אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / מגדל בבל הקומה האחרונה / על הספר
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

על הספר

הרקע לכתיבת הספר

דאגה משותפת לגורל האנושות הפגישה את פרופ' ארווין לאסלו ואת הרב המקובל ד"ר מיכאל לייטמן זה עם זה. הם החליפו ביניהם ידיעות שרכש כל אחד מהם במהלך שנים ארוכות של חקירה, ועתה הם יוצאים יחד בקריאה לעתיד טוב יותר. בספר זה הם מתווים בפנינו את הדרך לכך.

השניים חברים ב"מועצת החכמה העולמית" (World Wisdom Council) שהוקמה על ידי ה - Club of Budapest. ארגון זה נוסד על בסיס התובנה שהעולם כיום הוא מכלול של חלקים המחוברים הדדית, ומטרתו לחפש נתיב של התפתחות חיובית למין האנושי.

הארגון כולל מובילי דעת קהל פעילים בתחומים שונים במדע, באמנות ובתרבות, וכן הוגי דעות בולטים מרחבי העולם. בשורת חברי הכבוד של הארגון נמנים מדינאים, מנהיגים, מדענים זוכי פרס נובל ואמנים, ובהם: ואצלב האוול, ארפד גונץ, הדלאי למה, פאולו קואלו, ליב אולמן ופיטר גבריאל.

הקרקע לכתיבת ספר זה הוכנה במהלך השנה האחרונה, שבה השתתפו השניים יחדיו בסדרת כנסים בין-לאומיים והובילו בהם את הדיון על עתידו של העולם.

בנובמבר 2005 נערך בטוקיו הכנס "יוצרים ציוויליזציה חדשה". באירוע נטלו חלק מדענים בכירים ונציגים מהקהילה הדיפלומטית. במשתתפים נכחו מיכאיל גורבצ'וב, שר החינוך של יפן קוסקה קנג'י ודמויות נוספות מעולם התרבות והרוח באירופה, בארצות-הברית ובאסיה. בעקבות כנס טוקיו נערכו כנסים דומים גם בשווייץ, בגרמניה ובקנדה.

כנס "יוצרים ציוויליזציה חדשה" בטוקיו, נובמבר 2005

אחד הסעיפים בהצהרת הסיכום של הכנס אמר:

"עולמנו מצוי כיום במצב קשה מאוד ומגמות שונות נעות בכיוון שגוי. אין זו הדרך ליציבות; זו הדרך לפערים חברתיים, לעוני, לחוסר איזון חברתי, לטרור, למלחמה ולחורבן. אולם עדיין לא ברור אם נתמיד בדרך זו עד סופה או שמא נבחר בדרך נאורה יותר. בעיקרון, עלייה על דרך נאורה יותר אינה כרוכה בקשיים. כל שנדרש הוא דרך חשיבה שונה.

אנו קרובים לסף התהום, ופירוש הדבר הוא שהדברים שאנו עושים - שכל אדם עושה - עשויים להטות את הכף לכאן או לכאן. דווקא בחלון ההכרעות שלפני סף התהום, פעולות של קבוצות קטנות ואפילו של יחידים הופכות לחשובות ביותר".

ספר זה יוצא לאור במטרה לספק לכל אדם כלים ליצירת השינוי המכריע ולהעלאת האנושות על נתיב חדש.

מחברי הספר

פרופ' ארווין לאסלו

פרופ' ארווין לאסלו הוא בעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם ה"סורבון", ובעל ארבעה תוארי דוקטור לשם כבוד (מאוניברסיטאות בארצות-הברית, בקנדה, בפינלנד ובהונגריה). הוא היה מועמד לפרס נובל לשלום בשנת 2004 ובשנת 2005. בעבר שימש פרופ' לאסלו כפרופסור לפילוסופיה, למדע המערכות וללימודי עתידנות באוניברסיטאות שונות בארצות-הברית, באירופה ובאסיה. כיום הוא מתגורר בטוסקנה שבמערב איטליה ומרצה ברחבי העולם.

לאסלו הוא מייסדו ונשיאו של ה-Club of Budapest, מייסדה ומנהלה של ה-General Evolution Research Group, נשיא The Private University for Economics and Ethics of Vienna, חבר האקדמיה העולמית לאמנויות ומדעים, חבר האקדמיה הבין-לאומית לפילוסופיה ומדע, חבר סנאט ב-International Medici Academy, ועורך כתב העת הבין-לאומי The Journal of General Evolution: World Futures. הוא המחבר או מחבר-שותף של 47 ספרים שתורגמו ל-20 שפות, וערך 30 ספרים אחרים ובכללם אנציקלופדיה בת ארבעה כרכים.

