תמונת העתיד

פתגם סיני מזהיר: "אם לא נשנה כיוון, סופנו שנסיים בדיוק במקום שאליו אנו מובלים". אם נקיש מן הפתגם לאנושות בת-ימינו, יהיה זה הרה-אסון. אנו צועדים במסלול המוביל לעולם שבו האיום מפני סכסוך פוליטי וחברתי גדל והולך, הלחימה המאורגנת והן זו הבלתי מאורגנת מחריפות, שינויי האקלים מואצים, המחסור במזון, במים ובאנרגיה מחריף והחמצן באטמוספרה הולך ואוזל.

אנו נתונים בסכנה גם בשל אסונות העלולים להיגרם כתוצאה מתאונות גרעיניות ומדליפות באתרים של פסולת גרעינית, בשל שיטפונות הרסניים וסופות טורנדו עקב שינויי אקלים, ובשל שכיחותן של בעיות בריאות הנובעות מאסונות טבע ואף מגורמים מעשה ידי אדם, כגון הצטברות רעלנים בקרקע, באוויר ובמים.

הכיוון שאליו אנו מובלים כעת אינו הכיוון הרצוי לנו:

• פונדמנטליזם אסלאמי מתפשט ברחבי העולם המוסלמי, תנועות נאו-נאציות ותנועות קיצוניות אחרות מתעוררות באירופה, וקנאות דתית פושה בכל העולם.

• בחלקים רבים בעולם גוברת הנטייה לנקוט את דרך הטרור או דרכים אחרות של אלימות שמטרתן לתקן עוולות או לפחות להסב תשומת לב לאותן עוולות.

• ממשלות אחדות מבקשות לעצור אלימות נטולת זהות פוליטית באמצעות לוחמה מאורגנת, ובה בעת מתלהטים סכסוכים במזרח התיכון, באסיה, בארצות מרכז אמריקה ובאזורים אחרים רוויי מריבות.

• בשנת 2005 עלו הוצאות הביטחון בעולם זו השנה השישית ברציפות; הן גדלו בחמישה אחוזים, לסכום של 1.04 טריליון דולר. ארצות-הברית לבדה הוציאה 455 מיליארד דולר (כמחצית מההוצאה העולמית). שמונה המדינות המתועשות (ה-G8) מוכרות למדינות העניות נשק בשווי העולה על 12 מיליארד דולר.

• ככל שהעושר והכוח הולכים ומתרכזים בידי מעטים, גוברים התסכול וחוסר שביעות הרצון ומתרחב הפער בין בעלי ההון והכוח לבין שכבות השוליים העניות באוכלוסייה.

• שליש מתושבי הערים בעולם חיים בשכונות עוני, ב"שכונות פחונים" ובגטאות עירוניים - למעלה מ-900 מיליון בני אדם מוגדרים כיום כתושבי שכונות עוני. בארצות העניות ביותר, 78 אחוזים מתושבי הערים חיים בתנאים מסוכנים מעין אלה.

• ברוב ארצות העולם ניכרת ירידה ביכולת ההספקה העצמית של מזון, לצד הצטמצמות של רזרבות המזון הבין-לאומיות הזמינות. בנוסף, הצטמצמה כמות מי השתייה הזמינים בעבור למעלה ממחצית אוכלוסיית העולם.

• זה זמן רב נמשכת ההפרה של האיזון החיוני באטמוספרה, באוקיינוסים, במאגרי המים המתוקים ובאדמות הפוריות בעולם. אפקט החממה מלווה בשינויי אקלים ובצמצום הפוריות של ימים, של אגמים, של נהרות ושל אדמות חקלאיות. חלק מהתהליכים ניזונים מעצמם וכבר יצאו מכלל שליטה.

אם יימשכו מגמות אלה, נעלה על מסלול התרסקות העלול להיראות כך:

הקהילה הבין-לאומית נעשית קוטבית יותר ויותר, הפער החברתי מעמיק ועמו גדלה ההתמרמרות. התסכול הולך וגובר במדינות שונות, בקבוצות אתניות ובארגונים שנדחקו לשוליים. הם מנצלים את יתרונות התקשורת המהירה ליצירת קשר ביניהם ומתחילים לשתף פעולה.

