למדנו, שיצא פרצוף גלגלתא, ובפרצוף גלגלתא היה חשבון בראש, והוא קיבל אור פנימי. אחר כך היה ביטוש פנים ומקיף, ואז, המסך הזדכך בחזרה לפה, וירד לאחר מכן לדרגה פחותה יותר, דרגה שכלפי גלגלתא נקראת "חזה". והיא נקראת הפה של הפרצוף הבא. כאן נעשה שוב זווג דהכאה, נעשה חשבון: כמה לקבל על מנת להשפיע, וקיבל אור פנימי. ושוב, היה לו אור מקיף, ביטוש, ושוב הזדכך, ושוב ירד לדרגה פחותה מזה.
בכל פרצוף יש כלים דקבלה וכלים דהשפעה, יש כלים שנותנים ויש כלים שמקבלים. כתר-חכמה-בינה הם כלים שנותנים. חסד גבורה עד התפארת, הם גם כן כלים שנותנים. שהרי כתר זה כמו חסד (כך למדנו) חכמה זה כמו גבורה, ובינה זה כמו תפארת. אם כך, יוצא לנו, שהכלים דקבלה, מתחילים מאמצע התפארת.
כשהפרצוף הזה, שנקרא נקודות דס"ג, יורד למטה מטבור (זה מאוד חשוב לנו, הטבור הזה) הוא מתחיל למלא את נה"י דגלגלתא באור דחסדים, ואז הוא מתחיל לקבל מנה"י דגלגלתא את הרשימות, את הרצונות שיש שם.
כל התהליך שלמדנו, על מה שקרה מטבור ולמטה, כל הדברים האלה קרו בזמן שנקודות דס"ג עולים מטבור לפה שלהם. בזמן שהם עולים, הם יורדים אל מתחת לטבור, מצטמצמים, ועולים. זהו התהליך. ואז, כשהם מגיעים לפה של פרצוף ס"ג, יש כאן כבר רשימות, לא סתם ב'-א' במקום ג'-ב', אלא ב'-א' + צמצום ב'. נוספת אינפורמציה על צמצום ב', כלומר, שאסור לי להשתמש בחלק מהרצונות שלי. וחוץ מזה, יש עכשיו גם רצונות ד'-ד'.
מה זה קטנות? יש לי ראש – תוך - סוף. בראש יש לי כתר, חכמה, בינה, ז"א, מלכות; בתוך - כתר, חכמה בינה, ז"א, מלכות; ובסוף – כתר, חכמה, בינה, ז"א, מלכות. אם אני משתמש רק בכלים דהשפעה, ועושה חשבון רק עליהם, אז מתוך כך, בתוך יעבדו אצלי רק כלים דהשפעה, וגם בסוף - כלים דהשפעה. וכלים דקבלה לא יעבדו; לא בראש, לא בתוך, ולא בסוף.
שאלה: אם מלכתחילה כמות האור בס"ג, היא כמות קטנה, איך הוא יכול למלא לנו את הסוף של גלגלתא?
קודם כל, אנחנו צריכים להכיר את עצמנו: מי אנחנו עכשיו. מזה מתחיל בעצם תהליך התפתחות האדם. בדרך כלל, אדם לא מכיר את עצמו. הוא לא מכיר את המוטיבציות שעומדות מאחורי מה שהוא עושה. הוא לא רואה מה המניע שלו בכל פעולה ופעולה.
ההתפתחות הרוחנית מתחילה מזה, שאדם מתחיל להרגיש, שכל הפעולות שלו נובעות מכך שהוא רוצה ליהנות, פשוט ליהנות. אפילו כשהוא נותן משהו לאחר, זה מפני שהוא רוצה להרוויח מזה, ותו לא. אין שום סיבה אחרת.