אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / קבלה לעם / פותחים את הזוהר / סודות העולם העליון
קבלה לעם

סודות העולם העליון

"כל מי שהולך לעולם ההוא בלא ידיעת סודות התורה, אפילו יש בו הרבה מעשים טובים, מוציאים אותו מכל השערים של העולם ההוא. בוא וראה מה כתוב, 'אם לא תדעי לך היפה בנשים' — הקב"ה משיב לנשמה, אם את באת, ולא הסתכלת בחכמה מטרם שבאת לכאן, ואינך יודעת את סודות העולם העליון, 'צאי לך', אין את ראויה לכנוס לכאן בלי ידיעה. 'צאי לך בעקבי הצאן', היינו שתתגלגלי פעם שניה לעולם, ותהיי יודעת בעקבי הצאן האלו". ("חכמתא דאצטריך ליה לבר נש", זוהר חדש, שיר השירים)

"שיר השירים" הוא חיבור קבלי, שעוסק כולו בהרגשת העולמות העליונים. חיבור זה מבטא את המצבים שמתחילה לעבור הנשמה, מהמדרגה הרוחנית הראשונה שלה ועד לקשר השלם והנצחי עם הכוח העליון, עם הבורא.

במאמר שלפנינו מפרש רבי שמעון בר יוחאי את אחד הפסוקים הסתומים ביותר בשיר השירים: "אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן, ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים".

רבי שמעון חושף בפנינו את מה שקורה לאדם שמסיים את תקופת חייו עלי אדמות מבלי שיתחיל בתיקון נשמתו. במצב זה נשמת האדם שבה להיות "נקודה הדבוקה בשורשה הרוחני" — מתחילה לחוות חלק מזערי מהמציאות הרוחנית. הסיבה לכך שנשמה כזו יכולה לחוות רק חלק קטן בלבד מהמציאות הרוחנית נעוצה בכך, שבמהלך חייו עלי אדמות האדם לא פיתח את הנשמה שלו.

לאחר פטירת הגוף הנשמה מרגישה את הכוח העליון ש"מדבר" עימה. משמעות המושג "דיבור" לפי הקבלה היא גילוי. נשמה מתוקנת שחווה את העולם הרוחני מגלה שמטרת הבריאה היא להביא אותה להיות שלמה ונצחית, בדיוק כמו הבורא. אך נשמה שלא התפתחה בעולם שלנו ועולה לעולם העליון, חשה בפער בין תכונותיה ובין תכונות הבורא. בנוסף, היא מרגישה עד כמה היא רחוקה עדיין מלממש את ייעודה. במעמד זה מתעורר בה הרצון לצמצם את הפער, כלומר, להמשיך ולתקן את עצמה כדי להגיע לשלמות ולנצחיות.

הזוהר מתאר זאת בכך שהבורא מדבר כביכול עם הנשמה ואומר לה: "אם לא תדעי לך היפה בנשים"; רבי שמעון מפרש את האימרה הזו: "אם את באת, ולא הסתכלת בחכמה מטרם שבאת לכאן, ואינך יודעת את סודות העולם העליון — צאי לך בעקבי הצאן, היינו שתתגלגלי פעם שניה לעולם".

הקיום בעולם העליון מותנה בכך שהנשמה תהיה שווה לבורא בתכונותיה, כלומר, שתהיה בעלת תכונות של אהבה ונתינה. לכן אם האדם לא עסק בחכמת הקבלה ותיקן בעזרתה את נשמתו, אומרים לנשמה "צאי לך" — עלייך לרדת פעם נוספת "לעקבי הצאן", למציאות העולם הגשמי, ומתוכו להתפתח.

חזרה לראש הדף
Site location tree