קבוצות טרור, מפיצי נשק גרעיני, סוחרי סמים ואנשי הפשע המאורגן מוצאים קרקע פורייה המאפשרת להם להשיג את יעדיהם. הם כורתים בריתות עם יזמים חסרי מצפון ומרחיבים את היקף פעילותם, תוך ביצוע פיגועי התאבדות, שיחוד מנהיגים, חדירה לבנקים ולעסקים הנתונים בקשיים ושיתוף פעולה עם מורדים. כל זאת לשם השתלטות על עוד ועוד טריטוריות. הברחת זרים, נשים וילדים, וכן הסחר בסמים, בפסולת מסוכנת ובחומרים רעילים מצטרפים לסחר בלתי חוקי בנשק ביולוגי, כימי וגרעיני.

העלייה המואצת בהוצאות הביטחון מטה את זרימת התקציב מתחומי הבריאות והטיפול באיכות הסביבה לאפיקים אחרים וגורמת להחמרה במצבם של בני האוכלוסיות החלשות ובמצב איכות הסביבה. התוצאות הן תפוקות נמוכות יותר, מחסור חמור יותר ועימותים רבים יותר, המצריכים התערבות צבאית ויוצרים מעגל קסמים הניזון מעצמו.

כשם שתנאי מזג אוויר גרועים מגבילים את התנובה והיבול קטן בשל מחסור במים נקיים, כך רעב ומחלות מתפשטים בקרב העניים שבעניים. הגירות המוניות של בני אדם נגרמות בשל תנועה מאזורים שחונים לאזורים קרירים יותר יחסית.

הממשלות נתונות ללחץ גובר והולך. בזו אחר זו הן נוקטות צעדים צבאיים לחיזוק גבולות שהתמוטטו, להבטחת גישה למשאבים בסיסיים עבור אזרחיהן, ולפינוי אוכלוסיות בלתי רצויות משטחיהן. במדינות העניות ביותר, שבהן האוכלוסיות המקופחות ביותר, העוצמה הצבאית מרוכזת בידי בעלי שררה, בידי רודנים או בידי חונטות צבאיות.

בתוך זמן קצר יתחילו מנהיגים תאבי כוח, נטולי מורא, או פשוט חסרי מצפון, להשתמש בנשק להשמדה המונית הכולל נשק גרעיני. למעלה מ-30 אלף יחידות של נשק מעין זה מאוחסנות כיום (2005) במחסני נשק. כאשר ננקטים אמצעים צבאיים לפתרון משברים חברתיים, כלכליים וסביבתיים, מחריפה האלימות והעולם נחשף למצוקה קשה מנשוא. עולם מעין זה מתמוטט בתוך זמן קצר.

אך התמוטטות היא רק אחד התרחישים הצפויים לנו בעתיד. עדיין איננו נמצאים ממש בנתיב ההתמוטטות. אם נתעורר כעת ונחוש עד כמה דחוף מבחינתנו להרגיש מחויבים לעתידנו המשותף, עדיין יהיה בכוחנו להסיט את עצמנו למסלול שיוביל לפריצת הדרך. עדיין יש בידינו זמן לכך. גורלנו נתון כעת בידינו.

שינוי דרך החשיבה

איינשטיין לימד אותנו שלא נוכל לפתור את הבעיות המהותיות של חיינו באותה דרך של חשיבה שבה היינו בשעה שיצרנו אותן. הוא צדק: את הבעיות שאנו מתמודדים איתן כיום לא ניתן לפתור באותה דרך של חשיבה שעוררה אותן. אף על פי כן, בדיוק את זאת אנו מנסים לעשות.

אנו נלחמים בטרור, בעוני, בפשע, בפערים תרבותיים, בעוולות סביבתיות, בבריאות לקויה, אפילו בהשמנת יתר ובשאר "חוליי הציוויליזציה" באמצעות אותה חשיבה, כלומר באותם כלים ושיטות שיצרו את הבעיות מלכתחילה. שתי דוגמאות יבהירו זאת.

ממשלות נלחמות בטרור באמצעות הגברת האבטחה. זוהי מלחמה בטרוריסטים יותר משהיא מלחמה בטרור. ממשלות אלה טוענות שיש להדביר את הטרור באמצעות סיכול תכניותיהם של הטרוריסטים, ושהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לרדוף אותם, לכלוא אותם ולהשכים להרגם בטרם יהרגו אותנו.

