וישמע. ומנין אפילו אחד, שנאמר בכל -המקום אשר אזכיר את -שמי אבא אליך וברכתיך.

ח רבי אלעזר איש ברתותא אומר, תן -לו משלו שאתה ושלך שלו, וכן בדוד הוא אומר כי -ממך הכל ומידך נתנו לך.

ט רבי יעקב אומר, המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה -נאה אילן זה מה -נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו.

י רבי דוסתאי בר ינאי משום רבי מאיר אומר, כל -השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו, שנאמר רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן -תשכח את -הדברים אשר -ראו עיניך יכול אפילו תקפה עליו משנתו, תלמוד לומר ופן -יסורו מלבבך כל ימי חייך, הא אינו מתחיב בנפשו עד שישב ויסירים מלבו.

יא רבי חנינא בן -דוסא אומר, כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקימת וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקימת.

יב הוא היה אמר, כל שמעשיו מרבים מחכמתו חכמתו מתקימת וכל שהחכמתו מרבה ממעשיו אין חכמתו מתקימת.

יג הוא היה אומר, כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימינו אין רוח המקום נוחה הימינו.

יד רבי דוסא בן הרכינס אומר, שנה של -שחרית ויין של -צהרים ושיחת הילדים וישיבת בתי כנסיות של -עמי הארץ מוציאין את -האדם מן -העולם.

טו רבי אלעזר המודעי אומר, המחלל את -הקדשים והמבזה את -המועדות והמלבין פני חברו ברבים והמפר בריתו של -אברהם אבינו והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא.

טז רבי ישמעאל אומר, הוה קל לראש ונוח לתשחרת והוה מקבל את-כל -האדם בשמחה.

יז רבי עקיבא אומר, שחוק וקלות ראש מרגילין את -האדם לערוה. מסרת סיג לתורה, מעשרות סיג לעשר, נדרים סיג לפרישות, סיג לחכמה שתיקה.

יח הוא היה אומר, חביב אדם שנברא בצלם, חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר כי בצלם אלהים עשה את -האדם. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, חבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר בנים אתם ליי אלהיכם. חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה, חבה יתרה נודעת להם שנתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל -תעזבו.

יט הכל צפוי והרשות נתונה. ובטוב העולם נדון. והכל לפי רב המעשה.

כ הוא היה אומר ,הכל נתון בערבון. ומצודה פרושה על -כל -החיים. החנות פתוחה והחנוני מקיף, והפנקס פתוח והיד כותבת, וכל הרוצה ללוות יבא וילוה. והגבאין מחזירין תדיר בכל -יום ונפרעין מן - האדם מדעתו ושלא מדעתו ויש להם על מה שיסמכו. והדין דין אמת והכל מתקן לסעודה.

כא רבי אלעזר בן-עזריה אומר, אם אין תורה אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ אין תורה. אם

אין חכמה אין יראה, אם אין יראה אין חכמה. אם אין דעת אין בינה, אם אין בינה אין דעת. אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח.

כב הוא היה אומר, כל שחכמתו מרבה ממעשיו למה הוא דומה, לאילן שענפיו מרבין ושרשיו מעטין והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו, שנאמר והיה כערער בערבה ולא יראה כי -יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב. אבל כל שמעשיו מרבים מחכמתו למה הוא דומה, לאילן שענפיו מעטין ושרשיו מרבין, שאפילו כל -הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו, שנאמר והיה כעץ שתול על -מים ועל -יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי -יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי.

כג רבי אלעזר (בן-) חסמא אומר, קנין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות. תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה.

חזרה לראש הדף
Site location tree