צב. ואלה המשפטים, אשר תשים לפניהם
"כל פורענות שבאה לעולם, לא באה אלא בשביל דייני ישראל".
בכל דבר שהאדם משער, אם כדאי לעשות את המעשה, יש לו שופטים - מחשבות ודעות הנוטים בעד או נגד, הנקראים דייני ישראל, שדנים על הכדאיות.
ואם זה דיין הגון, אז נקרא שבונה מזבח, מלכות, קבלת עול מלכות שמים, שממית את היצר הרע.
מטרם שקבל עליו עול מלכות שמים, נקרא גוי, ואסור ללמד תורה לעכו"ם, שאסור פירושו אי אפשר אפילו שרוצה. אם כן, אם הוא דיין הגון, כאילו בנה מזבח. ואם הוא דיין שאינו הגון, בונה עבודה זרה ואומר שהיא מזבח.
דיין הגון - שיכול לפסוק ללכת למעלה מהדעת, ואין הדעת החיצוני שלו המכריע. ואינו הגון - מבין שהכל צריך להיות על פי שכלו, בתוך הדעת.