אסטרטגיה זו דומה לניסיון לרפא יצור חי ממחלת הסרטן באמצעות הסרתם של תאים סרטניים מגופו. הריפוי יצליח בתנאי שהפגיעה בתאים הסרטניים לא השפיעה על היצור החי עצמו, תנאי רצוי אך לא בהכרח מצוי. אם היצור החי נתון להשפעה רעה, תאים אחרים הופכים לסרטניים. לא זו בלבד שתאים אלה תופסים את מקומם של התאים שהוסרו, הם אף מתפשטים. בסופו של דבר יהרגו התאים הסרטניים את היצור החי ואת עצמם יחד איתו.

אם רצוננו לרפא גוף המייצר תאי סרטן, מוטב שנרפא את הגוף עצמו ולא נסתפק בהרחקת התאים הפגומים. ריפוי טוב פירושו נקיטת פעולות המתגברות על המנגנון של היווצרות התאים המתרבים ללא הרף; על הריפוי להתמקד בתהליך הגורם לתאים להתרבות כך מלכתחילה.

מדוע תאים נעשים סרטניים? שאלה זו דומה בדיוק לשאלה מדוע אנשים נעשים טרוריסטים. ראשי מדינות ומומחי ביטחון דוחים שאלה זו; לטענתם, טרוריסטים אינם אלא פושעים מושחתים, אויבי החברה. הם חושבים באותה דרך שבה חושבים אנשים הנעשים טרוריסטים. טרוריסטים, ואלה התומכים בהם באמצעות מימון, הסתה ואימון, מאמינים שאויבי החברה הצודקת הם דווקא מנהיגי המעצמות הגדולות שנגדם הם פועלים.

כל צד חש שמוצדק להרוג את הצד השני. התוצאה היא הסלמה בשנאה, המייצרת טרור נוסף במקום לצמצמו. בחברה חולה, ככל שהורגים טרוריסטים רבים יותר, כך מתרבים האנשים הפונים לדרך הטרור.

מלחמה למען נפט או למען אללה אינה הסיבה לחוליי העולם אלא התסמין הדרמטי שלו ותוצאתו הטרגית. הסיבה היא חשיבה מיושנת, מוטעית.

דוגמה נוספת לחשיבה מיושנת היא המלחמה שמנהלות ערים ומדינות נגד הפשע. הן מנסות לעשות זאת על ידי גיוס כוחות משטרה גדולים יותר, על ידי הקמת בתי כלא נוספים ועל ידי הטלת עונשים חמורים יותר, במקום למגר את בתי הגידול של הפשע, שהם שכונות עוני גדולות, אבטלה ותחושות של חוסר תועלת וחוסר תקווה המשפיעות על נפשם של אנשים רבים, ובפרט על נפשם של צעירים.

אין צורך להלאות את עצמנו בעניין זה. די אם נאמר שכמעט בכל ההיבטים של הפעילות החברתית והכלכלית וכן בפוליטיקה ובתחום הפרטי, המגמה הרווחת כיום היא מגמה של התעלמות מאזהרתו של איינשטיין. על פי מגמה זו, הציוויליזציה התעשייתית מנסה לפתור את בעיותיה על פי אותו היגיון חומרני, מניפולטיבי ואנוכי המאפיין את הלך הרוח שלה.

שינוי דפוס החשיבה המאפיין את האנושות כיום אינו חלום באספמיה; כבר היו שכמותו בתקופות שונות בהיסטוריה. בעבר ניתן לחשיבה חדשה זמן להתפתח. קצב השינוי היה איטי יחסית, ודורות חלפו עד אשר הלך הרוח בחברה הסתגל לתנאים המשתנים. כיום המצב שונה - התקופה הקריטית להסתגלות לחשיבה חדשה מצטמצמת לכדי תקופת חיים אחת.

בשנים הקרובות תהיה חשיבות מכרעת לחשיבה חדשה ולפעולה חדשה, ובלעדיהן עלול העולם שלנו לקרוס ולהתדרדר לטירוף מערכות. אמנם התמוטטות כלל-עולמית כבר נראית באופק, אך עדיין ניתן להגיע לידי פריצת דרך עולמית. כדי להשיג אותה יש צורך בחשיבה מסוג חדש, העשויה להוליד ציוויליזציה חדשה.