אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב יהודה אשלג, בעל הסולם / הסתר וגילוי פנים של השי"ת
הרב יהודה אשלג

הסתר וגילוי פנים של השי"ת

הסתר א' (ציור) שאין פניו ית' מגולים, דהיינו שאין השי"ת מתנהג עמו בהתאם לשמו ית' הטוב ומטיב, אלא ח"ו להיפך מזה, כי הוא מקבל ממנו יסורין, או שהוא מחוסר פרנסה, ויש לו בע"ח מרובים הממררים לו את חייו, והוא מלא טרדות ודאגות כל היום. או שסובל ח"ו ממחלות. ואינו מכובד על הבריות. כל תכנית שמתחיל אינה עולה בידו לגומרו. והולך כל היום בלי סיפוק נפשי.

והנה באופן זה אין האדם רואה את פניו הטוב של השי"ת כמובן אם הוא מאמין שעל כל פנים השי"ת סובב לו הדברים הללו או מחמת עונש על העבירות שעשה או כדי להיטיב באחריתו כמ"ש את אשר יאהב ה' יוכיח וכן אשר הצדיקים תחלתן יסורין מחמת שהשי"ת רוצה ליתן להם בסופם שלוה רבה אבל אינו נכשל לומר שכל זה הגיע לו מגורל עור ומטבע ח"ו בלי חשבון ודעת אלא מתחזק להאמין שהשי"ת סובב לו בהשגחתו את כל אלה נבחן שרואה עכ"פ את האחורים של השי"ת.

הסתר ב' דהיינו הנקרא בספרים הסתר תוך הסתר, פירושו, שאינו רואה אפילו את האחורים של השי"ת, אלא אומר, שהשי"ת עוזב אותו ואינו משגיח עליו, וכל היסורים שמקבל תולה שקיבלם מתחת ידי הגורל העור והטבע. והוא, כי דרכי ההשגחה נעשים לו מסובכים ביותר, שמביאים לידי כך עד להתפקר ח"ו.

דהיינו (ציור) שמתפלל ועושה צדקה על צרותיו ואינו נענה כלל, ודוקא בשעה שפוסק מלהתפלל על צרתו, אז נענה. בכל שעה שמתגבר להאמין בהשגחה, ומטיב מעשיו, פונה לו ההצלחה עורף ויורד אחורנית באכזריות גדולה, ובשעה שמתפקר ח"ו, ומתחיל להריע מעשיו, אז מתחיל להצליח ביותר, וינשום להרוחה ביותר.

לא יזדמן לו פרנסה בדרך כשרות, אלא דוקא בדרך הונאה להבריות, או על ידי חילול שבת, וכדומה. או, שכל המכירים שלו שהם בעלי תורה ומצוה, סובלים עניות, ומחלות מרובות, ומבוזים מאד בעיני הבריות, והבעלי מצוה האלו נדמה לו, שהמה חסרי דרך ארץ, וטפשים מלידה, וצבועים גדולים, עד שמאוס לו לישב בחברתם אפילו רגע.

וכל המכירים הרשעים, המתלוצצים על אמונתו, הנה המה המוצלחים ביותר, בריאים ושלימים, לא ידעו מחלה, פקחים, בעלי מדות טובות, וסימפטים בכל דרכיהם, יושבים בלי דאגות, ובבטחון ובשלוה רבה נמצאים כל היום ותמיד.

וכשהשגחה מסתדרת לו להאדם באופן כזה נקרא הסתר תוך הסתר כי אז ח"ו רובץ תחת משאו לא יוכל עוד להמשיך בהתחזקות להאמין שיסוריו באים לו מהשי"ת מאיזה טעם כמוס עד שנכשל ומתפקר לומר ח"ו שהשי"ת אינו משגיח כלל על בריותיו וכל מה שבא לו ח"ו מידי הגורל והטבע שזהו שאינו רואה אפילו את אחורים.

ציור של גילוי פנים

אבל אחר שגילה בשלימות את התבלין, דהיינו האור תורה שהאדם שואף לגופו, מחמת התחזקותו באמונת השי"ת, כי אז נעשה מוכשר להשגחה בגילוי פניו ית', שפירושו, שהשי"ת מתנהג עמו, בהתאם כשמו הטוב ומטיב ית'.

נמצא (ציור) שמקבל מהשי"ת רוב טוב ושלוה רבה, ומצוי תמיד בסיפוק נפשי. כי משיג פרנסתו בקלות גדול ובמילואו, לא ידע טרדות ודוחק לעולם, לא ידע משום מחלה, מכובד מאד בעיני הבריות, גומר בקלות כל מיני תכניות שעולות על דעתו, ובכל אשר יפנה יצליח.

