אתה נמצא כאן: קבלה לעם / תכנים נוספים לעיתון "קבלה לעם" / קבלה לעם תכנים נוספים לגיליון מס' 12 / purim2 / קטע ממאמר לז: מאמר לפורים, שמעתי, בעל הסולם
הרב יהודה אשלג

קטע ממאמר לז: מאמר לפורים, שמעתי, בעל הסולם

יש להבין כמה דיוקים בהמגלה: א) הנה כתוב, "אחר הדברים האלה גדל המלך את המן", ויש להבין, מהו "אחר הדברים", היינו לאחר שמרדכי הציל את המלך, השכל מחייב, שהמלך היה צריך להגדיל את מרדכי, ומה כתוב, שגדל את המן. ב) בשעה שאסתר אמרה למלך "כי נמכרנו אני ועמי", שאל המלך, "מי זה ואיזה הוא", משמע שהמלך לא ידע משום דבר, הלא כתוב בפירוש, שהמלך אמר להמן, "הכסף נתון לך, והעם לעשות בו כטוב בעיניך", אם כן אנו רואים, שהמלך כן ידע מהמכירה. ג) על "כרצון איש ואיש", דרשו חז"ל, אמר רבא, לעשות כרצון מרדכי והמן (מגילה י"ב) .

ידוע, איפה שכתוב "מלך" סתם, הכוונה על מלכו של עולם, ואיך אפשר שהקב"ה יעשה כרצונו של רשע. ד) כתוב, "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה", שמשמע שרק מרדכי ידע. הלא כתוב לפני זה, "והעיר שושן נבוכה", אם כן, הרי כל העיר שושן ידעו מזה. ה) מה שכתוב "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך, אין להשיב", ואיך נתן אח"כ אגרות שניות, שסוף כל סוף הם מבטלים את האגרות הראשונות. ו) מהו הענין שחז"ל אמרו, חייב אדם לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. ז) מהו שאמרו חז"ל על הכתוב "והשתיה כדת", מאי כדת, אמר ר' חנן משום ר' מאיר, כדת של תורה, מה דעת תורה, אכילה מרובה משתיה.

ובכדי להבין את הנ"ל. צריכים מקודם להבין את ענין המן ומרדכי. שדרשו חז"ל, על הכתוב "כרצון איש ואיש", היינו המן ומרדכי. שיש לפרש, שרצון מרדכי נקרא דת תורה, שהיא אכילה מרובה משתיה, ורצון המן, הוא להיפך, השתיה מרובה מאכילה. ושאלנו איך אפשר להיות, שיעשה סעודה כרצונו של רשע, על זה כתוב תשובה בצידו, "אין אונס", שפירושו שהשתיה לא היה בדרך הכרחי, שזהו הפירוש אין אונס. וזהו על דרך, שאמרו חז"ל על מה שכתוב "ויסתר משה פניו, כי ירא מהביט", אמרו, בשכר "ויסתר משה פניו", זכה ל"תמונת ה' יביט". שפירושו, כי דוקא בזמן שאינו נצרך להדבר, (היינו שיכול לעשות עליו מסך) אז מותר לו לקבל. וזה שכתוב "שויתי עזר על גיבור",

חזרה לראש הדף
Site location tree