באפריל 2006 ביקר פרופ' לאסלו בישראל כאורח של המכון למחקר ע"ש הרב אשלג, שבראשו עומד הרב לייטמן. במהלך ביקורו ניהלו השניים שיחות על עתיד העולם ועל הדרכים למציאת פתרון גלובלי בר-קיימא. בין השיחות נערך ריאיון אישי עמם. פרופ' לאסלו, שהיה בצעירותו פסנתרן מוכשר אך ויתר על הקריירה המוזיקלית המבטיחה שציפתה לו למען עיסוק בבעיות עולמיות, נשאל מה גרם לו לבצע את המעבר הזה.

"כילד נחשפתי הן למוזיקה והן למדע ופילוסופיה. אמי הייתה מוזיקאית, ודודי, שגר איתנו באותו בית, היה פילוסוף. התחלתי בקריירה של מוזיקאי, אך לאחר מכן, בשנות העשרים המוקדמות לחיי, התחלתי להתעניין בשאלות שעליהן שמעתי בעודי ילד. התחלתי לקרוא וללמוד, ובסופו של דבר הגעתי לנקודה שבה הייתי שקוע בנושאים האלה עד כדי כך שכבר לא יכולתי לחזור לאחור.

התחלתי להיות מעורב בשאלות על טבע העולם, על האבולוציה ועל גורל האנושות, והייתי מעוניין כל כך להמשיך בזה, עד שמצאתי שהריכוז שלי, שהוא ממש חובה בעבור מוזיקאי מקצועי, נפגע. וכך, כשמצאתי את עצמי באמצע קונצרט חושב על בעיות תאורטיות שהעסיקו אותי, אמרתי לעצמי 'כך זה לא יכול להימשך'. בדיוק באותו זמן הוזמנתי לאוניברסיטת ייל באמריקה והחלטתי להיענות להזמנה. מאז המשכתי לעסוק במוזיקה כחובב, אך לא עמד לרשותי הפנאי הדרוש להמשיך בזה באופן מקצועי.

מכאן ואילך התגלגלו הדברים מעצמם. בראשית שנות השבעים הוזמנתי לאוניברסיטת פרינסטון כדי להרצות בסדרה של קורסים על 'המערכת העולמית'. זמן קצר קודם לכן התחלתי לפתח את 'תאוריית ההתפתחות הכללית' - תאוריה כללית של ההתפתחות כפי שהיא חלה על מערכות פיזיקליות, על מערכות חיים, על ההכרה, ואפילו על היקום כמערכת.

זה היה הצעד הראשון לקראת מעורבותי במערכת העולמית, בבעיותיה ובתחזיותיה. כמה שנים לאחר מכן נתבקשתי לעמוד בראש מחקר של המוסד להכשרה ומחקר (UNITAR) שבמטה האו"ם, בנושא 'סדר עולמי-כלכלי חדש' (NIEO). כעבור כמה שנים הוזמנתי לכהן באוניברסיטה של האו"ם (UNU), ושם ביליתי זמן רב בעבודה שעניינה תכנית הפרספקטיבות האירופיות ובפיתוח ויישום תכנית עבור אונסק"ו. ב-1993 ייסדתי את ה-Club of Budapest ולאחר כמה שנים הקמנו את מועצת החכמה העולמית".

הרב ד"ר מיכאל לייטמן

הרב ד"ר מיכאל לייטמן סיים את עבודת הדוקטורט שלו בנושא "קבלה כצורת מודעות עליונה", והוא בעל תואר דוקטור לפילוסופיה מהמכון הגבוה לפילוסופיה שבאקדמיה למדעים במוסקבה. כמו כן הוא בעל תואר שני בביו-קיברנטיקה מהפקולטה לביולוגיה וקיברנטיקה רפואית במכון המדעי של אוניברסיטת סנט פטרבורג. נוסף להיותו מדען וחוקר, הרב לייטמן עוסק זה 30 שנה בחקר הקבלה ובהוראתה. הוא פרסם למעלה מ-30 ספרים בנושא הקבלה וכן מאמרים מדעיים שונים. כתביו אלה תורגמו לשפות רבות.

הרב לייטמן היה תלמידו, מזכירו ועוזרו האישי של הרב המקובל ברוך אשלג, בנו הבכור וממשיך דרכו של הרב המקובל יהודה אשלג, מחבר פירוש "הסולם" על ספר הזוהר. במשך 12 שנה, עד יום פטירת רבו, רכש מפיו את תורת "הסולם" של אביו, הרב יהודה אשלג, הידוע בכינויו "בעל הסולם". כיום נחשב בעל הסולם לממשיך דרכו של האר"י. הוא סלל את הדרך בעבור בני דורנו, ובזכות שיטתו יכול היום כל אדם להתחבר אל הידע המצוי במקורות האותנטיים של הקבלה שהותירו אחריהם המקובלים הקודמים.

הרב לייטמן צועד בעקבות מורו הרוחני וממשיך את דרכו בהגשמת משימת חייו: הפצת חכמת הקבלה לעולם. לאחר פטירת מורו ב-1991 הקים הרב לייטמן את "בְּנֵי ברוך", קבוצת מקובלים הלומדת ומיישמת בחיי היום-יום את דרכם של בעל הסולם ושל בנו הרב ברוך אשלג. ברבות הימים הפכה "בני ברוך" לתנועה בין-לאומית ענפה, הכוללת אלפי תלמידים בארץ וברחבי העולם. שיעורי הקבלה של הרב לייטמן וחברי "בני ברוך" משודרים מדי יום ביומו ברשתות הטלוויזיה והאינטרנט בישראל ובעולם.

