אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב יהודה אשלג, בעל הסולם / שמעתי / אל המעיין

אל המעיין

ספר זה הוא קובץ מאמרים ורשימות, שכתב האדמו"ר המקובל הרב ברוך שלום הלוי אשלג, כפי ששמע מפיו של כ"ק האדמו"ר המקובל האלוקי הרב יהודה לייב אשלג, מחבר פירוש "הסולם" על ספר הזהר.

מאמרים אלו נכתבו לעיתים במחברת מסודרת, לעיתים על פתקי פנקס, ופעמים רבות על גזרי נייר, בכתב קטן וצפוף ע"י רבנו, כשמטרתו היא אחת, הבאת דברי אביו כפי "ששמעם" בצורה מדויקת מפיו.

בבואנו להדפיס מהדורה שלישית של ספר זה, התלבטנו כיצד עלינו להוציאו לאור, האם עלינו לנסות ולתקן מקומות בהם "טעה" רבנו באיות, או מקומות בהם לפי כללי הדקדוק העברי נראה כי שגה, וכו', לבסוף לאחר התלבטויות, החלטנו כי אין תפיסתנו מספקת בכדי להבין, מדוע כתב רבנו כך ולא אחרת, או מדוע החליט להביא את הדברים בצורה כזו.

בהתאם לכך מובאים המאמרים, והאגרות, זהים לחלוטין לכתבי המקור. לא הוכנס בהם כל שינוי, לא במילים, לא בפיסוק (אשר ברבים מהם אינו קיים כלל), וכל שכן בצורה בה נכתבו, אף ההדגשות שמופיעות הינן בדיוק כפי שהדגישן רבנו במקור.

לפיכך, יתכן והמעיין יתקל במקומות ,שלכאורה לפי הבנתו יראה לו כי טעות לפניו, או כי הדברים אינם מובנים דיים, ועל כגון אלו כבר אמר הר' חיים ויטאל (בהקדמת מוהרח"ו זי"ע, על שער ההקדמות) וז"ל "כי אין ספק שדברים אלו לא יובנו בעיון אנושי חומריים, אלא בקבלה מפה אל פה, או מפי אליהו ז"ל, או מפי הנשמות המתגלים בכל דור ודור, אל הראויים להם", עכ"ל.

ואכן בתקופתנו אנו, בולטים ומאירים מאמרים אלו של רבנו, על רקע הצורך העז הקיים בכתבי מקובלים אמיתיים. בזמן בו כל החפץ, מוסיף לעצמו את שם התואר "קבלה", וכל אדם אשר עסק מעט בנושא, אינו מהסס מלפרסם "ספרי קבלה", הרי נחוצים לנו גם כתבי אמת, המתאימים, והמותאמים לסוג הנשמות היורדות לעולמנו בתקופתנו אנו, שנכתבו ע"י אחרוני המקובלים הגדולים בדורנו, בכדי שיאירו את הדרך לאלו הרוצים ללכת בדרכם.

ואל ירתע המעיין אם לא יבין את לשון הרברים. ועל כך כבר כתב "בעל הסולם", בהקדמה לתלמוד עשר ספירות (אות קנ"ד), וז"ל "והנה הדברים האלה מספיקים לכל מעיין, שירגיש בדעתו את מהותה של חכמת הקבלה באפס מה. וראוי שתדע, שרוב מחברי ספרי הקבלה, לא התכוונו בספריהם, אלא כלפי מעיינים כאלו, שכבר זכו לגילוי פנים ולכל ההשגות העליונות".

ועוד מוסיף שם ואומר על מטרת הלימוד, וז"ל (באות קנ"ה), "ולפי"ז יש לשאול, א"כ, למה זה חייבו המקובלים לכל איש ללמוד חכמת הקבלה, אומנם יש בזה דבר גדול, וראוי לפרסמו, כי יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואע"פ שאינם מבינים
מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם.

פירוש, כי כל אדם מישראל, מובטח בסופו, שישיג כל ההשגות הנפלאות, אשר חשב השי"ת במחשבת הבריאה להנות לכל נברא. אלא מי שלא זכה בגלגול זה, יזכה בגלגול ב', וכו', עד שיזכה להשלים מחשבתו ית' שחשב עליו, כמ"ש בזהר, כנודע.

ולפיכך, גם בשעה שחסרו לו הכלים, הנה בשעה שהאדם עוסק בחכמה הזאת, ומזכיר את השמות של האורות והכלים, שיש להם מבחינת נשמתו שייכות אליו, הנה הם תיכף מאירים עליו בשיעור מסוים, אלא שהם מאירים לו בלי התלבשות בפנימיות נשמתו, מטעם שחסרים הכלים, המוכשרים לקבלתם, כאמור.

אמנם ההארה שמקבל פעם אחר פעם בעת העסק, מושכים עליו חן ממרומים, ומשפיעים בו שפע של קדושה וטהרה, שהמה מקרבים את האדם מאוד, שיגיע
לשלימותו".

תקותנו כי ספר זה יסייע לאלו המחפשים רוחניות, למצוא את הדרך הנכונה אל האמת.

המו"ל

חזרה לראש הדף
Site location tree