אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / מגדל בבל הקומה האחרונה / על פרשת דרכים - ארווין לאסלו / הולדתו של עולם חדש

חשיבה חדשה ראשיתה בהבנה חדה יותר של השינוי האמור ליצור עולם חדש במקומו של העולם הישן. אולם כדי שחשיבה חדשה תהיה אפקטיבית, עלינו להבין במה היא כרוכה. מהו בדיוק אותו תהליך הולדתו של עולם חדש?

לעתים קרובות שיחה על שינוי יסודי בעולם הסובב אותנו נתקלת בספקנות. שינוי חברתי, אומרים לנו, לעולם אינו יכול להיות יסודי, כמאמר הפתגם הצרפתי: ככל שדברים משתנים, כך הם נשארים כפי שהיו. בסופו של דבר, מדובר בבני אדם ובטבע האדם, ואלה לא ישתנו באופן מהותי מהיום למחר.

גרסה מתוחכמת יותר של דעה שכיחה זו מוסיפה שמגמות ותהליכים מסוימים בחברה מביאים לידי הבדל משמעותי בזמן התרחשותם. מגמות, בין שהן מקומיות ובין שהן כלל-עולמיות, קטנות או גדולות, מציגות אמת מידה לשינוי: בזמן התרחשותן רואים שינויים רבים במקום אחד אך מעטים במקום אחר. עדיין אין זה שינוי יסודי, משום שהעולם עדיין נותר באותו מצב; מצבם של חלק מבני האדם משתפר, אך מצבם של אחרים מורע.

עמדה זו מאפיינת את עמדתם של העתידנים, חוזי העתיד, יועצים עסקיים ומנתחי מגמות למיניהם. ההשערות שלהם זוכות להערכה רבה, וזאת בשל הפופולריות של הספרות העוסקת במגמות-על.

משרדי ממשלה עוסקים אף הם בחיזוי מגמות. הדו"ח של המועצה הלאומית למודיעין (NIC) בארצות-הברית, Global Trends 2015: A Dialogue about the Future with Nongovernmental Experts, פורסם בשנת 2000. לפי מסמך זה, מצב העולם בשנת 2015 ייקבע על פי התרחשותן של מגמות חשובות, שמניעים חשובים היו המאיצים לקיומן. שבעת המניעים והמגמות החשובים הם הדמוגרפיה והמשאבים הטבעיים, איכות הסביבה, המדע והטכנולוגיה, הכלכלה העולמית והגלובליזציה, הממשל הלאומי והבין-לאומי, סכסוכים עתידיים ותפקידה של ארצות-הברית.

האופן שבו תתרחשנה מגמות אלה בהשפעת המאיצים שלהן עשוי להניב ארבעה תרחישים שונים: עתיד של גלובליזציה כוללת, עתיד של גלובליזציה מזיקה, עתיד של תחרות אזורית או עולם פוסט-קוטבי. הגורמים המכריעים העיקריים בעניין זה הם השפעות הגלובליזציה, חיוביות ושליליות, ומידת ההיתכנות של סכסוך בין-ארצי ובין-אזורי ודרך ניהולו.

אם תפעלנה המגמות ללא שיבושים משמעותיים, תהיה התוצאה "התרחיש האופטימי", כפי שמכנים אותו המומחים. לפי תרחיש זה, בשנת 2015 יהיה העולם דומה למדי לעולמנו כיום, פרט לכך שמצבם של חלקים מסוימים באוכלוסייה (אבוי, מיעוט ההולך ומצטמק) יוטב ומצבם של חלקים אחרים (רוב ההולך וגדל) יורע. הכלכלה העולמית ממשיכה לצמוח, אף שדרכה סלעית ורצופת תהפוכות פיננסיות, ולמרות פערים כלכליים ההולכים ומעמיקים.

