904. האדם עץ השדה

רבי אלעזר ורבי שמעון, באחד בתשרי ראש השנה למעשר בהמה, בט"ו בשבט ראש השנה לאילנות.

הנה אדם עץ השדה, היינו שבמעשים של אדם יש להבחין בהם ב' דברים:

א) בבחינת אמונה, הנקרא בחינת מצוה, ובחינת מלכות וב"ן, ובחינת בהמה. בהמה גמטריה ב"ן.

ב) בחינת תורה, הנקרא בחינת ז"א, ובחינת מ"ה, ובחינת אדם, שאדם גמטריה מ"ה.

וענין תרומות ומעשרות נותנים דווקא מהרכוש, ממה שהאדם כבר זכה לאיזה רכוש וקנין, ואז שייך, שנותן מזה מעשר. לכן יש מעשר בהמה, היינו הנתנות מבחינת בהמה, שהוא נפש, ויש מפירות האילן, שהוא בחינת אדם.

וזמן נתינת המעשרות מתחלת משראו כבר חניטה או נטיעה, שבטוח שהרוויח. ובירקות אזלינן בתר לקיטה, משום שאינן דבר המתקיים, ובאילן בתר חניטה.

דבחינת תורה, אם זוכים לחניטה כבר הוא בטוח שיהיה לו פירות. מה שאין כן בבחינת אמונה, הוא דווקא בתר לקיטה, משום "חדשים לבקרים", שהאמונה צריכים לחדש בכל פעם. מה שאין כן בחינת תורה, "תורה מגנא ומצלא אפילו בעידנא דלא עסיק בה".

"תורה מפוארה בכלי מכוער" (תענית ז). אמונה נקרא כלי מכוער, שכל העולם ממאסין אותה.

קליפה. זה דומה לפירי לחה הנשלח בתוך תיבה. שכל זמן שהוא באמצע הדרך, הוא מוכרחת להיות במקום משומר, שלא יתטנף, לכן הקליפה הוא שומר לקדושה.

הופכיות. מצד אחד נחוץ לנו כלי קבלה גדולים, מצד שני, אם יש לנו כלי קבלה גדולים, אזי נופלים לבאר שחת. ואם יש לנו כלים דהשפעה, אז לא מסוגלים לקבל שום דבר, משום חסרון הכלי.

ב' עיקרים כוללים:

מצד אחד נראה, כמו שהוא חי ברשות עצמו, והחיים כבר שלו בטבע. מצד שני, אין לו חיים בטבעו ממש, אלא רק בבחינת קניין מלאכותי. ואם ישכח איזה ימים ולא יקנה לו החיים מן החוץ, אזי הוא נופל ומת. וצריך להבין, אם הקדוש ברוך הוא רצה לתת לנו חיים, למה לא נתן לנו את החיים בטבע שלנו, אלא שצריכין תמיד לטרוח, ולקנות את החיים מבחוץ.

מציאות נמשך ממדת הדין. לכן, הגם שהוא חי אבל קטן וחלש, ואין לו זכות קיום כלל, משום תכף שנולד עובר עליו סוד הצמצום. לכן אין לו זכות קיום.

קיום המציאות הוא על ידי שיתוף מדת הרחמים במדת הדין, וכל מה שנמשך על ידי יגיעה, הוא על ידי הנהגה של שיתוף מדת הרחמים במדת הדין, הנבחן בחינת שכר ועונש.

הקליפה שומרת לפרי. היינו שהפרי יבוא למקבל. לכן, עד שהאדם יהא ראוי לקבל את העבודה דלהשפיע, אז הקליפה משפעת לו את כוחותיה, בכדי שעל ידה הוא מקבל הפרי, הנקרא קבלה על מנת להשפיע. וכמו שלוקחים את הפרי, אז הנגיעה הראשונה בהפרי היא על ידי הקליפה, כמו כן הלשמה, שנקרא הפרי, מוכרחים לקבל מקודם את השלא לשמה. וההתרגלות בעבודה הוא על ידי שלא לשמה, אחרת יכולים לפגום, כעין "יודע את ריבונו" וכו'.