ט. עץ הדעת טוב ורע
"ועץ הדעת טוב ורע". זכו - טוב, לא זכו - רע. אם הוא זוכה, אזי מידת הדין, שהיא הבחינה ד' הבלתי ממותקת, גנוזה, ומידת הרחמים מגולה, היינו המלכות הממותקת במידת הרחמים מגולה. ואם לא זכה, הוא להפך (הקסה"ז קכב-קכג).
האדם מורכב ממידות טובות ורעות. אמנם זה מתגלה בגילוי והסתרה.
אדם רואה באחר חסרונות מגולים והמידות הטובות מכוסים, או להפך - ולפי זה שונא או אוהב אותו. ומוכרחים להבין, שרק גניזת המידות טובות או רעות ישנה כאן, ולא המצב האמיתי.
שאם בא אדם שלישי ומראה לו על ידי דיבורו תכונות שבגניזה או בגילוי, הוא גורם שינוי בו מאהבה לשנאה או להפך. והכל כתוצאה מגילוי או גניזה של המעלות הטובות או הגרעונות. הכל תלוי ב"מה מגולה ומה מכוסה".
בין אדם לה': כשהרע של האדם מכוסה - מחזיק את עצמו לבעל מעלה ומוכשר לעלות בדרגה. כשהמעלות מכוסות והגרעונות מגולים - מחזיק את עצמו לרשע ולא מוכשר, לכן לא יכול לעסוק בתורה.