פרק רביעי | פרקי אבות | כתבי מקובלים נוספים | ספריית כתבי מקובלים -
אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / פרקי אבות / פרק רביעי

פרק רביעי

א בן זומא אומר, איזהו חכם, הלומד מכל -אדם, שנאמר מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי. איזהו גבור, הכובש את -יצרו, שנאמר, טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר. איזהו עשיר, השמח בחלקו, שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. איזהו מכבד, המכבד את הבריות, שנאמר כי מכבדי אכבד ובזי יקלו.

ב בן-עזאי אומר, הוה רץ למצוה קלה ובורח מן -העברה, שמצוה גוררת מצוה ועברה גררת עברה ששכר מצוה מצוה ושכר עברה עברה.

ג הוא היה אומר, אל -תהי בז לכל -אדם ואל-תהי מפליג לכל -דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום.

ד רבי לויטס איש יבנה אומר, מאד מאד הוה שפל רוח שתקות אנוש רמה.

ה רבי יוחנן בן -ברוקה אומר, כל-המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי, אחד שוגג ואחד מזיד בחלול השם.

ו רבי ישמעאל בר רבי יוסי אומר, הלומד על -מנת ללמוד מספיקים בידי ללמוד וללמד, והלומד על -מנת לעשות מספיקים בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות.

ז רבי צדוק אומר, אל -תפרוש מן -הצבור ואל-תעש עצמך כעורכי הדינין ואל -תעשה עטרה להתגדל -בה ולא קרדום לחפר -בה. וכך היה הלל אומר ודאשתמש בתגא חלף, הא למדת כל -הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן-העולם.

ח רבי יוסי אומר, כל -המכבד את -התורה גופו מכבד אל -הבריות וכל-המחלל את -התורה גופו מחלל על-הבריות.

ט רבי ישמעאל בנו אומר, החושך עצמו מין -הדין פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא, והגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח.

י הוא היה אמר, אל -תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד, ואל -תאמר קבלו דעתי שהם רשאים ולא אתה.

יא רבי יונתן אומר, כל-המקים את-התורה מעני לקימה מעשר. וכל-המבטל את-התורה מעשר מופו לבטלה מעני.

יב רבי מאיר אומר, הוה ממעט בעסק ועסק בתורה והוה שפל -רוח בפני כל -אדם ואם -בטלת מן -התורה יש -לך בטלים הרבה כנגדך ואם -עמלת בתורה יש -לו שכר הרבה לתן לך.

יג רבי אליעזר בן -יעקב אומר,העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד והעבר עברה אחת קונה לו קטגור אחד, תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות.

יד רבי יחנן הסנדלר אומר, כל -כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקים.

טו רבי אלעזר בן שמוע אומר, יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חברך כמורא רבך ומורא רבך כמורא שמים.

טז רבי יהודה אומר, הוה זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון.

יז רבי שמעון אומר, שלושה כתרים הן, כתר תורה וכתר כהנה וכתר מלכות. וכתר שם טוב עולה גביהן.

יח רבי נהוראי אומר, הוה גולה למקום תורה ואל-- תאמר שהיא תבוא אחריך שחבריך יקימוה בידיך ואל-בינתך אל-תשען.

יט רבי ינאי אומר, אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים.

כ רבי מתיא בן -חדש אומר, הוה מקדים בשלום כל -אדם והוה זנב לאריות ואל -תהי ראש לשעלים.

כא רבי יעקב אומר, העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין.

כב הוא היה אומר, יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא ויפה שעה אחת של-קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הוה.

כג רבי שמעון בן -אלעזר אומר, אל-תרצה את -חברך בשעה כעסו ואל -תנחמהו בשעה שמתו מטל לפניו ואל -תשאל לו בשעת נדרו ואל-תשתדל לראותו בשעה קלקלתו.

כד שמואל הקטן אומר, בנפל אויבך אל -תשמח, ובכשלו אל -יגל לבך, פן -יראה יי ורע בעיניו והשיב מעליו אפו.

כה אלישע בן אבויה אומר, הלומד ילד למה הוא דומה לדיו כתובה על -ניר חדש, והלומד זקן למה הוא דומה לדיו כתובה על -ניר מחוק.

כו רבי יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי אומר, הלומד מן -הקטנים למה הוא דומה לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו, והלומד מן -הזקנים למה הוא דומה לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן.

כז רבי מאיר אומר, אל - תסתכל בקנקן אלא במה שיש-בו, יש קנקן חדש מלא ישן. ויש שאפילו חרש אין בו.

כח רבי אלעזר הקפר אומר, הקנאה והתאוה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם.

כט הוא היה אומר, הילודים למות, והמתים להחיות והחיים לדון, לירע ולהודיע ולהודע, שהוא אל הוא היוצר הוא הבורא הוא המבין הוא הדין הוא העד הוא בעל דין הוא עתיד לדון ברוך הוא, שאין לפניו לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שחד, שהכל שלו. ודע שהכל לפי החשבון, ואל - יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת ועל כרחך אתה עתיד לתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקרוש ברוך הוא.

חזרה לראש הדף
Site location tree