אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / קבלה לעם / חגים בקבלה / פורים: "מגילת הסתר" - הפירוש הקבלי
קבלה לעם

פורים: "מגילת הסתר" - הפירוש הקבלי

מגילת אסתר כתובה כמחזה מרתק שיש בו כל מה שצריך: גיבור ונוכל, מלך ומלכה, קנוניה מסוכנת וסוף טוב. הקבלה רואה בסיפור המגילה משמעות פנימית, שהיא הרבה מעבר להיסטוריה ושונה ממה שמקובל לחשוב.

חג פורים הקבלי הוא שורשו הרוחני של חג הפורים כפי שאנו מכירים אותו, הוא מסמל את המדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר שאליה נגיע כולנו ולכן מכונה בשפת הקבלה: גמר תיקון. המצב הרוחני הנעלה הזה, מתואר כהרגשה של אהבה אינסופית שמתפשטת באדם כלפי הזולת. לכן מזוהה פורים עם תחושת השמחה.

מחזה תיאטרון, או מדריך למסע רוחני?

כמו במחזה תיאטרון מסוגנן ומנוסח היטב, נפרסת בפנינו יריעה מרתקת בת מספר מערכות. במקרים רבים מתעלה סיפור המגילה לרמות שלא היו מביישות סרט מתח מעולה. קונספירציות, שליטה, תאווה, ניסיון לרצח שנכשל, לצד מלכה בעלת השפעה ומלך בעל עוצמה, שכולם רוצים להתקרב אליו.

כל אלה מצטרפים לשני גיבורים טיפוסיים — "הרע" ו"הטוב" — שנאבקים ביניהם, והכול מסתיים כמובן ב-happy end שאחריו מגיעה חגיגה גדולה. חכמת הקבלה מתארת את המתרחש מאחורי הקלעים, ורואה בסיפור המגילה מדריך למסע רוחני שאליו יכול לצאת כל אחד מאיתנו.

פתח דבר: גילוי ההסתר

נתחיל מהסבר השם מגילת אסתר: מגילה — מלשון גילוי; אסתר — מלשון הסתר; כלומר, גילוי ההסתר. קריאה במגילה כאשר אנו מצוידים בכלים הנכונים, הופכת עבורנו את הסיפור מחוויה תיאטרלית למדריך הפעלה מפורט ומדויק. מדריך זה משרטט עבורנו בעזרת דמויות וסמלים בעלי משמעות פנימית עמוקה, את התהליך המרתק של המעבר ממציאות שבה העולם הרוחני נסתר מאיתנו, לחיים שבהם העולם העליון נגלה לעינינו.

כדי להבין את המחזה ואת משמעותו, עלינו להכיר תחילה את הנפשות הפועלות, את השחקנים שמשתתפים בהצגה. כל דמות שמופיעה בסיפור המגילה היא בעלת תפקיד, ועל פי חכמת הקבלה היא מייצגת תכונה או רעיון מסוים.

מערכה ראשונה

בתחילת המגילה אנו פוגשים בבמאי של המחזה, המלך. הוא זה שמנווט את הדמויות השונות ומפעיל אותן, והן כולן רוצות להיות קרובות אליו. במחזה שלנו המלך מסמל את הכוח העליון, את הבורא. תכניתו של המלך היא להתגלות לנו דרך סיפור המחזה.

בפתיחת המגילה מספרים לנו על משתה ממושך בן מאה ושמונים יום. שישה חודשי חגיגה בבית המלך נשמעים כמסיבה שאף אחד לא היה רוצה להפסיד, אולם, כאמור, לדברים יש משמעות עמוקה יותר. בקבלה מסמל המשתה הזה את סיומה של תקופה אחת בחיי האדם ואת תחילתה של תקופה חדשה. כל תקופה כזו מסמלת מדרגה רוחנית שהאדם צריך עבור בדרכו לגילוי העולם הרוחני. במילים אחרות, המשתה מסמל את שלב המעבר של האדם מדרגה רוחנית אחת לדרגה רוחנית מתקדמת יותר.

ושתי ואסתר — עבר והווה

המלך אחשוורוש מזמין למשתה את ושתי אשתו, אבל היא מסרבת להופיע. במחזה שלנו ושתי מייצגת את התקופה הקודמת, את המדרגה הרוחנית שאותה כבר עברנו. זו הסיבה שכבר בתחילת המחזה היא נעלמת מהתמונה ואינה משתתפת יותר במערכות הבאות. את מקומה של ושתי תופסת אסתר, שמבטאת במחזה את המדרגה הרוחנית החדשה, את הקשר הרוחני החדש שאליו אנו יכולים להגיע עם המלך, עם הבורא. קשר רוחני זה הולך ונבנה במהלך המחזה.