בנוסף, ייסד הרב לייטמן את המכון למחקר ע"ש הרב אשלג במטרה לטפח את השיח הציבורי בתחומי הקבלה והמדע. פעילותו החינוכית המדעית המקיפה ורבת-השנים של הרב לייטמן זיכתה אותו בתואר פרופסור לאונטולוגיה (תאוריית ההוויה) מהמוסד האקדמי היוקרתי ביותר בתחום המדע ברוסיה. בשנים האחרונות הרב לייטמן משתף פעולה עם חוקרים ועם מדענים בכירים מרחבי העולם בביצוע מחקרים בתחום המדע המודרני והקבלה.

וכך השיב הרב לייטמן על השאלה כיצד השתלבו בחייו המדע והקבלה: "בסיימי את בית הספר התיכון חיפשתי מקצוע שיאפשר לי לחקור את משמעות החיים. חשבתי שחקירת הטבע באמצעות המדע היא הדרך שתאפשר לי למצוא את התשובות. התחלתי את לימודיי באוניברסיטה בתחום הביו-קיברנטיקה, תחום החוקר את מערכות החיים ואת הסדר המכתיב את קיומן. קיוויתי שמהלימוד על 'איך' אנו חיים אגיע בסופו של דבר לפתרון השאלה 'לשם מה' אנו חיים - שאלה המתעוררת בגיל צעיר בכל אחד מאיתנו, אך נעלמת במהלך המרוץ השגרתי של חיינו.

עם תום לימודיי עבדתי במכון למחקר המטולוגיה בלנינגרד. כבר במהלך סדרת המחקרים שהתחלתי בהיותי סטודנט התפעלתי מהאופן הנפלא שבו בנוי תא אורגני המקיים חיים. נפעמתי מהצורה שבה נכלל התא בצורה מושלמת והרמונית בכל הגוף. נהוג לחקור את מבנה התא עצמו, את תפקודיו השונים ולשאול לשם מה הוא קיים, דהיינו מהן פעולותיו השונות כלפי כל הגוף, אולם לשאלה לשם מה קיים הגוף כולו לא מצאתי שם תשובה.

הנחתי שבדומה לתא בגוף, כך גם הגוף מהווה חלק ממערכת גדולה יותר, שכלפיה הוא מתפקד כחלק מן השלם, אך ניסיונותיי לחקור את הדבר במסגרת המדעית נתקלו בדחיות חוזרות ונשנות. נאמר לי כי המדע אינו עוסק בשאלות אלה. כל זה היה בשנות השבעים ברוסיה. קיננה בי התקווה, שבישראל אוכל להמשיך באותו מחקר ששבה כל כך את לבי. בשנת 1974, לאחר ארבע שנים שבהן הייתי 'מסורב עלייה', הגעתי לישראל, אולם גם כאן הוצע לי לבצע מחקרים ועבודות ברמה מוגבלת, ברמת התא הקטן בלבד.

הבנתי שעליי לחפש היכן אוכל ללמוד על המערכות הכלליות של המציאות. פניתי לתחום הפילוסופיה ולאחריה אל הדת, אך לא מצאתי בהן תשובה. לאחר שנים ארוכות של חיפושים מצאתי את המורה שלי - הרב המקובל ברוך אשלג. שהיתי במחיצתו החל משנת 1979 ועד לפטירתו בשנת 1991.

בעיניי הוא היה 'המוהיקני האחרון', המקובל האחרון בשלשלת המקובלים הגדולה שנמשכה דורות. לא משתי ממנו במשך כל אותה עת. את שלושת ספריי הראשונים כתבתי ופרסמתי ב-1983, בעידודו. לאחר הסתלקותו של מורי התחלתי לפתח את הידע שקיבלתי ממנו ולפרסם אותו. ראיתי בכך המשך ישיר לדרכו ומימוש חזונו".

מבנה הספר

חלקו הראשון של הספר, "על פרשת דרכים", חובר על ידי פרופ' לאסלו, והוא עוסק במשבר שאליו נקלעה האנושות. חלקו השני והשלישי חוברו על ידי הרב לייטמן. החלק השני "תכנית הטבע" מתמקד בעיקר במישור האישי, מבהיר מהו שורש כל המשברים והקשיים בחיי הפרט והכלל, ומתווה דרך לפתרונם. חלקו השלישי של הספר מוקדש ל"תפקידה של ישראל". נציין כי חלקיו של הרב לייטמן בספר מבוססים על מאמריו ועל הרצאותיו, אשר עובדו על ידי צוות המכון למחקר ע"ש הרב אשלג.

העורך

חזרה לראש הדף
Site location tree