עם זאת, הצמיחה הכלכלית עלולה להיפסק כתוצאה מאירועים כגון משבר פיננסי מתמשך או שיבוש מתמשך בהספקת האנרגיה. כמו כן הכלכלה עשויה לסבול מ"אי-רציפות" מסיבות שונות:

• מהפכים פוליטיים אלימים כתוצאה מהתדרדרות ברמת החיים במזרח התיכון (זה כבר קורה, והתוצאות חמורות);

• התהוות של קואליציית טרור בין-לאומית המתנגדת לעולם המערבי ובעלת גישה לנשק עתיר טכנולוגיה (בימינו אלה איום זה מתממש לנגד עינינו);

• דפוסי מזג אוויר המשתנים במהירות והמסבים נזק חמור לבריאות האוכלוסייה ולכלכלה (איום הקרוב מאי-פעם להתממשות);

• מגפה עולמית בהיקף של האיידס;

• צמיחתה של ברית גאו-אסטרטגית - ייתכן של רוסיה, סין והודו - שמטרתה לאזן את השפעת ארצות-הברית והמערב;

• התמוטטות הברית בין ארצות-הברית לבין אירופה.

בשנת 2000 לא היה איש שיכול לנחש אם בשנת 2015 יהיה העולם כפי שהיה או עולם שונה לחלוטין. בשנת 2005 אין זו שאלה בלא מענה: בשנת 2015 יהיה העולם שונה מאוד מכפי שהוא כיום, ובוודאי שונה מאוד מכפי שהיה בראשית המאה העשרים.

עם זאת, המועצה הלאומית למודיעין עדיין מציגה השערות לינאריות ביחס למצב העולם בעתיד. לפי דו"ח אחר שפורסם בשנת 2005, שכותרתו "מיפוי עתיד העולם" ואשר מתבסס על התייעצויות עם אלף עתידנים מכל העולם, בשנת 2020 לא יהיה העולם שונה במידה רבה מן העולם כיום. הטרור עדיין יהיה קיים, אם כי יפחתו הסיכויים למלחמות בין מדינות גדולות. ניתן לומר בוודאות יחסית כי ארצות-הברית עדיין תהיה האומה החזקה ביותר מבחינה כלכלית, טכנולוגית וצבאית. ייתכן כרסום בכוחה, אך יהיה ניתן להתגבר עליו.

דו"חות מעין אלה מדגישים את מגבלותיהן של התחזיות המבוססות על מגמות. הם מתעלמים מן העובדה שמגמות לא רק מתגלות במשך הזמן; הן עשויות גם להיעלם ולעורר מגמות חדשות, תהליכים חדשים ותנאים שונים.

יש להביא בחשבון את האפשרות הזו, מפני ששום מגמה אינה פועלת בסביבה אידאלית מבחינת תנאיה; להווה ולעתיד שלה יש גבולות. אלה עשויים להיות גבולות טבעיים עקב משאבים והספקה מוגבלים, או גבולות אנושיים וחברתיים עקב השתנותם של מבנים, של ערכים ושל ציפיות. כאשר מגמה מרכזית נתקלת בגבולות מעין אלה, העולם משתנה ודינמיקה חדשה נכנסת לזירה. הערכה לגבי מגמות קיימות אינה עוזרת להגדיר את העולם ההולך ומתגלה.

כדי לדעת מה קורה כאשר מגמה מתפרקת, נדרשת לא רק התבוננות במגמות הקיימות ומעקב אחר מסלולן הצפוי, אלא יש להכיר את דרך ההתפתחות של המערכת שבה מופיעות המגמות הנצפות ובה הן גם עשויות להיעלם.

מידע שכזה ניתן לקבל בתאוריית המערכות המודרניות, ובייחוד בענף הידוע בכינוי "תאוריית הכאוס". בגלל חוסר היציבות בתחומים רבים בעולם כיום, דינמיקת ההתפתחות בעתיד אינה הדינמיקה הלינארית של הערכה קלאסית אלא דינמיקת הכאוס הלא-לינארית העוסקת בהתפתחות של מערכת מורכבת.

טיול קצר אל תוך תאוריית הכאוס

בראשית המאה העשרים ואחת איננו יכולים עוד להתעלם מן העובדה שמגמות עכשוויות צועדות לקראת סף קריטי, לקראת חלק מן "הגבולות הפלנטריים" הידועים (או הידועים לשמצה), שבשנות השבעים והשמונים נאמר עליהם כי הם גבולות הצמיחה. ספק אם אכן אלה הם גבולות הצמיחה בכללותה, אך הם בהחלט גבולותיה של הצמיחה כיום.

ככל שאנו נעים לקראת גבולות אלה, אנו מתקרבים לנקודת כאוס. בנקודה זו, חלק מהמגמות יסטו ממסלולן או ייעלמו, ובמקומן יופיעו מגמות חדשות. אין זה דבר יוצא דופן: תאוריית הכאוס מוכיחה שהתפתחותן של מערכות מורכבות כרוכה תמיד בתקופות של יציבות ושל אי-יציבות, של רציפות ושל אי-רציפות, של סדר ושל כאוס, המתחלפות לסירוגין.

