קלח. חי ומדבר
בחינת חי - לפי "שור בן יומו קרוי שור", משום שמה שיכול להשיג הוא כבר השיג ביום הראשון. לכן אלו אנשים שאינם שייכים לבחינת מדבר, אלא לבחינת חי, את השכל שהם השיגו ביום הוולדם, היינו ביום שנכנסו לבר-מצוה - עם השכל הזה הם חיים כל הזמן, ואין בהם תוספות אלא בכמות, משום שהוא שכל קטן בערך מה שיש להשיג בשכל התורה. לכן מה שמשיגים ביום הראשון זו היא חיותם עד הסוף.
בחינת מדבר - לפי "אתם קרויים אדם ולא אומות העולם", ההפך מחי בזה ש"עַיר פרא אדם יולד", כדי לזכות לבחינת אדם.
"רוח הבהמה יורדת למטה" - כל המעשים לצורך מטה, לתועלת עצמו בעולם הזה.
"רוח האדם עולה למעלה" - לתועלת ה', ב"דע מה למעלה ממך". ואז רואה שנולד פרא-אדם, ומתחיל עבודתו ללכת על דרך האמת. ואז "אפילו כל העולם אומרים לך, צדיק אתה, היה בעיניך כרשע".