אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / קבלה לעם / חגים בקבלה / חנוכה: מלחמת גרילה רוחנית
קבלה לעם

חנוכה: מלחמת גרילה רוחנית

חנוכה הוא חג שמהווה נקודת אור במהלך השנה. ובאמת, אם נעצום עיניים לרגע וננסה לחשוב על הזיכרונות הראשונים מהחג, תצוף המילה אור. חנוכה הוא חג שופע סמלים ומושגים שאיתם גדל כל אחד מאיתנו. אבל לחנוכה יש גם משמעות קבלית רבת חשיבות, שהשתרשה בהוויה שלנו לאורך הדורות והיא תקפה וחשובה לחיינו גם היום.

במרכזו של חג החנוכה עומד רעיון רוחני יסודי, חוק טבע שמנהל את חיינו ולא ניתן להתעלם ממנו. רעיון זה מסביר בפשטות, שתכליתו של כל אחד מאיתנו היא להתעלות מעל ל"חשבונות" העולם הזה, מעל האגו, כדי למשוך עלינו את השפעת הכוח העליון. האמצעים שעומדים לרשותנו כדי לעשות זאת הם החיבור בינינו ואהבת הזולת. זהו המסר הפנימי של חג החנוכה.

הצרות באות מהבית

לפני 2,200 שנה בערך, בחבל ארץ יפיפה, במודיעין, התרחש מאבק איתנים על הערכים הרוחניים שסביבם התלכד עם ישראל לאורך כל הדורות. הרוחות בממלכת יהודה סערו בשעה שעתיד האומה הישראלית הונח על הכף.

בנוף ההררי של יהודה פעלו דמויות מרשימות, ענקי רוח בעלי עוצמה פנימית. מעל לכולם מתבלטת דמותו של מתתיהו, מנהיג המכבים והוגה מרד החשמונאים. מתתיהו בן יוחנן היה כהן בבית המקדש השני, מקובל ומנהיג רוחני.

ממרום השגתו הרוחנית, היה ברור לו שעתידה של יהודה תלוי בשמירה על יסודותיה הרוחניים שקיימו את עם ישראל עוד מימי אברהם. הוא חש חובה לעצור את ההידרדרות בראותו את אחיו מתייוונים, מפנים עורף ומתכחשים לערכים הרוחניים שהנהיגו המקובלים לאורך כל הדורות.

מתתיהו, שהבין כי מקור הצרות הוא כמו תמיד מבַּיִת, ראה בכאב איך עם ישראל מתרחק משורשו הרוחני. הוא קם והחליט לעשות מעשה לפני שיהיה מאוחר מדי. הוא בחר לרכז את המאבק במתייוונים, בני השכבות הגבוהות בירושלים. בדרך עקיפה הוביל מאבק זה למלחמה כוללת נגד השלטון היווני.

מלחמה על הרוח

מתתיהו היה כהן גדול, תואר שמסמל את המדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר שאליה מסוגל להגיע האדם. הוא ובניו היוו מדרגה רוחנית שלמה, ואספו אליהם את כל האנשים שבער בהם הרצון לרוחניות. הם ראו בעצב את האגו שמתעצם בעם וגורם להתייוונות ואת הנהייה אחרי תרבות יוון החיצונית. בשונה מהמתייוונים שאימצו לחיקם את יסודות התרבות היוונית והסתפקו בהבנת המציאות באמצעות השכל וההיגיון הקר, השתוקקו המכבים להרגיש את המציאות השלמה והנצחית, זו שמעבר לשכל. מאוחדים באהבת הזולת, הם יצאו "למלחמה על הרוח", מאבק קיומי על יסודותיו הרוחניים של העם. במלחמת גרילה רוחנית זו הם ניצבו מלוכדים, מעטים מול רבים.

מעטים מול רבים

מתתיהו, בניו ושאר המצטרפים לקריאתו " מי כמוכה באלים י'" (מכב"י), יצאו למלחמה נגד המתייוונים והיוונים, מלחמה על השגת הכוח העליון. יהודה המפולגת של אותם זמנים מסמלת את תהליך התיקון הפנימי שחייב כל אדם לעבור במהלך חייו. גם הביטויים "מסרת גיבורים ביד חלשים", ומלחמת "מעטים מול רבים" אינם מתייחסים לגופים הגשמיים שלנו, אלא מסמלים תהליכים פנימיים שעוברות הנשמות.

לפי עיקרון זה "מעטים" מסמלים רצון קטן לרוחניות שנדלק בליבו של כל אחד מאיתנו, ו"רבים" מסמלים את הרצון הגדול, האגואיסטי והדעתני שקיים בנו באופן טבעי. זו הסיבה שמלחמת "מעטים מול רבים" מאפיינת את חג החנוכה כסמל להתעוררות הרוחנית שלנו.

השיטה הבדוקה

2,173 שנה אחרי מרד המכבים התהליך מתקרב לשלביו המכריעים. כיום אנו נמצאים במצב דומה ליהודה המפולגת של אותם ימים. שיטות הפילוסופיה וההיגיון שהביאו היוונים לעולם פשטו כבר מזמן את הרגל, והסבל שמביאה הרדיפה אחרי הדעת והאגו מתגלה לכולנו. האגו שממשיך לגדול ללא הפסק, הגיע כיום לשיא התפתחותו וגורר את כולנו למשבר עולמי בכל תחומי החיים. אמנם חזרנו מהגלות לארץ ישראל, אך אנו חיים כאן בגלות רוחנית ומתנהגים כמו אוסף של מתייוונים מודרניים. נותר רק ניצוץ קטן של אור בליבו של כל אחד מאיתנו, שקורא לנו לאהבת הזולת ולחיבור.

כשנצרף את הניצוצות האלה לאבוקה אחת, נוכל לשנות את מצבנו ולהיחלץ מתוך המשבר המקיף. את השינוי הזה צריכים להתחיל אלו שבליבם כבר פועם הרעיון הרוחני — עם ישראל, אנחנו. עלינו לקום באומץ, להתאחד באהבת הזולת על פני האגו שגדֵל, כפי שעשו המקובלים שקדמו לנו.

בכוחה של חכמת הקבלה לעזור לנו למצוא בתוכנו את ניצוץ האור הזה ולזכות ל"נס החנוכה", אז יאיר האור ויתקן את הכול. את זה מסמל חג החנוכה, חג שהוא סמל לחיים חדשים — רוחניים.

הידעת?

משפט פיתגורס: את תרבותם העיונית הענפה פיתחו היוונים הקדומים על בסיס ידיעות ששאבו מראשוני המקובלים. בספרו "על האמנות הקבלית" כתב ההומניסט הגרמני רויכלין: "מורי, פיתגורס, אבי הפילוסופיה כנראה קיבל את תורתו מהיהודים ולא מהיוונים, והוא הראשון שתירגם את המילה קבלה, שלא הייתה ידועה בזמנו, למילה היוונית פילוסופיה".

חזרה לראש הדף
Site location tree