אנו חיים בתחילתה של תקופה לא יציבה מבחינה חברתית ואקולוגית, תקופה קריטית של חלון הכרעות. כאשר נגיע לנקודת הכאוס, יצטרפו אל המערכת שלנו גורמי משיכה כאוטיים או מוזרים. הללו יופיעו לפתע, כדברי מפתחי תאוריות הכאוס, "באופן בלתי צפוי". הם יניעו את המערכת שלנו לנקודה הקריטית שבה היא תבחר באחד ממסלולי ההתפתחות הזמינים לה.

בחלון ההכרעות הנוכחי עולמנו רגיש ביותר, ואפילו תנודות קטנות מביאות לידי השפעות רחבות-היקף; זהו "אפקט הפרפר" האגדי. לפי הסיפור, אם פרפר מרפרף בכנפיו בקליפורניה, הוא יוצר תנודות אוויר זעירות ההולכות ומתעצמות, עד שבהגיען למונגוליה הן מחוללות סערה.

הגילוי של אפקט הפרפר קשור לאמנות חיזוי מזג האוויר ומקורו בצורתו של גורם המשיכה הכאוטי הראשון שהתגלה על ידי המטאורולוג האמריקני אדוארד לורנץ בשנות השישים של המאה העשרים.

כאשר ניסה לורנץ להדגים באמצעות מחשב את ההתפתחות הרגישה ביותר של מזג האוויר בעולם, הוא מצא מסלול התפתחותי מוזר, המורכב משני נתיבים שונים המתחברים זה לזה ככנפי הפרפר. ההפרעה הקטנה ביותר תסיט את נתיב ההתפתחות של מזג האוויר בעולם מכנף אחת לשנייה. דומה כי מזג האוויר הוא מערכת הנמצאת במצב כאוטי קבוע, מערכת הנשלטת תדיר על ידי גורמי משיכה כאוטיים.

אחר כך התגלו גורמי משיכה כאוטיים שונים ומגוונים אחרים. במידה מסוימת הם ניתנים ליישום בכל המערכות המורכבות, ובפרט במערכות החיים. בני אדם, ככל האורגניזמים המורכבים האחרים, הם מערכות רגישות ביותר המצויות דרך קבע על גבול הכאוס, וכך גם המערכות האקולוגיות והחברות המורכבות ממערכות חיים. מערכות קולקטיביות אלה הן רחבות ועמידות יותר מהפרטים החיים בהן, אולם הדינמיקה של התפתחותן של המערכות חלה גם על הפרטים הללו.

על פי רוב, ניתן לתאר את התפתחותן של מערכות אורגניות פרטיות וקולקטיביות בעזרת משוואות דיפרנציאליות הממפות את התנהגות המערכות בהתייחס לאילוצים העיקריים שבמערכת. הדבר אינו בר-ביצוע ביחס לחברות המורכבות מבני אדם; במקרה זה השכל והתודעה מסבכים את הדינמיקה של ההתפתחות. התודעה של בני האדם הנמנים עם חברה מסוימת משפיעה על התנהגות המערכת, ובגללם המערכת מורכבת הרבה יותר מהתנהגות של מערכות לא אנושיות.

בתקופה של יציבות יחסית תודעת בני האדם אינה מהווה גורם מכריע בהתנהגות החברה, מאחר שמערכת חברתית יציבה מעמעמת סטיות ומבודדת את הסוטים. לעומת זאת, כאשר חברה מגיעה לקצה גבול יציבותה ונעשית כאוטית, היא הופכת לרגישה ביותר, והיא מגיבה אף לתנודות קטנות כגון שינוי בערכים של חבריה ושינוי באמונותיהם, בהשקפות העולם שלהם ובשאיפותיהם.

אנו חיים בתקופה של שינוי שבה עולם חדש מצוי בחבלי לידה. זהו עידן של הכרעה, "חלון" של חירות חסרת תקדים להחליט על גורלנו. בחלון הכרעות זה, "תנודות" - יוזמות ופעולות קטנות כשלעצמן, ולכאורה חסרות אונים - סוללות את הדרך לקראת "נקודת הכאוס" הקריטית שבה המערכת נוטה לכיוון כזה או אחר. תהליך זה אינו קבוע מראש ואף אינו אקראי. זהו תהליך מערכתי היכול לנווט ולכוון לתכלית מסוימת.