בגתן ותרש — המטרד הלאומי

שתי דמויות נוספות שמתפרצות לפתע אל תוך הבמה הן בגתן ותרש. דמויות אלה מופיעות בהפתעה ואיננו פוגשים בהן שוב עד סוף המחזה. בגתן ותרש הם צמד שומרי המלך, ידידיו הקרובים של המן, שתפקידם במחזה הוא להפריע למלך להתגלות לעם ישראל, ולכן הם זוממים לרצוח אותו ולקטוע בכך את תהליך הגילוי הרוחני.

את המזימה מגלה מבעוד מועד ידידנו מרדכי, הוא מתריע עליה ומסכל אותה לרווחת כולם. כך יכול המחזה שלנו להמשיך ולהתפתח. התהליך שבו הבורא מתגלה לאדם יוצא לדרך ומתקדם במרץ לקראת השלב הבא.

מערכה שנייה, ובתפקיד האגו: המן

במחזה שלנו המאבק בין מרדכי לבין המן מסמל את המאבק בין שני כוחות שמניעים את האדם לגלות את העולם העליון, את המלך ולהגיע לאושר.

מרדכי, מסמל את הכוח הרוחני שחבוי בתוכנו, את הנטייה שקיימת בנו לגלות את העולם העליון. הסיפור על כך שהוא יושב בשער המלך מרמז לנו על משמעותו הפנימית. הכוח הרוחני הזה מתגלה רק כשכבר אין לו ברירה, כשהוא חש שחייו של המלך נתונים בסכנה, כלומר, שמימוש התכנית הרוחנית עומד בפני כישלון.

המן, מסמל את הכוחות האגואיסטיים שבמציאות, אלה הם כוחות בעלי עוצמה שקיימים בתוך כל אחד מאיתנו. בדרכו האגואיסטית גם הוא רוצה להתקרב אל המלך, אל האושר.

היהודים במחזה מסמלים כל אחד מאיתנו, ומרמזים לנו שאנו יכולים להתפתות ולהיסחף אחרי הטבע האגואיסטי שבתוכנו — אחרי המן, או לבחור בדרך חדשה ולהצטרף למרדכי — הכוח הרוחני.

מאבק הכוחות

מאבק "בני האור בבני החושך" אינו פשוט כל כך. המן, האגו שלנו, מתעתע בנו וטוען כי בידו השיטה להתקרב אל האושר. כוונתו של המן להרוג ולהשמיד את כל היהודים מבליטה עבורנו את העובדה שהדרך היחידה להתקדמות אל האושר היא דרכו של מרדכי, הדרך שמובילה אל הרוחניות.

בכך עוזר לנו המן לבחור בכיוון הנכון. כשאנו בוחרים בכיוון הנכון, בכיוון שמטווה לנו מרדכי, ומוצאים את הדרך לגבור על המן אנו זוכים לכל טוב. כלומר, הטבע האגואיסטי ניתן לנו כדי שנמצא את הדרך להתעלות מעליו. במחזה שלנו מתואר התהליך בסצנה שבה המן מוביל את מרדכי בלבוש מלכות רכוב על סוסו.

בצורה דומה מביא אותנו כיום הטבע האגואיסטי שלנו לחפש אחר דרך חדשה כפתרון לתופעת הריקנות והפירוד שהולכים וגואים.

אחרית דבר: שיאו של המחזה

כל מחזה שכתוב היטב מגיע לשיא. לאחר שהתגלה פרצופו האמיתי של המן (האגו), ולאחר שמרדכי (הכוח הרוחני) גבר עליו, העיר שושן יכולה לצהול ולשמוח.

המסר פשוט: אדם שבוחר בדרך הקבלה מקבל את כל הטוב שהמלך רוצה להעניק לו וזוכה באושר. סיפור פורים הוא סיפור עלינו, על החיים שלנו. משמעותו אקטואלית מתמיד עבורנו, משום שגם כיום אנו ניצבים בין שני הכוחות האלה, בין המן לבין מרדכי. אם נשכיל לבחור בדרכו של מרדכי על פני דרכו של המן, נזכה כולנו להגיע למקום שאליו אנו כה משתוקקים. אז תיפתח בפנינו חצי המלכות... את החצי השני ישלים כבר המלך.

חזרה לראש הדף
Site location tree