קיח. זאת חקת התורה

ידוע דעיקר העבודה היא האמונה, דהיינו למעלה מהדעת. ומדוע צריך להיות למעלה מהדעת? הוא משום שהיה דין על מלכות, הנקראת רצון לקבל, שאסור לקבל על מנת לקבל, כדי להשיג דבקות, השתוות הצורה. לכן כל מקום שיש חסרון בקדושה, הוא מחמת שעל המקום הזה שורה 'דין', היינו האיסור של קבלה עצמית.

וכשהוא מקבל על עצמו עול מלכות שמים למעלה מהדעת זה נקרא "גזרת התורה", משום שהמקבל לא יכול להסכים לעבוד למעלה מהדעת, כי אי אפשר לעשות שום תנועה בלי רווח.

לכן צריך לקבל על עצמו את העבודה הזו רק למעלה מהדעת. ועבודה זו היא רק בבחינת צדקה, כמו שכתוב: "והאמין בה' - ויחשבה לו צדקה".

אבל לאחר קבלת העבודה למעלה מהדעת, זוכה לאמונה ואח"כ לתורה.

וזה נקרא יחוד ז"א ומלכות, זכר ונוקבא. כי כשאדם עוסק בקבלת עול מלכות שמים, הוא בחסרון, נוקבא. וכשזוכה לתורה, האדם נקרא זכר, כי התורה משפיעה לו את האור תורה - ויכול לקבל בעל מנת להשפיע - ואז כבר אין דין.