כיום ביכולתנו ליצור את סוג התנודות, את הפעולות והיוזמות, שיטו את הכאוס המתקרב לעבר שלום וליכולת קיום. אם נהיה מודעים לכוח זה אשר בידינו, ואם נשכיל להשתמש בו בתבונה, נהיה אנו אדונים לגורלנו.

דינמיקת הכאוס בחברה

השינוי שחברה עוברת אינו תהליך אקראי ובלתי צפוי; תאוריית הכאוס של המערכות מגלה ששינוי חברתי מתרחש על פי דפוסי התנהגות וחוקיות מוכרים. שינוי טיפוסי מתנהל בארבעה שלבים עיקריים:

1. שלב הגירוי

חידושים בטכנולוגיות "קשות" (כלים, מכונות, מערכות תפעול) מעוררים שינויים יסודיים בצורת החיים של האנשים ובדרך עבודתם, ומביאים ליעילות רבה יותר של המשאבים ושל הטבע העומדים לרשות בני האדם.

2. שלב ההצטברות

ההמצאות בתחום הטכנולוגיה הקשה מצטברות ומשנות את יחסי החברה והטבע באופן בלתי הפיך. עד מהרה הן מביאות לידי שינויים אלה: (א) ייצור משאבים משופרים; (ב) גידול מהיר באוכלוסייה; (ג) העלאת המורכבות החברתית; (ד) השפעה הולכת וגוברת על הסביבה החברתית והטבעית.

3. חלון ההכרעות

הסדר החברתי השולט נתון ללחצים מצד תנאים שהשתנו באופן קיצוני והמציבים סימני שאלה לגבי ערכים, השקפות עולם, שאיפות ועקרונות מוסר מקובלים. החברה נכנסת לתקופה של תסיסה. כעת הגמישות והיצירתיות של האנשים יוצרות את ה"תנודה" העדינה, אך החשובה, המכריעה באיזה מסלול מן המסלולים הזמינים של ההתפתחות תבחר החברה בעתיד.

4. נקודת הכאוס

בנקודה זו המערכת מעורערת עד כדי סכנה. הסטטוס קוו אינו יכול להתקיים והמערכת נוטה להתפתח לאחד משני כיוונים:

א. התפתחות ("התנוונות") לקראת התמוטטות - הערכים, השקפות העולם ועקרונות המוסר של רוב האנשים בחברה מתנגדים לשינוי או משתנים לאט מדי, והנהלים הקיימים אינם גמישים כדי לאפשר שינוי בשעה הנכונה. אי צדק ומאבק הנלווים לסביבה מרוששת יוצרים מתחים שלא ניתן לחיות עמם. הסדר החברתי מתדרדר בתוך הסכסוך והאלימות.

ב. התפתחות לקראת פריצת דרך - הלך הרוח בקרב רוב האנשים מתפתח בזמן ומטה את התפתחות החברה לעבר מצב מתאים ונוח יותר. מרגע ששינויים אלה מתרחשים, הסדר המשופר, הנשלט על ידי ערכים, השקפות עולם ועקרונות מתאימים יותר, קונה לו אחיזה. התחום הכלכלי, התחום הפוליטי והתחום האקולוגי של החברה מתייצבים במצב נטול סכסוכים ובר-קיימא.

כעת נביט בתהליך בן ארבעת השלבים של השינוי החברתי בקשר לעולם העכשווי.

1. תקופת ההתעוררות הטכנולוגית, 1800–1960

החל משנת 1800 החלה המהפכה התעשייתית להבשיל באנגליה במשך חצי מאה. באמצע המאה התשע-עשרה הואצה התפתחותה של המהפכה התעשייתית, ומערכת כוללת של חידושים טכנולוגיים נכנסה לזירה. פריצות הדרך הראשונות היו בתחום הטקסטיל: חידושים בטוויית כותנה הובילו להמצאות נוספות בתחום ולבניית מכונות לייצור המוני בבתי החרושת.

