סז. ומאז באתי אל פרעה, לדבר בשמך, הרע לעם הזה
"ומאז באתי אל פרעה, לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך" - בזמן שאמר שצריכים לעבוד בלשמה, כולם חשבו שעבודתם תהיה ביתר שאת וביתר עוז. ונעשה להפך, שנחלשו מהעבודה.
אם כן צעקו למשה: איזו טובה עשית לנו, הבטחת שנצא מגלות מצרים, שהדעת שלנו בגלות, ובדרך שלך שנעבוד לשמה, נצא לחרות משעבוד הגוף, הנקרא פרעה. ולמעשה, אין לנו חמר דלק והדעת שלנו אומרת שלא נוכל להשיג המטרה.
"וידבר אלהים אל משה" - לפי הטבע (גימטריה אלהים), בתוך הדעת אתם צודקים, שאין לכם חמרי דלק להמשיך בעבודתכם.
"ויאמר אליו, אני הוי"ה" - אבל למעלה מהטבע, למעלה מהדעת, בהוי"ה, ברחמים, יכולים להמשיך כוחות וחמרי דלק. רק שצריכים להתגבר באמונה שה' יכול לעזור בלמעלה מהטבע.
ובעצם אי אפשר לקבל משהו מלמעלה מהטבע, מטרם שהאדם בא לידי החלטה, שאין הדבר יכול להיות בתוך הטבע. ורק לאחר שבא לידי יאוש מבחינת הטבע, אז הוא יכול לבקש עזרה מן השמים, שיעזרו לו למעלה מהטבע.