קב. ראש וזנב
זנב - נמשך אחר הראש, אין ביקורת למה עושה את כל המעשים, נמשך אחר הכלל לתועלת עצמו, שחושב, בטח הכלל יודעים מה שעושים, לכן לא רוצה להיות יוצא מהכלל.
ראש - שרוצה שיהיה לו ראש בקדושה, שלא יהיה לזנב.
"כי תשא את ראש בני ישראל" - שרוצה להרים את הראש.
"לפקודיהם" - שרוצה את התרי"ג פיקודין.
"ונתנו איש כופר נפשו לה'" - שנותן נפשו לטובת ה', שזה יהיה כופר לצאת מגלות.
"העשיר לא ירבה" - שלא ישאר בקו ימין.
"והדל לא ימעיט" - בקו שמאל, אלא מאוזן, שני הקוים במשקל שווה.