עד. ולא דרך ארץ פלשתים כי קרוב
במדרש תנחומא (אות ח): "ויקח שש מאות רכב בחור. משל מי היו? אם תאמר, משל מצרים, והלא כבר נאמר: וימת כל מקנה מצרים. אם תאמר, משל פרעה, והלא כבר נאמר: הנה יד ה' הויה במקנך. אם תאמר, משל ישראל, והלא כבר נאמר: וגם מקננו ילך עמנו. אלא, משל "הירא את דבר ה' מעבדי פרעה". הרי למדנו, שהירא את דבר ה' הם היו תקלה לישראל".
עיקר השמירה - מסביבה של יראי ה' והם עבדי פרעה. שענין פרעה הוא כמו שאומר האר"י, שגלות מצרים היא גלות הדעת דקדושה, ופרעה, הרצון לקבל, היה מוצץ את השפע.
יראי ה' והם עבדי פרעה - עובדים לטובת עצמם.
שמירה צריכה להיות מהם - כי בחיצוניות נראים עובדים, שעוסקים בתורה ותפילה בהתלהבות ומדקדקים בכל מיני דקדוקים. ומשום זה הם נקראים "יראי ה'". ובפנימיותם הם משועבדים לפרעה, שכל כוונתם למלאות רצונם וצרכי עצמם.
וסביבה כזו מביאה תקלה לעובדי ה', כי מי שרוצה ללכת בדרך ה', רואה שהם עוסקים ביראת ה' ומתפעל מכוח שלהם, היות שהם "עבדי פרעה" ואין להם ההתנגדות מהגוף, היות שכוחות שנותנים הם לצורך הגוף, ולכן אין בזה התנגדות, אלא אדרבה, הגוף מסכים לתת כוחות.
נמצא שרק סביבה כזו מביאה תקלה לישראל, למי שרוצה להיות ישראל ולא להיות מעבדי פרעה. היות שעבדי ה' מתפעלים מעבודתם, ונמשכים אחריהם ומקבלים מחשבותיהם וכוונותיהם, ומתחרטים שנתנו כוחות בעבודה של להשפיע ואין כוח להמשיך בעבודה דלהשפיע. לכן צריכים לברוח מהם כמטחווי קשת.
אבל בסביבה של חופשיים, לא מסוג "יראי ה'", שאין קשר ואין מה ללמוד מהם, לכן אין התחברות בהמחשבות איתם, כי יודעים שאסור ללמוד ממעשיהם וממחשבותיהם. לכן מסביבה כזו אין שום תקלה.