עד מהרה התפשטה ההתפתחות התעשייתית מן הטקסטיל לתחום הברזל, וברזל יצוק זול החליף את מקומו של הברזל המעובד היקר יותר. לא חלף זמן רב ואחרי החידושים בתעשיית המכונות היו גם התפתחויות בתעשיית הכימיה. רבות מן הטכנולוגיות של המאה העשרים בתעשיות הרכב, הפלדה, המלט, הפטרוכימיה והתרופות היו תולדה של שנות השישים של המאה התשע-עשרה ושל השנים שבאו אחריהן.

2. תקופת ההצטברות, 1960 עד היום

בראשית שנות השישים של המאה העשרים, כמעט 160 שנה לאחר פיתוח ההמצאות שהובילו למהפכה התעשייתית הראשונה, הופיע חידוש טכנולוגי מסוג חדש. "המהפכה התעשייתית השנייה" המירה את ההישענות על תשומות גדולות של אנרגיה ושל חומרי גלם במקור מופשט יותר, הידוע בשם "מידע".

ב-25 השנים האחרונות של המאה העשרים החלו לאחסן כמות מידע שהלכה וגדלה במהירות על גבי דיסקים אופטיים. מידע זה הועבר באמצעות סיבים אופטיים, במחשבים שצוידו בתוכנות מתוחכמות לעיבוד הנתונים. הטכנולוגיות ה"רכות" החדשות הפכו את הטכנולוגיות ה"קשות" הקלאסיות ליעילות יותר.

מערכות מידע מתוחכמות הורידו את עלויות הייצור והצריכה. התפשטותן של טכנולוגיות תעשייתיות לכל קצות תבל יצרה שינויים עמוקים, והובילה לגלובליזציה של המגזרים הפיננסיים והכלכליים, אך בה בעת המבנים החברתיים בכל המקומות נותרו בשונותם.

3. חלון ההכרעות, 2005–2012

עד סוף המאה העשרים נכנסה הגלובליזציה לשלב חדש: עד מהרה ובגלוי הפכה המערכת העולמית לבלתי יציבה. בעשור הראשון במאה העשרים ואחת, הגלובליזציה המתקדמת של הכלכלה, יחד עם הידוק הקשרים בין תרבויות וחברות מפותחות, יוצרים תקופה קריטית שבה המערכות שלנו הופכות בלתי יציבות ורגישות יותר ויותר לשינוי. מצב זה מחריף בגלל המתח הגובר, הנגרם בשל טרור ומלחמות, סכסוכים מדיניים, פגיעוּת בזירה הכלכלית, הפכפכות בשדה הפיננסי והחמרת הבעיות הקשורות לאקלים ולאיכות הסביבה.

4. נקודת הכאוס - 2012

התהליך שהחל בראשית המאה התשע-עשרה והצובר תאוצה מאז שנות השישים של המאה העשרים מוביל באופן בלתי נמנע לחלון הכרעות ואחר כך לנקודת אל-חזור קריטית - נקודת הכאוס. כעת תקף כלל פשוט: לא נוכל לעמוד ללא ניע, לא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור, עלינו להמשיך לנוע. יש דרכים חלופיות שבהן נוכל לנוע קדימה. לפנינו מסלול המוביל להתמוטטות וגם מסלול של פריצת דרך המוביל לעולם חדש.

א. הידרדרות לאסון - קשיחות וחוסר יכולת חיזוי מובילים ללחצים, והמנהגים המקובלים אינם יכולים להכילם עוד. סכסוכים ואלימות מתפשטים בכל העולם, ובעקבותיהם האנרכיה.

ב. התקדמות אל ציוויליזציה חדשה - דרך חשיבה חדשה, ערכים מתאימים ותודעה מפותחת יותר יעוררו את רצונם של בני האדם ויביאו פרץ רענן של יצירתיות. עד שנת 2025 יפציע עידן חדש על האנושות.

המסקנה מדינמיקת השינוי הזו בת ארבעת השלבים פשוטה וברורה. שינוי יסודי מתעורר בחברה בעקבות חידושים טכנולוגיים המערערים את המוסדות ואת המבנים המקובלים הקיימים. מבנים ומוסדות מותאמים יותר ממתינים לעלייתו של הלך רוח מתאים בחלק הארי של האוכלוסייה. אלא שהגורם המכריע בשינוי עולמנו אינו טכנולוגיה נוספת, אלא ההתעוררות של חשיבה חדשה, של ערכים חדשים ושל תפיסות חדשות.