וכשחסר לו דבר מה, הוא מתפלל ונענה תיכף על המקום. כי עונה לו תמיד בכל מה שידרוש ממנו ית', אף תפילה אחת לא שבה ריקם. ובשעה שמתגבר במעשים טובים, הצלחתו עולה במדה מרובה, וכשמתרשל, נמצא שבמדה זו יורד הצלחתו.

כל המכירים שלו הולכי בדרך הישר, המה בעלי פרנסה לא ידעו מחלה. והם המכובדים ביותר בעיני הבריות, ואין להם שום טרדות. והשקט ושלוה רבה להם, כל היום ותמיד. והמה פקחים, אנשי אמת, בעלי צורה, עד שמתברך ומתענג ביותר לישב בחברתם.

וכל המכירים שלו שאינם הולכים בדרך התורה, המה מחוסרי הפרנסה, מוטרדים בחובות מרובים, לא ימצא להם אף רגע אחת לנשום בהרוחה, סובלים מחלות, מלאים מכאובים, ומבוזים ביותר בעיני הבריות, והמה נראים לו חסרי דעת, וחסרי דרך ארץ, רעים ואכזרים עם הבריות, חנפנים מלאים שקרים, עד שמאוס לו לישב בסמוך לחברתם.

שמו ית' מראה לנו שהוא טוב ומטיב לכל בריותיו דהיינו בכל דרכי הטבה המספיק לכל מיני המקבלים שבכלל ישראל שבודאי אין תענוג וטוב של אחד דומה לתענוג וטוב של חבירו. למשל העוסק בחכמה לא יתענג מכבוד ועושר ושאינו עוסק בחכמה לא יתענג מהשגות והמצאות גדולות שבחכמה אלא ודאי שלזה נותן עושר וכבוד ולזה נותן השגות נפלאות בחכמה.

הביקוש של האדם להתחזק באמונת השגחתו ית' על העולם בזמן ההסתרה מביאהו להגות בספרים בתורה ליקח משם הארה והבנה איך להתחזק באמונת השגחתו ית' והנה ההארות וההתבוננות הללו שמקבל ע"י התורה מכונה בשם תורה תבלין עד שיתקבץ לשעור מסוים והקב"ה מרחם עליו ויערה רוח ממרום ז"א שפע עליונה.

הסתר וגילוי פנים של השי"ת - ב

ציור של הסתרת פנים

א. קבלת יסורין, כגון מחסור בפרנסה או מחסור בבריאות, בזיונות, ואי הצלחה לגמור את תכניותיו, ואי סיפוק נפשי, למשל ששומר את עצמו שלא לענות חברו.

ב. מתפלל ואינו נענה. בשעה שמיטיב מעשיו נמצא יורד אחורנית, ובשעה שמריע את מעשיו נמצא מצליח ביותר.

אין מזדמן לו פרנסה בדרך כשרות, זולת בדרך הונאה וגניבה, או בחילול שבת.

ג. כל מכיריו ההולכים בדרך ישר סובלים עניות ומחלות וכל מיני בזיונות, ומכיריו הרשעים מתלוצצים עליו יום יום, מצליחים ועולים בעשירות ובבריאות ויושבים בלי דאגות.

ד. כל מכיריו הצדיקים מקיימי תורה ומצווה דומה לו שהמה אכזרים ואגואיסטים משונים או טפשים מלידה וחסר להם דרך ארץ, וצבועים גדולים,עד שמאוס לו לישב עימהם אפילו בגן עדן עד שאינו יכול להיות בחברתם אף רגע.

ציור של גילוי פנים

א. קבלת טובה ורוב שלוה, השגת פרנסתו בקלות גדול ובמילואו, לא ירגיש דוחק לעולם, לא ידע מחלות כלל, ישיג כבוד בכל אשר יפנה, וכל תכניותיו שעולה על דעתו גומר בקלות ובהצלחה רבה.

ב. מתפלל ונענה תיכף על המקום. בשעה שמיטיב מעשיו מצליח ביותר ובשעה שמריע את מעשיו מאבד את הצלחתו.

ג. כל מכיריו, ההולכים בדרך הישר, המה בעלי פרנסה ועשירים, בריאים, לא ידעו שום מחלה, ומכובדים ביותר בעיני העולם, יושבים בהשקט ושלוה רבה.

ומכירים שאין הולכים בדרך ישר, המה מחוסרי פרנסה, מלאים טרדות וצער, סובלים מחלות ומבוזים ביותר בעיני הבריות.

ד. כל המכירים הצדיקים, רואה אותם פקחים, בעלי חשבון, בעלי דרך ארץ עם הבריות, אנשי אמת, בעלי צורה, עד שמתענג מאוד להיות בחברתם.

חזרה לראש הדף
Site location tree