פרק ששי
שנו חכמים בלשון המשנה ברוך שבחר בהם ובמשנתם.
א רבי מאיר אומר, כל-העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. ולא עוד אלא שכל-העולם כלו כדי הוא לו, נקרא רע, אהוב, אהוב את-המקום, אוהב את- הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ומרחקתו מן-החטא ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה, שנאמר לי עצה ותושיה, אני בינה לי גבורה, ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין שאני פוסק וכנהר המתגבר והולך, והוה צנוע וארך רוח ומוחל על-עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על-כל המעשים.
ב אמר רבי יהושע בן-לוי, בכל-יום ויום בת-קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של-תורה, שכל-מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף, שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם. ואומר, והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על-הלחת, אל תקרא חרות אלא חרות שאין לך בן-חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה, וכל-מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה שנאמר וממתנה נחליאל ומנחליאל במות.
ג הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד אז אפילו אות אחת צריך לנהג בו כבוד, שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתפל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אפילו ומידעו, שנאמר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי. והלא דברים קל וחמר, ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתפל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אפילו ומידעו, הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת, על-אחת כמה וכמה שצריך לנהג בו ככוד. ואין כבוד אלא תורה. שנאמר כבוד חכמים ינחלו ותמימים ינחלו טוב. ואין טוב אלא תורה, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל-תעזבו.
ד כך היא דרכה של-תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל. אם-אתה עשה כן אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא.
ה אל-תבקש גדלה לעצמך ואל-תחמוד כבוד. יותר מלמודך עשה, ואל-תתאוה לשלחנם של- מלכים ששלחנך גדול משלחנם וכתרך גדול מכתרם ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך.
ו גדולה תורה יותר מן-הכהנה ומן- המלכות, שהמלכות נקנית בשלשים מעלות והכהנה בעשרים וארבע, והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים. ואלו הן, בתלמוד, בשמיעת האזן, בעריכה שפתים, בבינההלב, בשכול בלב, באימה, ביראה, בענוה, בשמחה, (בתהרה), בשמוש חכמים, בדבוק חברים, בפלפול התלמידים, בישוב, במקרא ובמשנה, במעוט סחורה, במעוט דרך ארץ, במעוט תענוג, במעוט שנה במעוט שיחה, במעוט שחוק, בארך אפים, בלב-טוב, באמונת חכמים, בקבלת חיסורין, המכיר את-מקומו, והשמח בחלקו, והעשה סיג לדבריו,ואינו מחזיק טובה לעצמו, אהוב, אוהב את-המקום, אוהב את הבריות, אוהב את-הצדקות, אוהב את-המישרים, אוהב את-התוכחות, ומתרחק מן-הכבוד, ולא-מגיס לבו בתלמודו, ואינו שמח בהוראה, נושא בעול עם-חברו, ומכריעו לכף זכות, ומעמידו על-האמת, ומעמידו על-השלום ומתישב לבו בתלמודו, שואל ומשיב, שומע ומוסיף, הלומד על מנת ללמד, והלומד על-מנת לעשות, המחכים את- רבו, והמכון את-שמועתו, והאומר דבר בשם אומרו. הא למרת כל-האומר דבר בשם אומרו מביא גאלה לעולם, שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי.
ז גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר כי-חיים הם למצאיהם ולכל-בשרו מרפא, ואומר רפאות תהי לשריך שקוי לעצמותיך, ואומר עץ-חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר, ואומר כי לוית-חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך, ואומר תתן לראשך לוית-חן עטרת תפארת תמגנך, ואומר כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים, ואומר ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד, ואומר כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך.
ה רבי שמעון בן-יהודה משום רבי שמעון בן-יחאי אומר, הנוי והכח והעשר, והכבוד, והחכמה והזקנה והשיבה והבנים נאה לצדיקים ונאה לעולם, שנאמר עטרת תפרת שיבה בדרך צדקה תמצא, ואומר תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה, ואומר עטרת חכמים עשרם, ואומר עטרת זקנים בני בנים תפארת בנים אבותם, ואומר וחפרה הלבנה ובושה החמה כי-מלך יי צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד.רבי שמעון בן-מנסיא אומר, אלו שבע מדות שמנו חכמים לצדיקים, כלם נתקימו ברבי ובבניו.
ט אמר רבי יוסי בן-קסמא, פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן-לי שלום והחזרתי לו שלום. אמר לי רבי מאיזה מקום אתה, אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים ושל-סופרים אני. אמר לי רבי רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות. אמרתי לו אם אתה נותן לי כל-כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה, וכן כתוב בספר תהלים על ידי-דוד מלך ישראל טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. ולא עוד, אלא שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך. בהתהלכך תנחה אתך בעולם הזה, בשכבך תשמור עליך בקרב, והקיצות היא תשיחך לעולם הבא. ואומר לי הכסף ולי הזהב נאם יי צבאות.
י חמשה קנינים קנה (לו) הקדוש ברוך הוא בעולמו, ואלו הן. תורה קנין אחד, שמים וארץ קנין אחד, אברהם קנין אחד, ישראל קנין אחד, בית המקדש קנין אחד. תורה מנין, דכתיב יי קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. שמים וארץ מנין, דכתיב כח אמר יי השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי-זה בית אשר תבנו-לי ואי-זה מקום מנוחתי. ואומר מה רבו מעשיך יי כלם בחכמה עשית, מלאה הארץ קנינך. אברהם מנין, דכתיב ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ. ישראל מנין, דכתיב עד-יעבר עמך יי עד יעבר עם-זו קנית. ואומר לקדושים אשר בארץ חמה ואדירי כל-חפצי בם. בית המקדש מנין, דכתיב מכון לשבתך פעלת יי מקדש אדני כוננו ידיך. ואומר ויביאם אל-גבול קרשו הר זה קנתה ימינו.
יא כל מה-שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו, שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ואומר, יי ימלך לעלם ועד.
ייימלרלאז ף;- ז " זז', ך,אז ז-',
רבי חנניה בן-עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את-ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. שנאמר, יי חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.