אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / קבלה לעם / חגים בקבלה / מושגים בקבלה: חנוכה
קבלה לעם

מושגים בקבלה: חנוכה

בית המקדש

על פי חכמת הקבלה, המושג "בית" מסמל את רצונותיו של האדם, והמושג "קודש" מסמל את תכונת הנתינה לזולת. אדם שתיקן את כל רצונותיו — משימוש לתועלת עצמית, לשימוש לטובת הזולת — הוא אדם ש"בנה את בית המקדש" הפנימי שבתוכו.

אור

הרגשתו של אדם את הכוח העליון מכונה "אור". האור נמצא בכל מקום, בכל רצון שלא נשלט על ידי תכונת האגו — האהבה העצמית. אדם שמתקן את עצמו וממיר את האהבה העצמית שבו לאהבת הזולת, מתמלא בהרגשה חדשה שנקראת "אור".

הדלקת נרות

הדלקת הנרות מסמלת תהליך פנימי באדם שבו הוא מפתח ומרחיב, שלב אחר שלב, את הקשר שלו עם הכוח העליון עד למצב השלם שנקרא "חנוכייה". פעולת הדלקת הנרות מיועדת להזכיר לנו שאנו צריכים להדליק את נרות החנוכה גם בליבנו.

נס

התגלות הכוח העליון לאדם מכונה "נס". גילוי זה חושף בפניו זווית ראייה חדשה, שונה מהאופן שבו ראה את הדברים עד כה. אותו אדם מגלה שהמציאות סביבו מושלמת, שתמיד הייתה כזו, ורק טבעו האגואיסטי מנע ממנו להרגיש זאת.

חנו-כה

המילה חנוכה מורכבת מהצירוף "חנו-כה" ומסמלת חנייה, מעבר בין שני שלבים בהתפתחותו הרוחנית של האדם. זהו זמן מיוחד של התכנסות פנימה וחידוש כוחות לקראת חלקו השני של המסע הרוחני.

פך השמן

"פך השמן" הוא סמל להתעוררות ראשונית בלב האדם לחיפוש הקשר עם הכוח העליון, עם הבורא.

חזרה לראש הדף
Site location tree